הצבעה בתחרות הזמר של האירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הזוכה בתחרות הזמר של האירוויזיון נבחר על ידי מערכת הצבעה נקודתית. מערכת ההצבעה העדכנית ביותר הוטמעה במהדורת 2023, שבה שכל מדינה משתתפת מעניקה שני סטים של 12, 10, 8–1 נקודות לעשרת השירים האהובים עליהן: אחד מחבר השופטים של כל מדינה והשני מהצבעות הקהל, כאשר רק הקהל מצביע בחצי הגמר.[1][2]

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד השימוש בהצבעות טלפוניות ב-1998, כל מדינה הצביעה דרך חבר שופטים קטן ומאוזן דמוגרפית שנבחר על ידי רשות השידור של כל מדינה. במידה ולא ניתן היה להשיג הצבעות טלפוניות בזמן, חבר השופטים עדיין היה זמין. ב-2003, מערכת הסקרים הטלפונית של איירקום (אנ') נפלה, ולפיכך רשות השידור האירית RTÉ (אנ') החליפה את דרך ההצבעה ממערכת טלפונית להצבעה דרך חבר השופטים.[3] ב-1997–2003, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים לחמש דקות בין הביצוע האחרון לבין השידור החוזר. ב-2004–2006, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים למשך עשר דקות. ב-2007–2009, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים למשך חמש עשרה דקות. ב-2010–2011, הקהל הורשה להצביע בזמן ההופעות החיות. מאז 2004, בפתיחת הצבעות הקהל המגישים צועקים "אירופה, התחילו להצביע עכשיו!" ( "Europe, start voting now!" ב-2004–2014), "אירופה ואוסטרליה, התחילו להצביע עכשיו!" ("Europe and Australia, start voting now!" ב-2015–2022) ו-"אירופה, אוסטרליה ושאר העולם, התחילו להצביע עכשיו!" ("Europe, Australia, and the rest of the world, start voting now!" ב-2023). בתום תקופת הצבעות הקהל, המגישים מזמינים את הקהל לספור את עשר השניות האחרונות שבסיומם נאמר "אירופה, הפסיקו להצביע עכשיו!" ("Europe, stop voting now!").[4] לא ניתן להצביע בממלכה המאוחדת דרך SMS או דרך האפליקציה בשל חקיקה שיושמה לאחר שערוריית תעריפי הפרימיום לטלפונים בממלכה המאוחדת ב-2007 (אנ').

ה-BBC יצר קשר טלפוני עם חבר השופטים האזורי כדי לבחור את הזוכים ב-1956, ואיגוד השידור האירופי החל מאוחר יותר ליצור קשר עם חבר השופטים של כלל המשתתפים דרך הטלפון (עד מהדורת 1993) ודרך הלוויין (מאז מהדורת 1994).[5]

בכל הכרזה של הצבעה, מנחי האירוויזיון מבקשים ממגיש הנקודות לתת את ההצבעות בצרפתית או באנגלית. במקור, המנחים חזרו על ההצבעה של כל מדינה בשתי השפות, אם כי חזרה זו לא הופיעה בתחרות מאז מהדורת 2004. ב-2006–2015, מגישי הנקודות קראו בקולם רק ציוני 8, 10 ו-12 נקודות. מאז 2016, מגישי הנקודות קראו בקולם רק ציוני 12 נקודות. כמו כן, הכרזה של הצבעת הקהל מתבצעת החל מהמדינה עם הניקוד הנמוך ביותר מהצבעות השופטים עד למדינה עם הניקוד הגבוה ביותר מהצבעות השופטים.

מערכות הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה נקודות מערכת הצבעה
1956 (10–1) × 2 שני שופטים מכל מדינה דירגו כל שיר בסולם של 1 עד 10 נקודות.[6]
1957–1961 10–1 עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1962 3–1 עשרה שופטים העניקו נקודות לשלושת השירים האהובים עליהם.
1963 5–1 20 שופטים העניקו נקודות לחמשת השירים האהובים עליהם.
1964–1966 5, 3, 1 / 6, 3 / 9 עשרה שופטים חילקו 9 נקודות בשלוש דרכים אפשריות:
  • אם כל השופטים הצביעו לשיר אחד, אותו שיר קיבל את כלל 9 הנקודות.
  • אם השופטים הצביעו לשני שירים, שני שני השירים קיבלו 6 ו-3 נקודות בהתאמה (על פי רוב).
  • אם השופטים הצביעו לשלושה או יותר שירים, שלושת השירים הראשונים בדירוג קיבלו 5, 3 ו-1 נקודות.

