הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD)
שם בלועזית

Obsessive–compulsive personality disorder

(OCPD)
ICD-10
(אנגלית)
F 60.5
ICD-9
(אנגלית)
301.4
DSM-5
(אנגלית)
301.4

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתיתאנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, בראשי תיבות: OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם, הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית-כפייתית, אך החולקת עמה קווי דמיון. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח, עקשנות, צורך מופרז בשליטה, פרפקציוניזם וחוסר גמישות.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי ה-DSM V, הפרעה זו מאופיינת על ידי דפוס חוזר של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה נפשית ובינאישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון קשרים כפי שמתאפיין בארבעה או יותר מהבאים:

  1. עסוקים יתר על המידה בפרטים, בחוקים, ברשימות, בסדר, בארגון או בלוחות זמנים – במידה שבה הנקודה העיקרית של הפעילות אובדת.
  2. מבטאים פרפקציוניזם המפריע לביצוע משימה, כלומר לא מצליחים להשלים מיזם מאחר שהסטנדרטים שקבעו לעצמם נוקשים מכדי להגשימם.
  3. מסורים בצורה מוגזמת לעבודתם עד להדרת פעילויות פנאי וחברויות (לא כולל דפוס כזה של עבודה מכורח כלכלי).
  4. מבטאים דפוס קשיח של מוסרנות ומצפוניות לגבי ענייני מוסר, אתיקה או ערכים (לא כולל הזדהויות דתיות או תרבותיות).
  5. מתקשים להפטר מחפצים ישנים או חסרי ערך אפילו כאשר אין לאלו ערך רגשי.
  6. מסרבים לבצע משימות או עבודות משותפות עם אחרים למעט אם אלו מוכנים להיות כפופים לעשותן בדיוק בדרך בה הם רוצים שהדברים ייעשו.
  7. מאמצים סגנון צייקני או צמצמני בנוגע להוצאת כספים על עצמם או על אחרים מתוך השקפה כי כסף צריך להיחסך עבור אסונות עתידיים.
  8. עקשנים ונוקשים.

מאפיינים קליניים[1][2][עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים החיים עם הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית עסוקים מאוד בחוקים, תקנות, סדר וניקיון, פרטים והגעה לשלמות. תכונות אלו מובילות לצמצום הכללי של אישיותם ככלל. פעמים רבות הם מתארים סגנון חינוך קפדני למשמעת בילדותם. אנשים החיים עם הפרעה זו חווים טווח מצומצם יחסית של רגשות ומבטאים טווח מצומצם מהנורמלי של רגשות כלפי הסביבה. הם יכולים להביע חמימות ורוך אך במידה פחותה מאנשים ללא ההפרעה. החוויה הרגשית של החיים עם הפרעה זו היא חיים במתח מתמיד וקושי להגיע למצב של רגיעה ונינוחות. אנשים אלה ייתפסו על ידי סביבתם כרציניים מאד ומסורים בצורה קיצונית לעבודתם. עם זאת חלק מהאנשים מסביב יהיו מתחים בין אנשים עם הפרעת אישיות זו לבין סביבתם, מתח הנובע בין השאר מחוסר נכונות להתפשר על דברים.

אנשים עם הפרעת אישיות זו עשויים להצליח מאד בסוגי עבודה הדורשים אחריות סדר התמדה והקפדה על פרטים. הם יבצעו משימות תוך תשומת לב רבה מאד לפרטים הקטנים ביותר. לעתים הדבר גורם לכך שהם עסוקים יותר בפרטים שוליים וטכניים של לוחות זמנים, ופרטים טכניים אחרים, וישכחו את התמונה הגדולה (המשימה שיש לבצע). הנוקשות החשיבתית והגישה לפיה דברים חייבים להתרחש רק בדרך המסוימת שהם מוצאים כנכונה, תגרום לכך שיחסיהם של אנשים החיים עם הפרעה זו עם הסביבה יהיו גרועים במקרים רבים. מעשיהם של אנשים החיים עם הפרעה זו מתוכננים והם אינם נוטים לספונטניות או אימפולסיביות, להפך. אנשים החיים עם הפרעה זו יתקשו לעתים קרובות בקבלת החלטות בצורה עצמאית, הן בשל התפיסה שההחלטה חייבת להיות על פי הכללים והנוהלים המקובלים, והן מפני שההחלטה חייבת להיות ההחלטה הנכונה והמדויקת ביותר האפשרית. אנשים החיים עם הפרעה זו נוטים להיות מחושבים ורציניים, עם מידה מסויגת של אדיבות, ונימוסים טובים. עם זאת מתחת לנימוסים אלה עלולים להתקיים מתח, כעס ותוקפנות היכולים להתפרץ בעוצמה[1][3].

