אירוויזיון הילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירוויזיון הילדים
Junior Eurovision Song Contest
סמליל התחרות
שיר הנושא Te Deum
סוגה תחרות מוזיקה
זוכים שיאנית הזכיות: גאורגיהגאורגיה גאורגיה
שפות אנגלית וצרפתית
מספר עונות 14 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 16 תחרויות
תוכנית מקור תחרות הזמר של האירוויזיון
הפקה
חברת הפקה איגוד השידור האירופי
אורך פרק שעתיים ו-15 דקות (2003-2013, 2017-)
שעתיים ו-30 דקות (2014-2015)
שעתיים ו-45 דקות (2016)
שידור
רשת שידור ארגון השידור הציבורי בכל מדינה
תקופת שידור מקורית 2003
קישורים חיצוניים
https://junioreurovision.tv/
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחרות הזמר אירוויזיון ילדיםאנגלית: Junior Eurovision Song Contest, בצרפתית: Concours Eurovision de la Chanson Junior, לעיתים נכתב כקיצור: JESC,‏ Junior Eurovision או Junior EuroSong), היא תחרות שירים בינלאומית שנתית לילדים של רשת השידור "אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי (EBU).

התחרות מתקיימת החל משנת 2003, בהשראת תחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic). התחרות נועדה למשתתפים בגילאי 16 ומטה, המנועים מלהשתתף בתחרות הזמר של האירוויזיון, בשל מגבלת גיל הנהוגה בו מאז שנת 1989, ובכך, מהווה תחרות "אירוויזיון הילדים" מעין גרסת בת צעירה של תחרות האירוויזיון. בכל שנה, המדינה המארחת את התחרות נבחרת על ידי הוועדה המארגנת מטעם איגוד השידור האירופי, בניגוד לתחרות האירוויזיון הרשמית, אשר בה המדינה הזוכה בשנה מסוימת זוכה גם להיות המארחת בשנה הבאה (למרות שבתחרות זו, במידה ולא הוחלט על המדינה המארחת לפני מועד התחרות הזוכה תקבל את העדיפות לארח).

ישנם מספר קווי דמיון בין תחרות אירוויזיון הילדים לבין תחרות הזמר של האירוויזיון: כל מדינה שלוקחת חלק בתחרות שולחת זמרים, שגילם הוא בין 9 ל-14 ביום קיומה של התחרות (בעבר, אף הורשו ילדים בגילאי 8 ו-15 להשתתף בתחרות),[1] להתחרות נגד המדינות האחרות, כל מדינה שולחת שיר חדש ומקורי שנמשך בין 2 דקות ו-45 שניות ל-3 דקות,[2] הצופים שצופים בתחרות מוזמנים להצביע לשיר האהוב עליהם ביותר, אדם אינו יכול להצביע לשיר שמיוצג על ידי מדינתו, התחרות משודרת בשפה האנגלית והצרפתית והמנצחת היא המדינה שקיבלה את מספר הנקודות המרבי.

בנוסף למדינות שלוקחות חלק בתחרות, התחרות שודרה והוקרנה במדינות נוספות, שאינן לוקחות חלק בתחרות, כגון: אסטוניה, בריטניה, גרמניה ופינלנד. החל משנת 2006, התחרות משודרת בשידור חי באינטרנט באתר האינטרנט הרשמי של התחרות.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל התחרות בעבר: הילדה השרה. הסמל היה בשימוש בכל הלוגואים של אירוויזיון הילדים בין השנים 2003-2007.[4]
מאלין רייטן מייצגת את נורווגיה בהסלט, בלגיה (אירוויזיון הילדים 2005)

המקור של תחרות אירוויזיון הילדים הוא בתחרות שירים, שנוסדה בשנת 2000, כאשר רשות השידור הדנית, DR, החליטה לקיים תחרות שירים לילדים דנים. בשנת 2002, הרעיון הורחב לפסטיגל שירים סקנדינבי בשם "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), כאשר דנמרק, נורווגיה ושוודיה לקחו בו חלק.[5] איגוד השידור האירופי הרחיב את תחרות השירים הסקנדינבית לילדים לתחרות שירים, שבה כל המדינות החברות באיגוד השידור האירופי יוכלו לקחת בה חלק. כותרת העבודה של איגוד השידור האירופי הייתה "Eurovision Song Contest for Children" ("תחרות אירוויזיון לילדים").[6] דנמרק היא המדינה שהתבקשה לארח את תחרות אירוויזיון הילדים הראשונה בשנת 2003, לאור ניסיונם עם תחרות השירים הסקנדינבית, "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic).