אף חבר שופטים מעולם לא העניק 9 נקודות לשיר בודד. כמו כן, למעט בלגיה במהדורת 1965 (שהעניקה 6 נקודות לממלכה המאוחדת ו-3 נקודות לאיטליה), אף חבר שופטים מעולם לא העניק בשיטת 3–6.

1967–1969 10–1 עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1970 עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם. הליך שובר שוויון הוגדר לראשונה לאחר השוויון בשנה קודמת לה.
1971–1973 10–2 כל שופט משני שופטים (אחד מעל גיל 25 והשני מתחת לגיל 25, עם הבדל של לפחות 10 שנים בין גיליהם) העניק בין 1 ל-5 נקודות לחמשת השירים האוהבים עליו.
1974 10–1 עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1975–1996 12, 10, 8–1 בכל המדינות היו לפחות 11 שופטים (שהועלו ל-16 ב-1988) שהעניקו נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר שלהם. משנת 1975 עד 1979 הוכרזו הניקודים לפי סדר ביצוע השירים, בעוד שהפורמט העולה של מעבר מ-1–8 נקודות, 10 נקודות ולבסוף 12 נקודות, הוצג רק ב-1980.
1997 חמש מדינות העניקו נקודות דרך הצבעה טלפונית, ו-20 מדינות העניקו נקודות דרך חבר השופטים.[7]
1998–2000 כלל המדינות היו מחויבות להשתמש בהצבעה טלפונית בשביל החלטת הענקת הניקוד. בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[8][9][10]
2001–2002 כל שדרן היה חופשי לבחור את דרך ההצבעה של כל מדינה (הצבעת הקהל או מערכת 50/50 של חבר שופטים והצבעת הקהל). בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[11][12]
2003 כל מדינה הצביעה בשיטת הצבעות הקהל. בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[13]
2004–2008 ו-2009 (חצי גמר) כל מדינה הצביעה בשיטת הצבעות הקהל. במידה ולא היה ניתן להשיג את הצבעת הקהל, חבר שופטים של כל מדינה (עם שמונה חברים) היה זמין.
2009 (גמר) ו-2010–2012 כל מדינה משתתפת, למעט סן מרינו, השתמשה גם בהצבעת הקהל וגם בהצבעת השופטים (סן מרינו הצביעה רק דרך חבר השופטים). במידה ולא היה ניתן להשיג את הצבעת הקהל, רק הצבעת חבר השופטים הייתה נחשבת. במידה ולא היה ניתן להשיג את הצבעת השופטים, רק הצבעת הקהל הייתה נחשבת. לאחר מכן, הצבעת חבר השופטים והצבעות הקהל מוזגו בשיטת 50/50. במידה והיה שוויון בין שני שירים, הצבעת הקהל קיבלה עדיפות על הצבעת חבר השופטים.
2013–2015 אותו דבר כמו ב-2009–2012, למעט שוני בשילוב חבר השופטים והצבעת הקהל. במקום להצביע לעשרת הגדולים, ההצבעה הייתה על כלל השירים. לאחר מכן, הצבעת חבר השופטים והצבעת הקהל מוזגו בשיטת 50/50. במידה והיה שוויון בין שני שירים, הצבעת הקהל קיבלה עדיפות על הצבעת חבר השופטים.[14][15]
2016–2017 (12, 10, 8–1) × 2 הצבעות חבר השופטים והצבעות הקהל הופרדו. תחילה מרכיזים על נקודות חבר השופטים ומאוחר יותר מציגים את נקודות הקהל בשילוב עם הצבעות חבר השופטים.[16]
2018–2022 זהה לזה של 2016–2017, אבל הנקודות של חבר השופטים של מדינה מחושבות כעת באמצעות מודל משקל אקספוננציאלי שנותן משקל רב יותר לשירים בדירוג גבוה יותר ומפחית את ההשפעה של שופט אחד שממקם שיר נמוך בהרבה מדירוג שלו אצל שופטים אחרים.[17]
2023 12, 10, 8–1 (חצי גמר)