מהלך ופרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים החיים עם הפרעה זו יוכלו להצליח מאד בתפקידים הדורשים סדר משמעת ואחריות. עם זאת היחסים עם הזולת הם בחלק מהמקרים קשים וסבוכים. כשיש שינויים לרעה ומשברים (בפרט משברים לא צפויים) בנסיבות החיים יש סכנה מוגברת להתפתחות הפרעה דיכאונית[1].

תחלואה נלווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאי עדכניים על תחלואה נלווית מצביעים על שכיחות תחלואה נלוית של דיכאון, אנורקסיה נברוזה, היפוכונדריה וכן מחלת הפרקינסון[4]. כמו כן יש שיעור גבוה של הפרעות חרדה שונות, והפרעות בויסות רגשות[5].

שכיחות ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכיחות של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא מהגבוהות מבין הפרעות האישיות בקרב האוכלוסייה הכללית עם אומדן ממוצע הנע בין 2.1% ל 7.9%[2]. ו-3%-10% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית שכיחה פי שניים בקרב גברים מאשר בקרב נשים . ולרוב מאובחנת בילדים הבכורים במשפחתם. ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של הסובלים ממנה מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המצביע על מרכיב גנטי[6][7].

אבחנה מבדלת[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה טורדנית כפייתית: קיימים קווי דמיון מסוימים בין OCPD להפרעה טורדנית כפייתית (OCD). כך, למשל, גם ב-OCD וגם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות עיסוק יתר בניקיון וסדר, כמו כן, קיים קשר חזק בין OCD להפרעת אישיות טורדנית כפייתית, כשבין 23% ל-32% מהאנשים עם OCD עונים גם לסימפטומים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית [8] (ששיעורה, כאמור, הוא כ-1% באוכלוסייה הכללית). עם זאת, יש הבדלים בין ההפרעות:

  1. אגו סינטוני לעומת אגו דיסטוני. באגו סינטוני הכוונה היא שהאדם מזהה את ההפרעה כחלק מהאישיות שלו ואינו רואה את ההפרעה כדבר שלילי (להפך, יש מי שמדברים על ההפרעה כ'מתנה')[9]. שכן היא מתאימה לערכיו, מטרותיו ותפיסת העולם שלו. באגו דיסטוני האדם רואה בהפרעה מקור לסבל והוא מעוניין להיפטר ממנה. OCD היא הפרעה אגו דיסטונית, ולעומת זאת הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD) היא אגו סינטונית ולרוב אנשים עם הפרעה זו אינם פונים לטיפול בעקבות סבל מההפרעה, אלא בשל פגיעה שלה ביחסים בינאישיים או בשל לחץ מהסביבה.
  2. מחשבות טורדניות. ב-OCD יש מחשבות טורדניות, הנחוות כמופרזות ולא הגיוניות, וגורמות סבל לאדם. בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD) יש אומנם מחשבות רבות על סדר, ניקיון וכללים, אולם הן אינן נחוות כמופרזות או לא הגיוניות ואינן גורמות סבל.
  3. פעולות כפייתיות. בהתאם ליחס למחשבות, אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עושים טקסים כדי להרגיע את המצוקה שהם חווים עקב המחשבות הטורדניות. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מבצעים פעולות שיכולות להיראות מופרזות או טקסיות על מנת להרגיש טוב עם התוצאה הסופית. אומנם גם הם חווים מצוקה אם ההתנהגות נמנעת מהם, אך המניע לפעולה שונה והם מרגישים כי הם מבצעים את הפעולה מבחירה.
  4. קושי לדחות סיפוקים גדול יותר אצל אנשים עם הפרעת האישיות בהשוואה לאנשים עם OCD[10].