לאחר שדנמרק ארגנה באופן מוצלח את אירוויזיון הילדים הראשון בשנת 2003, עמד ארגון אירוויזיון הילדים השני בשנת 2004 בפני בעיות מיקום. במקור, התחרות הייתה צריכה להיות מאורגנת על ידי רשות השידור הבריטית במנצ'סטר, ITV.[7] רשות השידור הבריטית במנצ'סטר הודיעה כי בשל בעיות כלכליות ותזמון, תחרות אירוויזיון הילדים בשנת 2004 לא תתקיים בבריטניה. לאחר מכן, איגוד השידור האירופי פנה לרשות השידור הקרואטית, HRT, שזכתה בתחרות בשנה הקודמת, כדי שתקיים את תחרות אירוויזיון הילדים 2004 בשטחה, בעיר זאגרב שבקרואטיה. חמישה חודשים לפני קיום התחרות בקרואטיה, נחשף כי רשות השידור הקרואטית, HRT, שכחה להזמין מקום באולם בו התחרות הייתה אמורה להתקיים. לאחר שנחשף כי רשות השידור הקרואטית שכחה להזמין מקום, רשות השידור הנורווגית, NRK, התנדבה לארח את התחרות בשטחה, בעיר לילהאמר שבנורווגיה.

החל מאירוויזיון הילדים 2004, גופי השידור שלקחו חלק בתחרות הצטרכו להציע את נכונותם לארח את התחרות בשטחם, כדי שאיגוד השידור האירופי יימנע מבעיות, כפי שקרה באירוויזיון הילדים 2004. בלגיה הייתה המדינה הראשונה שהציעה את נכונותה לארח את תחרות אירוויזיון הילדים 2005 בשטחה, ותחרות זו אכן התקיימה בבלגיה.

כל תחרויות אירוויזיון הילדים משודרות בפורמט 16:9 מסך רחב ו-HDTV.[8] בשנים 20032006, הופקו גם תקליטורי DVD עם שירי התחרות (בדומה לתקליטורים שמופקים בתחרות הזמר של האירוויזיון), אולם ב-17 בינואר 2008, איגוד השידור האירופי הודיע על הפסקת הפקת התקליטורים עקב חוסר עניין הציבור.[9]

החל מאירוויזיון הילדים 2008, שיטת הניקוד היא 50% הצבעת השופטים ו-50% הצבעת הקהל (Televoting).[10] בכל התחרויות הקודמות, שיטת הניקוד הייתה 100% הצבעת הקהל, שהחליט באופן בלעדי מי השיר הזוכה. בכל שנה, לעשר המדינות המתחרות שמקבלות את מספר הקולות הרב ביותר מכל מדינה, מוענקות נקודות הנעות בין 1 ל-8, ואחר כך 10 ו-12 ("דוז פואה", בצרפתית). בשנים 20032005, לאחר שכל השירים בתחרות הופיעו, לצופים ניתנו כ-10 דקות להצביע לשירים האהובים עליהם ביותר. החל משנת 2006, קווי ההצבעה של התחרות פתוחים לאורך כל שידור התחרות. כמו כן, בשנים 2007, 2008 ו-2010 כל הרווחים מהצבעות הקהל (Televoting) נתרמו לקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים.[11]

לפני אירוויזיון הילדים 2007, אילו רשות שידור מסוימת לא הייתה משדרת את התחרות בשידור חי במדינתה, הדבר היה כרוך בקנס כספי. כיום, לא מוטלת עוד חובה על רשויות השידור לשדר את התחרות בשידור חי, והן יכולות לשדר את התחרות מאוחר יותר, בשעות צפייה מותאמות יותר לילדים. כמו כן, בנקודות שונות לאורך התחרות, רשתות שידור מורשות להשהות את שידור התחרות למשך מספר דקות, ולהקרין לצופים בתחרות פרסומות.