(12, 10, 8–1) × 2 (גמר) 		הצבעת הקהל הייתה זמינה רק בחצאי הגמר. במידה ולא ניתן היה לספק את הצבעת הקהל, הצבעות חבר השופטים התקבלו במקומם. הצבעות הקהל וחבר השופטים היו זמינים בגמר. במידה ולא ניתן היה לספק את הצבעות חבר השופטים, הצבעות הקהל תופיע פעמיים. במידה ולא ניתן היה לספק את הצבעות הקהל, הצבעה מצטברת תחליף את הצבעות הקהל, ואם גם זה לא ניתן לספק, אז הצבעת חבר השופטים תופיע פעמיים. כמו כן (גם בחצאי הגמר וגם בגמר), הוענק סט נוסף של נקודות דרך הצבעת הקהל ממדינות שלא משתתפות באירוויזיון.[1][2]

מאז אירוויזיון 2004, שבה הופיעה שיטת חצאי הגמר, מדינות שלא העפילו מחצאי הגמר הורשו להצביע בגמר. באירוויזיון 2006, סרביה ומונטנגרו הורשתה להצביע בתחרות על אף שלא השתתפה באותה שנה בעקבות השערורייה בתהליך הבחירה.

בשני חצאי הגמר של מהדורות 2008 ו-2009, תשעת השירים המובילים על פי הצבעות הקהל עלו לגמר, יחד עם שיר המדורג הגבוה ביותר של הצבעות חבר השופטים שלא נמצא בתשעת המקומות הראשונים של הצבעות הקהל. שיטה זו ספגה ביקורת מסוימת, בעיקר ממקדוניה הצפונית (שהופיעה במקום העשירי בהצבעות הקהל בשתי המהדורות, אך לא העפילה לגמר).[18] שיטה זו הוזנחה במהדורת 2010.[19] לכל מדינה משתתפת יש חבר שופטים, המורכב ממספר שונה של אנשים. בשיטה הנהוגה כעת, חבר השופטים מורכב מחמישה אנשי מקצוע מתעשיית המוזיקה שמונו על ידי גופי השידור המשתתפים בתחרות.[20][21]

הציונים הגבוהים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "A Million Voices" של פולינה גאגארינה (רוסיה, 2015) היה השיר הראשון שקיבל מעל 300 נקודות מבלי לזכות בתחרות (והיחיד בעידן שבו כל מדינה העניקה רק סט נקודות אחד). השיר "Sound of Silence" של דאמי אים (אוסטרליה, 2016) היה השיר הראשון שקיבל מעל 500 נקודות מבלי לזכות בתחרות. השיר "Beautiful Mess" של קריסטיאן קוסטוב (בולגריה, 2017) היה השיר הראשון שקיבל מעל 600 נקודות מבלי לזכות בתחרות. כמו כן, השיר "Amar pelos dois" של סלבדור סובראל (פורטוגל, 2017) היה השיר הראשון שקיבל מעל 750 נקודות.[22]

השיר "Hold Me Closer" של קורניליה יאקובס (שוודה, 2022, חצי גמר 2) היה השיר שזכה לאחוז הגבוה ביותר של הצבעות חבר השופטים המקסימלי שניתן לתת (222 מתוך 240 נקודות - 92.50%). השיר "Stefania" של קאלוש (אוקראינה, 2022, גמר) היה השיר שזכה לאחוז הגבוה ביותר של הצבעות הקהל המקסימלי שניתן לתת (439 מתוך 468 נקודות - 93.80%).[23]

חמשת הזוכים המובילים לפי אחוז מכלל הנקודות לאותה שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר נקודות אחוז מכל הנקודות אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
1964 איטליה גיגליולה סינקטי "Non ho l'età" 49 34.03% 65.33%
1957 הולנד קורי ברוקן "Net als toen" 31 31.00% 34.44%
1967 הממלכה המאוחדת סנדי שו "Puppet on a String" 47 27.65% 29.38%
1962 צרפת איזבל אוברט "Un premier amour" 26 27.08% 57.78%
1958 צרפת אנדרה קלאו "Dors, mon amour" 27 27.00% 30.00%

