לדלג לתוכן

אירוויזיון 1969

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירוויזיון 1969
מספר התחרות 14
גמר 29 במרץ 1969
מנחים לאוריטה ולנסואלה
רשת השידור המפיקה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) TVE
מיקום האירוע ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) התיאטרון המלכותי, מדריד, ספרד
השיר הזוכה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד
"Vivo cantando"
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
"Boom Bang-a-Bang"
הולנדהולנד הולנד
"De troubadour"
צרפתצרפת צרפת
"Un jour, un enfant"
שיטת הניקוד לכל מדינה היו עשרה שופטים, וכל אחד העניק נקודה לשיר האהוב עליו.
מספר משתתפות 16
מדינות שמשתתפות לראשונה אין
מדינות שחוזרות לאחר פרישה אין
מדינות שפרשו מהתחרות אוסטריהאוסטריה אוסטריה
סיימו עם 0 נקודות אין
המדינות המשתתפות
  המדינות המשתתפות
  מדינות שהשתתפו בעבר אך לא השנה

תחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 1969 היא ההפקה ה-14 של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות התקיימה במדריד שבספרד בתאריך 29 במרץ 1969, בהשתתפות 16 מדינות ובהנחיית לאוריטה ולנסואלה.

אוסטריה לא השתתפה בתחרות זו.

התחרות הסתיימה בשוויון מרובע בין סלומה מספרד עם השיר "Vivo cantando", לולו מהממלכה המאוחדת עם השיר "Boom Bang a Bang", לני קור מהולנד עם השיר "De troubadour" ופרידה בוקארה מצרפת עם השיר "Un jour, un enfant".

זאת הפעם היחידה בתולדותיה בה אירחה ספרד את התחרות.

זה היה האירוויזיון הראשון שנגמר בשוויון במקום הראשון, עם ארבע מתמודדות שקיבלו 18 נקודות כל אחת. באותה תקופה לא היה חוק לגבי מצב של שוויון במקום הראשון, ולכן כל הארבע נקבעו כמנצחות על-פי החלטת המפקח מטעם איגוד השידור האירופי, קליפורד בראון. בשל מספר המנצחים הרב לא היו די מדליות לכולם, ועל כן רק הזמרות קיבלו מדליות, וכותבי השירים קיבלו אותן מאוחר יותר. לאחר חלוקת המדליות עלתה כל אחת מהזמרות בתורה לשיר את השיר המנצח.

הכרזת ארבעה שירים כזוכים עוררה מבוכה, וחלק מהמדינות שהשתתפו ב-1969 החליטו בעקבות זאת להחרים את אירוויזיון 1970. ב-1970 נקבע כלל שובר-שוויון, אולם בשנים שאחר-כך הוחלפה שיטת הניקוד לגמרי אחרי התייעצות עם המדינות המשתתפות.

אוסטריה החרימה את תחרות האירוויזיון הזאת כיוון שבאותה תקופה שלט בספרד הרודן פרנסיסקו פרנקו.

את כרזת האירוויזיון עיצב האמן הספרדי סלבדור דאלי, והוא גם עיצב חלק מהתפאורה.

בעיה נוספת שצצה לאחר התחרות הייתה איזו מדינה תזכה לארח את התחרות בשנה שלאחר מכן. עד כה המדינה המנצחת הייתה מארחת את האירוויזיון, אך בשנה זו היו ארבע מנצחות. בסופו של דבר הוחלט שהולנד תארח את תחרות האירוויזיון של 1970.

אירוויזיון 1969 היה השני שצולם ושודר בצבע. אירוויזיון 1968 הופק על ידי רשת BBC הבריטית שכבר שידרה את כל שידוריה בצבע, אולם רשת הטלוויזיה הספרדית צילמה ושידרה בשחור-לבן עד שנת 1975. לפיכך שכרה הטלוויזיה הספרדית מצלמות צבעוניות מרשת השידור הגרמנית ARD. השידור הופץ בצבע דרך רשת השידור של איגוד השידור האירופי, וגם דרך רשת השידור של מדינות מזרח אירופה "אינטרוויזיון". כמו כן הופץ השידור בצבע דרך לוויין לצ'ילה, לפוארטו ריקו ולברזיל. בספרד עצמה נקלט השידור בשחור-לבן, שכן המשדרים המקומיים של הטלוויזיה הספרדית לא היו מתאימים להעברת שידור צבעוני.

השירים המשתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר השמעה מדינה שפה ביצוע שם השיר בשפת מקור שם השיר בעברית מיקום ניקוד
1 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה קרואטית איוון & 3M Pozdrav svijetu ברכה לעולם 13 5
2 לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג צרפתית רומואל Catherine קאת'רין 11 7
3 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ספרדית סלומה Vivo cantando לחיות כדי לשיר 1 18
4 מונקומונקו מונקו צרפתית ז'אן ז'אק Maman, maman אמא, אמא 6 11
5 אירלנדאירלנד אירלנד אנגלית מיוראל דיי The Wages of Love שכרי האהבה 7 10
6 איטליהאיטליה איטליה איטלקית איווה זניצ'י Due Grosse lacrime bianche שתי דמעות לבנות וגדולות 13 5
7 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אנגלית לולו Boom Bang-a-Bang בום באנג-א-באנג 1 18
8 הולנדהולנד הולנד הולנדית לני קור De troubadour הטרובדור 1 18
9 שוודיהשוודיה שוודיה שוודית טומי שרברג Judy min vän ג'ודי, חברתי 9 8
10 בלגיהבלגיה בלגיה הולנדית לואי ניפס Jennifer Jennings ג'ניפר ג'נינגס 7 10
11 שווייץשווייץ שווייץ גרמנית פאולה דל מדיקו Bonjour, Bonjour שלום, שלום 5 13
12 נורווגיהנורווגיה נורווגיה נורווגית קירסטי ספרבו Oj, oj, oj, så glad jeg skal bli אוי, אוי, אוי, כמה שאהיה מאושרת 16 1
13 גרמניהגרמניה גרמניה גרמנית סיב מאלמקוויסט Primaballerina פרימה בלרינה 9 8
14 צרפתצרפת צרפת צרפתית פרידה בוקארה Un jour, un enfant יום, ילד 1 18
15 פורטוגלפורטוגל פורטוגל פורטוגזית סימוני דה אוליביירה Desfolhada portuguesa השלכת הפורטוגזית 15 4
16 פינלנדפינלנד פינלנד פינית יארקו & לאורה Kuin silloin ennen כמו בזמנים ההם 12 6

מבצעים חוזרים בתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע מדינה שנים קודמות
סיב מאלמקוויסט גרמניהגרמניה גרמניה 1960 כנציגת שוודיה (מקום 10)
רומואל לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 1964 כנציג מונקו (מקום 3)
קירסטי ספרבו נורווגיהנורווגיה נורווגיה 1965 (מקום 13), 1967 (מקום 14)
סימון דה אוליביירה פורטוגלפורטוגל פורטוגל 1965 (מקום 13)
לואי ניפס בלגיהבלגיה בלגיה 1967 (מקום 7)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018202020222024
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומקדוניה הצפוניתמרוקוסלובקיהרומניה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורןשווייץשווייץ נמו