בשנים 2003 - 2008, במהדורותיה הראשונות של התחרות, התחרות התקבלה היטב בקרב המדינות החברות באיגוד השידור האירופי, שהביאה לנסיקה במספר המדינות שרצו לקחת חלק בתחרות. החל מתחרות אירוויזיון הילדים 2009, שנערכה בקייב, אוקראינה, חלה ירידה חדה במספר המדינות שרצו לקחת חלק בתחרות - מגמת ירידה שהתגברה בתחרויות אירוויזיון הילדים 2012 ואירוויזיון הילדים 2013, בהן לקחו חלק בתחרות רק 12 מדינות. בתחרות אירוויזיון הילדים 2014 שנערכה במרסה, מלטה, חלה שוב עלייה במספר המדינות שרצו לקחת חלק בתחרות, ובאותה שנה, מספר המדינות שלקחו חלק בתחרות הסתכם ב-16 מדינות (כמו בתחרויות שנערכו בשנים 2003 ו-2005).

פורמט התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כל היסטוריית התחרות, פורמט התחרות נותר בלא שינוי ניכר, כאשר פורמט התחרות מורכב מהופעות מוזיקליות בשידור חי של אמנים צעירים, שנבחרו על ידי רשות השידור המייצגת אותם. איגוד השידור האירופי טוען כי מטרת התוכנית היא "לקדם כישרונות צעירים בתחום המוזיקה הפופולרית, על ידי עידוד תחרות בין האמנים".[12]

התחרות תמיד מתקיימת במוצאי שבת, בסוף נובמבר או תחילת דצמבר, ונמשכת כשעתיים ו-15 דקות (אם כי התחרות בשנת 2014 הייתה חריגה, ונמשכה כשעתיים ו-30 דקות).[13]

בניגוד לתחרות הזמר של האירוויזיון, המדינה המנצחת בשנה מסוימת לא מקבלת באופן אוטומטי את הזכות לארח את התחרות בשנה שאחריה.[14] חוק זה שונה בשנת 2012, כאשר אוקראינה קיבלה את הזכות לארח את התחרות בשנת 2013.[15]

עד התחרות בשנת 2013, רק האמנים הזוכים במקום הראשון בתחרות קיבלו פרס ותעודה. מאז התחרות בשנת 2013, שלושת המקומות הראשונים בתחרות מקבלים פרס ותעודה.[16]

את התחרות מגישים, לרוב, שני מגישים - גבר ואישה (אם כי שנת 2006 ושנת 2014 היו חריגות),[17] המופיעים בקביעות על הבמה ועם האמנים ב"חדר הירוק" (ה"גרין רום"). כמו כן, המגישים אחראים גם על אמירת התוצאות הסופיות, לאחר שמוסרי הניקוד מכל מדינה מציגים את התוצאות שהתקבלו ממדינתם.

למרות שתחרות אירוויזיון הילדים מתנהלת על פי דגם הפורמט של תחרות הזמר של האירוויזיון, ישנם מספר הבדלים בולטים בין שתי התחרויות ומאפיינים שהם ייחודיים לתחרות אירוויזיון הילדים: לדוגמה, בעת המופע מילות השירים חייבות להיות מושרות בשידור חי, אך קולות רקע עשויים להיות מוקלטים מראש בתור גיבוי. בנוסף, על בימת התחרות מותר שיופיעו בכל הופעה עד שמונה אמנים, בניגוד למגבלה של עד שישה אמנים בתחרות הזמר של האירוויזיון. כמו כן, מאז תחרות אירוויזיון הילדים 2005, כל מדינה זוכה באופן אוטומטי ב-12 נקודות, כדי למנוע מצב בו מדינה לא תקבל אף נקודה ("Null points"). במהות, מדינה שתסיים את הצבעת התחרות רק עם 12 נקודות, היא בדיוק כמדינה שקיבלה אפס נקודות.[18] עם זאת, עד היום, בתחרות אירוויזיון הילדים אף מדינה לא זכתה בתואר המדינה שלא קיבלה אף נקודה, הידוע לשמצה.

הבדל בולט נוסף בין שתי התחרויות הוא שאמן אינו יכול לקחת חלק בתחרות יותר מפעם אחת, אך למרות זאת, איגוד השידור האירופי העניק אישור חד-פעמי ומיוחד ליקטרינה ריאבובה (שזכתה במקום השני בשנת 2009, כאשר ייצגה בתחרות אירוויזיון הילדים את רוסיה) לייצג בשנית את רוסיה בתחרות אירוויזיון הילדים 2011. על פי מפקח התחרות דאז, סייסטה באקר, חוק זה בוטל בשנת 2012. כמו כן, בשנת 2010, נפסלה יקטרינה ריאבובה מתחרות קדם-אירוויזיון הילדים הרוסי עקב קיומו של חוק זה.