חמשת הזוכים המובילים לפי אחוז מהניקוד המקסימלי האפשרי לאותה שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר נקודות אחוז מכל הנקודות אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
1973 לוקסמבורג אן-מארי דוד "Tu te reconnaîtras" 129 14.05% 80.63%
1976 הממלכה המאוחדת Brotherhood of Man "Save Your Kisses for Me" 164 15.71% 80.39%
1982 גרמניה ניקול "Ein bißchen Frieden" 161 15.42% 78.92%
1997 הממלכה המאוחדת קתרינה והגלים "Love Shine a Light" 227 15.66% 78.82%
2009 נורווגיה אלכסנדר ריבאק "Fairytale" 387 15.89% 78.66%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר הנקודות שקיבלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר נקודות אחוז מכל הנקודות אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
2017 פורטוגל סלבדור סובראל "Amar pelos dois" 758 15.56% 77.03%
2022 אוקראינה קאלוש "Stefania" 631 13.6% 67.41%
2017 בולגריה קריסטיאן קוסטוב "Beautiful Mess" 615 12.62% 62.50%
2023 שוודיה לורן "Tattoo" 583 13.40% 66.55%
2016 אוקראינה ג'מאלה "1944" 534 10.96% 54.27%
2018 ישראל נטע ברזילי "Toy" 529 10.61% 52.48%
2023 פינלנד קרייה "Cha Cha Cha" 526 12.09% 60.05%
2021 איטליה מונסקין "Zitti e buoni" 524 11.58% 57.46%
2016 אוסטרליה דאמי אים "Sound of Silence" 511 10.48% 51.93%
2021 צרפת ברברה פראווי "Voilà" 499 11.03% 54.71%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר נקודות חבר השופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר נקודות חבר השופטים סך הנקודות אחוז נקודות חבר השופטים מסך הנקודות אחוז הנקודות המקסימליות האפשריות מהצבעת חבר השופטים
2017 פורטוגל סלבדור סובראל "Amar pelos dois" 382 758 50.4% 77.64%
2023 שוודיה לורן "Tattoo" 340 583 58.32% 78.70%
2016 אוסטרליה דאמי אים "Sound of Silence" 320 511 62.62% 65.04%
2022 הממלכה המאוחדת סם ריידר "Space Man" 283 466 60.72% 60.47%
2017 בולגריה קריסטיאן קוסטוב "Beautiful Mess" 278 615 45.2% 56.50%
2018 אוסטריה סזאר סמפסון "Nobody But You" 271 342 79.24% 53.77%
2021 שווייץ גיונס טירס "Tout l'univers" 267 432 61.8% 58.55%
2022 שוודיה קורניליה יאקובס "Hold Me Closer" 258 438 58.90% 55.13%
2018 שוודיה בנג'מין אינגרוסו "Dance You Off" 253 274 92.34% 50.20%
2021 צרפת ברברה פראווי "Voilà" 248 499 49.7% 54.39%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר נקודות הצבעות הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר נקודות הקהל סך הנקודות אחוז נקודות הקהל מסך הנקודות אחוז הנקודות המקסימליות האפשריות מהצבעות הקהל
2022 אוקראינה קאלוש "Stefania" 439 631 69.57% 93.80%
2023 פינלנד קרייה "Cha Cha Cha" 376 526 71.48% 84.68%
2017 פורטוגל סלבדור סובראל "Amar pelos dois" 376 758 49.6% 76.42%
2016 רוסיה סרגיי לזרב "You Are the Only One" 361 491 73.52% 73.37%
2017 בולגריה קריסטיאן קוסטוב "Beautiful Mess" 337 615 54.8% 68.50%
2016 אוקראינה ג'מאלה "1944" 323 534 60.49% 65.65%
2021 איטליה מונסקין "Zitti e buoni" 318 524 60.69% 69.74%
2018 ישראל נטע ברזילי "Toy" 317 529 59.92% 62.90%
2006 פינלנד לורדי "Hard Rock Hallelujah" 292 292 100.00% 69.52%
2019 נורווגיה קיינו "Spirit in the Sky" 291 331 87.92% 60.63%

שוברי שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהל שובר שוויון הושם לראשונה לאחר אירוויזיון 1969, שבה צרפת, הולנד, ספרד והממלכה המאוחדת זכו במקום הראשון. ללא מערכת שבירת שוויון באותה תקופה, כל ארבעת המדינות הוכרזו כמנצחות משותפות. במחאה לכך, אוסטריה, פינלנד, שוודיה, נורווגיה ופורטוגל לא השתתפו בשנה שאחריה.