אגרנות כפייתית: אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית עשויים לאגור חפצים ולהתקשות להפטר מהם. אבחנה של אגרנות כפייתית תיתכן לצד הפרעת האישיות רק אם האגרנות היא קיצונית (לדוגמה אדם אוסף חפצים חסרי ערך לביתו ואשפה ואוגר אותם בביתו).

הפרעות אישיות אחרות ותכונות אישיות : כיוון שישנה חפיפה מסוימת בין תסמיני הפרעות האישיות השונות, מצב בו אדם מאובחן עם יותר מהפרעה אחת הוא מצב שכיח, וכך גם מצב בו אדם עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית עונה על חלק מאבני הבוחן לאבחנה של הפרעות אישיות אחרות. חלק מהמאפיינים של ההפרעה יכולים להופיע בצורה משמעותית גם אצל אנשים שאינם עונים על מלוא הקריטריונים לקבלת אבחנה של הפרעת אישיות זו.

סוגיות תלויות תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל הפרעה אחרת, גם בהפרעת אישיות זו חשוב לקחת בחשבון מהם ערכי החברה ממנה מגיע האדם המאובחן. האם זו חברה שבה נוקשות והקפדה יתרה על פרטי פרטים הם בבחינת נורמה מקובלת או תכונה מוערכת אזי תכונות אישיות כאלה לא יעוררו קשיים רבים. לעומת זאת בחברות שבהן אין אלו תכונות מוערכות[2] הפגיעה באיכות החיים (קשרים עם אנשים וכדומה) תהיה קשה יותר והאדם יחוש שהוא חריג במידה רבה יותר.[2]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים רבים נעשה שימוש בחלוקת הנבדקים לקבוצה של אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית ואנשים שיש להם גם הפרעה טורדנית כפייתית. כדי לעמוד על המאפיינים של ההפרעה מבחינת היכולת לבצע מטלות נבדקים היבטים של התפקוד הפסיכולוג (רגשות, וכן מדדים פיזיים כמו קצב פעימות לב)י בעת ביצוע משימות שונות[11] כיוון אחר של מחקר מנסה להתחקות אחר הגורמים להפרעה זו. כך למשל ישנו מחקר שבדק את הקשר בין היקשרות לא בטוחה ובין הפרעת אישיות טורדנית כפייתית[12].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיכותרפיה – ישנן עדויות על יעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בקרב אנשים עם הפרעת אישיות זו[13][14].
  • אשפוז: מטופלים אלה נעזרו ביעילות בטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי ורב ממדי במקרים של החמרה (למשל על רקע התפתחות של דיכאון) אך חשו חרדים לקראת שחרורם מאשפוז[5].
  • ישנם יתרונות בטיפול קבוצתי והתנהגותי. בשתי צורות טיפול אלה קל יותר להפנות את תשומת לב המטופלים לצורה בה הם מתייחסים לאחרים. מניעת השלמת ההתנהגות הטקסית שלהם יכולה לגרום לעלייה של החרדה, אך כך הם יכולים ללמוד אסטרטגיות התמודדות חדשות. בנוסף, ניתן ליצור מערכת של חיזוקים חיוביים ישירים לשינוי בתוך קבוצת הטיפול.
  • טיפול תרופתי יש עדות לטיפול בתרופות מקבוצת הSSRI (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין). אלו יכולות לעזור להתקדמות בטיפול הפסיכותרפי, וכן להקל על התסמינים הכפייתיים והטורדניים[15].

שיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[16], ראה ערך מורחב להלן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, מהדורה שישית, 2016, פרק 20 הפרעות אישיות, עמ' 495
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 American Psychiatric Association, Diagnostic and statistical Manual of Mental Disorders DSM, WDC: American Psychiatric Association, 5th, 2013, פרק Personality Disorders, עמ' 678-682
  3. ^ Nicole M. Cain, Emily B. Ansell, H. Blair Simpson, Anthony Pinto, Interpersonal Functioning in Obsessive–Compulsive Personality Disorder, Journal of Personality Assessment, 97, עמ' 90–99, 2015-01-02 doi: 10.1080/00223891.2014.934376
  4. ^ Starcevic, Vladan; Brakoulias, Vlasios, New diagnostic perspectives on obsessive-compulsive... : Current Opinion in Psychiatry, Current Opinion in Psychiatry, 27 (1), עמ' 62-67, 2014 doi: 10.1097/YCO.0000000000000030
  5. ^ 5.0 5.1 Ryan Smith, Christopher Shepard, Anika Wiltgen, Katrina Rufino, Treatment outcomes for inpatients with obsessive-compulsive personality disorder: An open comparison trial, Journal of Affective Disorders, 209, עמ' 273–278, 2017-02-01 doi: 10.1016/j.jad.2016.12.002
  6. ^ Grant, B. F., Hasin, D. S., Stinson, F. S., Dawson, D. A., Chou, S. P., Ruan, W., & Pickering, R. P, Prevalence, correlates, and disability of personality disorders in the United States: results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions, The Journal of clinical psychiatry, 2004
  7. ^ L. C. Gjerde, N. Czajkowski, E. Røysamb, E. Ystrom, A longitudinal, population-based twin study of avoidant and obsessive-compulsive personality disorder traits from early to middle adulthood, Psychological Medicine, 45, עמ' 3539–3548, 2015/12 doi: 10.1017/S0033291715001440
  8. ^ Pinto, Anthony; Jane Eisen; Maria Mancebo; Steven Ramussen (2008). Obsessive-Compulsive Personality Disorder. Elsevier Ltd.. עמ' 246 263. 
  9. ^ פרופ' גידי רובינשטיין, http://www.giditherapy.co.il/?p=1088, http://www.giditherapy.co.il/
  10. ^ Anthony Pinto, Joanna E. Steinglass, Ashley L. Greene, Elke U. Weber, Capacity to Delay Reward Differentiates Obsessive-Compulsive Disorder and Obsessive-Compulsive Personality Disorder, Biological Psychiatry, Obsessive-Compulsive Disorder and the Connectome, 75, עמ' 653–659, 2014-04-15 doi: 10.1016/j.biopsych.2013.09.007
  11. ^ Naomi A. Fineberg, Grace A. Day, Nica de Koenigswarter, Samar Reghunandanan, The neuropsychology of obsessive-compulsive personality disorder: a new analysis, CNS Spectrums, 20, עמ' 490–499, 2015/10 doi: 10.1017/S1092852914000662
  12. ^ Anika Wiltgen, Herman Adler, Ryan Smith, Katrina Rufino, Attachment insecurity and obsessive–compulsive personality disorder among inpatients with serious mental illness, Journal of Affective Disorders, 174, עמ' 411–415, 2015-03-15 doi: 10.1016/j.jad.2014.12.011
  13. ^ Olivia M. Gordon, Paul M. Salkovskis, Victoria Bream, The Impact of Obsessive Compulsive Personality Disorder on Cognitive Behaviour Therapy for Obsessive Compulsive Disorder, Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 44, עמ' 444–459, 2016/07 doi: 10.1017/S1352465815000582
  14. ^ Aaron T. Beck, Arthur Freeman, Denise D. Davis, Cognitive Therapy of Personality Disorders, Guilford Publications, 2015-01-12. (באנגלית)
  15. ^ Romanelli, Robert J., Wu, Frances M., Gamba, Ryan, Mojtabai, Ramin, BEHAVIORAL THERAPY AND SEROTONIN REUPTAKE INHIBITOR PHARMACOTHERAPY IN THE TREATMENT OF OBSESSIVE–COMPULSIVE DISORDER: A SYSTEMATIC REVIEW AND META‐ANALYSIS OF HEAD‐TO‐HEAD RANDOMIZED CONTROLLED TRIALS, Depression and Anxiety, 31, 2014-08-01 doi: 10.1002/da.22232/full
  16. ^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2017. 


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.