בשנת 1991, נוהל שובר השוויון יושם לראשונה כאשר צרפת ושוודיה קיבלו 146 נקודות בתום ההצבעה. באותה תקופה, המדינה המנצחת הוכרזה אם קיבלה יותר 12 נקודות או 10 נקודות מהאחרת (ובמידה ולא, אז שני המדינות היו מוכרזות כזוכות).[24][25] על אף ששתי המדינות קיבלו מספר שווה של 12 נקודות (ארבע פעמים), שוודיה זכתה במהדורה זו לאחר שקיבלה יותר 10 נקודות (חמש פעמים מול פעמיים). שובר שוויון זה גרם למרווח ההפסד הנמוך ביותר בתחרות.

נוהל שובר השוויון הנוכחי הושם באירוויזיון 2016. בנוהל זה, במידה וקיים שובר שוויון, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שקיבלה יותר נקודות מהצבעות הקהל. במידה וזה לא מתקיים, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שיותר מדינות הצביעו לה דרך הצבעות הקהל. במידה וזה לא מתקיים, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שקיבלה יותר פעמים של נקודות (מ-12 ועד 1). במידה וגם זה לא מתקיים, המדינה שהופיעה קודם תהיה המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג. נוהל שובר השוויון חל במקור רק על המקומות הראשונים או על קביעת העולים מחצאי הגמר,[26] אם כי מאז 2008 נוהל זה מתקיים על כלל המקומות.[27]

סקירה כללית של חוקי שבירת שוויון
שנה שימוש תיאור
1956–1969 — לא היו חוקים לשבירת שוויון.
1970–1988 קביעת מנצח התחרות חבר השופטים החליט על הזוכה באמצעות הצבעה פשוטה עבור השיר המועדף עליהם.
1989–2000 המדינה המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות ולאחר מכן 10 נקודות ממדינות שונות. במידה ולא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[28]
2001–2002 קביעת מנצח התחרות והעולים לגמר של המהדורה הבאה המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. במידה ולא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[29]
2003 קביעת מנצח התחרות המנצחת בתיקו היא המדינה שיותר מדינות הצביעו לה, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. במידה ולא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[30]
2004–2006 קביעת מנצח התחרות והעולים לגמר מחצי הגמר
2007 המנצחת בתיקו היא המדינה שיותר מדינות הצביעו לה, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. במידה ולא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, המדינה שהופיעה קודם לכן זוכה בתיקו.[31][32]
2008–2015 קביעת כלל שוברי השוויון
2016–הווה המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר נקודות דרך הצבעות הקהל, ואז המדינה שיותר מדינות הצביעו לה דרך הצבעות הקהל, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות בהצבעות הקהל ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. במידה ולא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, המדינה שהופיעה קודם לכן זוכה בתיקו.

ללא נקודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Colour-coded map
מדינות שסיימו ללא נקודות בסיכום הסופי ומספר הפעמים עבור כל אחת מהן.

מאחר שכל מדינה משתתפת מעניקה סדרה של קולות העדפה, לפי שיטת הניקוד הנוכחית נדיר ששיר אינו מקבל נקודות כלל. תוצאה של אפס נקודות מעידה כי השיר לא הצליח להגיע לעשרת השירים הפופולריים ביותר בכל מדינה.

עד 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר
1962 בלגיה פוד לקלרק "Ton nom"
ספרד ויקטור באלאגר "Llámame"
אוסטריה אלאונורה שוורץ "Nur in der Wiener Luft"
הולנד הספלברקרס "Katinka"
1963 הולנד אנני פאלמן "Een speeldoos"
נורווגיה אניטה טלאווג "Solhverv"
פינלנד ליילה האלם "Muistojeni laulu"
שוודיה מוניקה זטרלונד "En gång i Stockholm"
1964 גרמניה נורה נובה "Man gewöhnt sich so schnell an das Schöne"
פורטוגל אנטוניו קאלבריו "Oração"
יוגוסלביה סאבהודין קורט "Život je sklopio krug"
שווייץ אניטה טראברסי "I miei pensieri"
1965 ספרד קונצ'יטה באטיסטה "¡Qué bueno, qué bueno!"
גרמניה אולה וייזנר "Paradies, wo bist du?"
בלגיה ליז מארק "Als het weer lente is"
פינלנד ויקטור קלימנקו "Aurinko laskee länteen"
1966 מונקו תרזה קסוביה "Bien plus fort"
איטליה דומניקו מודוניו "Dio, come ti amo"
1967 שווייץ ג'ראלדין "Quel cœur vas-tu briser?"
1970 לוקסמבורג דויד אלכסנדר וינטר "Je suis tombé du ciel"
1978 נורווגיה יאן טייגן "Mil etter mil"
1981 נורווגיה פין קאלביק "Aldri i livet"
1982 פינלנד טימו קויו "Nuku pommiin"
1983 ספרד רמדיוס אמאיה "¿Quién maneja mi barca?"
טורקיה צ'טין אלפ ו"הגלים הקצרים" "Opera"
1987 טורקיה סייאל טאנר ולהקת לוקומוטיף "Şarkım Sevgi Üstüne"
1988 אוסטריה וילפריד "Lisa Mona Lisa"
1989 איסלנד דניאל אגוסט "Það sem enginn sér"
1991 אוסטריה תומאס פורסטנר "Venedig im Regen"
1994 ליטא אובדיוס ויישניאוסקאס "Lopšinė mylimai"
1997 נורווגיה טור אנדרסן "San Francisco"
פורטוגל סליאה לוסון "Antes do adeus"
1998 שווייץ גונבור "Lass ihn"
2003 הממלכה המאוחדת ג'מיני "Cry Baby"
2015 אוסטריה (מארחת) דה מייקמייקס "I Am Yours"
גרמניה אן סופי "Black Smoke"

חצאי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינה אמן שיר
2004 שווייץ פיירו וכוכבי המוזיקה "Celebrate"
2009 צ'כיה ג'יפסי.צ'ך "Aven Romale"

2016 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפס נקודות בשקלול הסופי
שנה מדינה אמן שיר
2021 הממלכה המאוחדת ג'יימס ניומן "Embers"
אפס נקודות מחבר השופטים
שנה מדינה אמן שיר
2017 ספרד מאנל נבארו "Do It for Your Lover"
2019 ישראל (מארחת) קובי מרימי "Home"
2021 הממלכה המאוחדת ג'יימס ניומן "Embers"
2022 גרמניה מאליק האריס "Rockstars"
אפס נקודות מהקהל
שנה מדינה אמן שיר
2016 צ'כיה גבריאלה גונצ'יקובה "I Stand"
2017 אוסטריה נתן טרנט "Running on Air"
2019 גרמניה S!sters "Sister"
2021 הממלכה המאוחדת ג'יימס ניומן "Embers"
ספרד בלאס קנטו "Voy a quedarme"
גרמניה ינדריק זיגוורט "I Don't Feel Hate"
הולנד (מארחת) ז'אנגו מקרוי "Birth of a New Age"
2022 שווייץ מריוס ביר "Boys Do Cry"

חצאי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפס נקודות מחבר השופטים
שנה מדינה אמן שיר
2017 סן מרינו ולנטינה מונטה וג'ימי וילסון "Spirit of the Night"
אפס נקודות מהקהל
שנה מדינה אמן שיר
2017 מלטה קלודיה פניאלו "Breathlessly"
2018 איסלנד ארי אולפסון "Our Choice"
2019 אוסטריה פאנדה "Limits"
2021 צ'כיה בני כריסטו "Omaga"
2022 אזרבייג'ן נדיר רוסטמלי "Fade to Black"
2023 רומניה תאודור אנדריי "D.G.T. (Off and On)"
סן מרינו פיקד ג'קס "Like an Animal"

אירוויזיון הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאין מדינה שקיבלה אפס נקודות באירוויזיון הילדים, ב-2005–2015 ו-2020, כל מתומדד התחיל עם 12 נקודות כדי למנוע תוצאה כזאת.[33] למרות הענקה אוטומאטית של 12 נקודות, אף מדינה לא סיימה עם 12 נקודות (אך הכי קרוב לסיום עם 12 נקודות הייתה קרואטיה עם 13 נקודות באירוויזיון הילדים 2014). הניקוד הנמוך ביותר באירוויזיון הילדים היה של פולין ולטביה באירוויזיון הילדים 2004 ופולין באירוויזיון הילדים 2003 (כל אחת מהן קיבלה 3 נקודות). כמו כן, מצב שמדינה קיבלה אפס נקודות מכלל הצבעות חבר השופטים התרחשו שלוש פעמים - ב-2018 (ויילס ופורטוגל) ו-2019 (פורטוגל).[34][35]

ב-2003–2007, כל מדינה העניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים דרך הצבעות הקהל. ב-2005, על אף שלא השתתפה בתחרות, קפריסין הצביעה במהדורה זו. ב-2008–2015, כל מדינה העניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות דרך מיזוג בין הצבעות הקהל לבין הצבעות השופטים (למעט אוקראינה ב-2008, שוודיה ב-2009, סן מרינו וסלובניה ב-2014, אוסטרליה וסן מרינו ב-2015 שהצביעו דרך חבר השופטים בלבד). הצבעות הקהל בזמן קיום התחרות הייתה אפשרית ב-2006–2010. ב-15 באוקטובר 2012, איגוד השידור האירופי הכריז על קיומה של חבר שופטי הילדים (Kids Jury) שהורכב מילדים בני 10–15 המייצגים את כל אחת מהמדינות הממשתפות באותה מדורה.[36] פאנל זה בוטל ב-2016, ובמקומו בכל מדינה היה חבר שופטי המבוגרים וחבר שופטי הילדים שהעניק 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים (כל אחד בנפרד) ופאנל מומחים (שכל מומחה העניק סט של 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים). כמו כן, הקהל כלל לא הצביע.[37][38] מאז 2017, כל מדינה מעניקה סט של 1–8, 10 ו-12 נקודות, והקהל מעניק נקודות נוספות דרך השיטה היחסית.

הצבעות גאופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שניתוח סטטיסטי של התוצאות מ-2001–2005 מצביע על קיומן של הצבעות גאופוליטיות,[39] קיימת מחלוקת לגבי עוצמת השפעתה של תפוצות אתניות, תחושת קרבה אתנית, בריתות פוליטיות או נטייה של מדינות קרובות מבחינה תרבותית בעל טעם מוזיקלי דומה.[40] הדוגמאות הנפוצות ביותר להצבעות גאופוליטיות הן בין קפריסין ליוון, בין מולדובה ורומניה, בין בלארוס ורוסיה, ובין המדינות הנורדיות. עם זאת, עדיין קיימת האפשרות שמדינות יעניקו נקודות לשכנותיהן באופן קבוע, גם אם אינן מושפעים מהצבעות גאופוליטיות (לדוגמה: פינלנד ואסטוניה, גרמניה ופולין, יוון ואלבניה, וכן ארמניה ורוסיה).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Voting changes announced for Eurovision Song Contest 2023". Eurovision.tv (באנגלית). EBU. 2022-11-22. ארכיון מ-2022-11-22. נבדק ב-2022-11-22.
  2. ^ 1 2 "Voting Procedures 2023". Eurovision.tv (באנגלית). EBU. 2023-04-12. נבדק ב-2023-04-12.
  3. ^ Nick, Paton Walsh (2003-05-30). "Vote switch 'stole Tatu's Eurovision win'". The Guardian. ארכיון מ-2021-03-15. נבדק ב-2023-09-07.
  4. ^ "Eurovision 2014 Grand Final". YouTube. ארכיון מ-2021-12-21. נבדק ב-24 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Eurovision 1994 English commentary". YouTube. ארכיון מ-2021-12-21. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Reglement du Grand Prix Eurovision 1956 de la Chanson Européenne (version définitive)" [Rules of the Grand Prix of the Eurovision Song Competition 1956 (final version)] (PDF) (בצרפתית). European Broadcasting Union. אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Eurovision 1997". Eurovision.tv. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Eurovision history". Eurovision.tv. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Rules of Eurovision Song Contest 1999" (PDF). Myledbury. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Rules of Eurovision Song Contest 2000" (PDF). Myledbury. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Rules of Eurovision Song Contest 2001" (PDF). myledbury. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Rules of Eurovision Song Contest 2002" (PDF). Myledbury. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Rules of Eurovision Song Contest 2003" (PDF). myledbury. נבדק ב-11 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-01-17. נבדק ב-2015-11-15. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Eurovision 2013: How will 'Birds' fly for the Netherlands?". Sofabet.com. 11 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Jordan, Paul (18 בפברואר 2016). "Biggest change to Eurovision Song Contest voting since 1975". eurovision.tv. נבדק ב-18 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Subtle but significant: EBU changes weight of individual jury rankings". eurovision.tv. 27 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Viniker, Barry (2009-05-20). "FYR Macedonia threatens Eurovision withdrawal". ESCToday. אורכב מ-המקור ב-2009-05-21. נבדק ב-24 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Bakker, Sietse (2009-10-11). "Exclusive: Juries also get 50% stake in Semi-Final result!". EBU. נבדק ב-2009-10-11.
  20. ^ Bakker, Sietse (22 בינואר 2015). "EBU restores televoting window as from 2012". European Broadcasting Union. נבדק ב-4 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-04-30. נבדק ב-2015-05-15. {{cite web}}: (עזרה) read 2015-05-20
  22. ^ "Eurovision 2021 Results: Voting & Points". Eurovisionworld. נבדק ב-2021-06-17.
  23. ^ "Eurovision 2022 Results: Voting & Points". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-15.
  24. ^ "Rules of the Eurovision Song Contest 2002" (PDF). Myledbury.co.uk. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Rules of the Eurovision Song Contest 2003" (PDF). Myledbury.co.uk. נבדק ב-14 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Public rules of the 60th Eurovision Song Contest" (PDF). European Broadcasting Union. אורכב מ-המקור (PDF) ב-30 באפריל 2015. נבדק ב-1 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Eurovision 2008 Final". Eurovision.tv. נבדק ב-20 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Rules of the Eurovision Song Contest 2000" (PDF). Myledbury.co.uk. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Rules of the Eurovision Song Contest 2002" (PDF). Myledbury.co.uk. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Rules of the Eurovision Song Contest 2003" (PDF). Myledbury.co.uk. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Main rules of Eurovision Song Contest (as of 2007 edition)". esckaz. נבדק ב-12 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Main rules of Eurovision Song Contest (as of 2008 edition)". esckaz. נבדק ב-12 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "'Your votes please: the spokespersons'". ESC Today. 26 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-1 ביוני 2010. נבדק ב-10 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Junior Eurovision Song Contest: Minsk 2018 - detailed voting results". junioreurovision.tv. European Broadcasting Union. 26 בנובמבר 2018. נבדק ב-25 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Junior Eurovision Song Contest: Gliwice-Silesia 2019 - detailed voting results". junioreurovision.tv. European Broadcasting Union. 25 בנובמבר 2019. נבדק ב-25 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Siim, Jarmo (15 באוקטובר 2012). "Extra 'country' to give points in 2012". junioreurovision.tv. European Broadcasting Union. נבדק ב-25 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Jordan, Paul (13 במאי 2016). "Format changes for the Junior Eurovision 2016". junioreurovision.tv. European Broadcasting Union. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Jordan, Paul (13 במאי 2016). "Jedward to appear at Junior Eurovision 2016!". junioreurovision.tv. European Broadcasting Union. נבדק ב-17 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Gatherer, Derek (2006). "Comparison of Eurovision Song Contest Simulation with Actual Results Reveals Shifting Patterns of Collusive Voting Alliances". Journal of Artificial Societies and Social Simulation. 9 (2): 1–6. נבדק ב-14 במאי 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Ginsburgh, Victor & Noury, Abdul G. (2006). "The Eurovision Song Contest: Is Voting Political or Cultural?". European Journal of Political Economy. 24 (1): 41–52. doi:10.1016/j.ejpoleco.2007.05.004. נבדק ב-8 בינואר 2023 – via ScienceDirect. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצבעה_בתחרות_הזמר_של_האירוויזיון&oldid=37259368"