חוקים והגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאיה קאווז'י, זוכת אירוויזיון הילדים 2013

איגוד השידור האירופי קבע מספר חוקים והגבלות בתחרות:

ראשית, השיר חייב להיות כתוב ומושר בשפה הרשמית (או אחת מהשפות הרשמיות) של המדינה המיוצגת. עם זאת, בשיר יכולות להופיע מספר שורות בשפה שהיא אינה השפה הרשמית במדינה. חוק השפה הוחל גם בתחרות הזמר של האירוויזיון בין השנים 1966 - 1972 ושוב בין השנים 1977 - 1998. בנוסף, האמנים בתחרות חייבים להיות אזרחי המדינה אותה הם מייצגים או תושבי קבע שחיים במדינה שנתיים לפחות.

בתחילת דרכה, תחרות אירוויזיון הילדים הייתה פתוחה לאמנים בגילאי 8 - 15[19], אולם, החל מאירוויזיון הילדים 2007, טווח הגילאים צומצם, וכיום רק אמנים, שביום קיומה של התחרות, נמצאים בטווח גילאי 10 - 15, יכולים לקחת חלק בתחרות.[20]

בניגוד לתחרות הזמר של האירוויזיון, בתחרות אירוויזיון הילדים אמן אינו יכול לקחת חלק בתחרות יותר מפעם אחת (חוק זה בוטל בשנת 2012).

השיר הנשלח לתחרות לא יכול להיות שיר שפורסם ויצא לאור באופן מסחרי, וחייב להימשך בין 2 דקות ו-45 שניות ל-3 דקות (משנת 2013 ואילך).[21] כמו כן, בשנים 20032006, איגוד השידור האירופי קבע כי אמנים שהוציאו לאור שירים ומוזיקה באופן מסחרי אינם יכולים לקחת חלק בתחרות.[22] חוק זה בוטל בשנת 2007, ובכך אפשר לאמנים שהוציאו לאור שירים ומוזיקה באופן מסחרי לקחת חלק בתחרות. כתוצאה מביטול החוק, רשות השידור הנורווגית, NRK, בחרה לפרוש מהתחרות ולא חזרה לתחרות עד כה.[23]

החל אירוויזיון הילדים 2008, התירו למבוגרים לכתוב שירים לתחרות.[24] בעבר, כל כותבי השירים לתחרות היו חייבים להיות ילדים בטווח הגילאים 10 - 15.

מפקחי התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות מופקת מדי שנה על ידי איגוד השידור האירופי (EBU).

בשנים 2003 - 2010, המפקח הבכיר של תחרות אירוויזיון הילדים היה סוונטה סטוקסליוס משוודיה, שעמד גם בראש "קבוצת ההיגוי" שקבעה את חוקי התחרות והחליטה איזו רשות שידור תארח את התחרות בשנה הבאה.[25] תפקידה העיקרי של "קבוצת ההיגוי" הוא לשמור על קשר בין איגוד השידור האירופי לבין רשות השידור המארחת באותה שנה. כמו כן, חובתה לוודא כי האמנים הצעירים לא נשארים לבד ללא השגחת מבוגר אחראי ו"ליצור אווירת צוות בין האמנים, ולפתח את החוויה שלהם ותחושת הקהילתיות".[26] בשנים 20032010, כיהן סטוקסליוס בתפקיד המפקח הבכיר גם של תחרות הזמר של האירוויזיון. כאמור, בשנת 2010, לאחר אירוויזיון הילדים 2010, התפטר סטוקסליוס מתפקידו כמפקח הבכיר של שתי התחרויות - הן של אירוויזיון הילדים והן של תחרות הזמר של האירוויזיון, בטענה שהוא רוצה "להעניק לאחרים את ההזדמנות להפיק את התחרות ולהעלות אותה לשלב הבא".[27] בשנת 2011, לאחר התפטרותו של סטוקסליוס, תפס את מקומו סייסטה באקר מהולנד. בשנת 2013, ולדיסלב יעקובלב מרוסיה, תפס את מקומו של באקר, והוא שימש כמפקח הבכיר של התחרות עד שנת 2015.[28]

רשימת מפקחי התחרות שמונו על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) מאירוויזיון הילדים 2003 עד כה:

מפקח התחרות מדינה כיהן בשנים
סוונטה סטוקסליוס שוודיהשוודיה  שוודיה 2003 - 2010
סייסטה באקר הולנדהולנד  הולנד 2011 - 2012
ולדיסלב יעקובלב רוסיהרוסיה  רוסיה 2013 - 2015
יון אולה סאנד נורווגיהנורווגיה  נורווגיה החל מ-2016

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר מדינות, בהן נורווגיה ודנמרק, פרשו מהתחרות בשנת 2006 משום שהן "מצאו את הטיפול באמנים הצעירים כלא אתי", ולא חזרו אליה עד כה.[29] בעקבות פרישתן מהתחרות, הן החיו מחדש את תחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), שלא הופקה מאז החלה הפקת תחרות אירוויזיון הילדים בשנת 2003. בנוסף, נאמר כי נורווגיה החליטה לפרוש ולא לקחת חלק בתחרות אירוויזיון הילדים משום שהיא לא רוצה "לקחת חלק בתחרות שמנצלת ילדים ומטילה עליהם לחץ גדול". עם זאת, נורווגיה לוקחת חלק בתחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), יחד עם דנמרק, שוודיה ופינלנד.
  • בשנת 2007, הודיעה ספרד שהיא פורשת מתחרות אירוויזיון הילדים, לאחר שמנהל רשות השידור הספרדית, TVE, חוויאר פונס, אמר כי "אירוויזיון הילדים מקדם סטריאוטיפים שאיננו חולקים".[30] גם ספרד לא חזרה לתחרות עד כה.

יחסי אזרבייג'ן וארמניה באירוויזיון הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולדימיר ארזומיאן, זמר מחבל הארץ נגורנו קרבאך, נבחר לייצג את ארמניה בתחרות אירוויזיון הילדים 2010, וזכה במקום הראשון בתחרות באותה שנה. לאחר זכייתו של ארזומיאן במקום הראשון, נטען על ידי כלי תקשורת ארמניים כי השידור של תחרות אירוויזיון הילדים באזרבייג'ן באותה שנה נקטע, כאשר נחשף כי ארמניה היא הזוכה בתחרות.[31] טענות אלו שנויות במחלוקת על ידי מנהל ערוץ הטלוויזיה "Armenia 1" ("ארמניה 1") וראש המשלחת האירוויזיונית של ארמניה, דיאנה מנטסקאניאן, שגם הכחישו דיווחים כי ארמניה מתכוונת להגיש תלונה באיגוד השידור האירופי בעניין. בנוסף, ציינה מנטסקאניאן כי "רשות השידור הארמנית לא ידעה אם אזרבייג'ן שידרה את התחרות בארצה באותה שנה, ובהתחשב בעובדה שאזרבייג'ן לא לוקחת חלק בתחרות אירוויזיון הילדים, אין עניין להתעסק בנושא". בסופו של דבר, אזרבייג'ן עשתה את הופעת הבכורה שלה בתחרות אירוויזיון הילדים שנתיים לאחר מכן, בשנת 2012.[32]

אירוח התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות מדינה עיר אולם שנים
2 הולנדהולנד  הולנד הולנדהולנד רוטרדם אהוי רוטרדם 2007
הולנדהולנד אמסטרדם אולם המוזיקה היינקן 2012
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה אוקראינהאוקראינה קייב היכל הספורט של קייב 2009
היכל אוקראינה 2013
בלארוסבלארוס  בלארוס בלארוסבלארוס מינסק מינסק ארנה 20102018
מלטהמלטה  מלטה מלטהמלטה מרסה מספנות מלטה 2014
מלטהמלטה ולטה מרכז כנסים הים התיכון 2016
1 דנמרקדנמרק  דנמרק דנמרקדנמרק קופנהגן פורום קופנהגן 2003
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה נורווגיהנורווגיה לילהאמר אולם הוקנס 2004
בלגיהבלגיה  בלגיה בלגיהבלגיה הסלט את'יאס ארנה 2005
רומניהרומניה  רומניה רומניהרומניה בוקרשט אולם סאלה פוליואלאנטה 2006
קפריסיןקפריסין  קפריסין קפריסיןקפריסין לימסול המרכז האתלטי של קפריסין 2008
ארמניהארמניה  ארמניה ארמניהארמניה ירוואן קארן טקסים ספורט וקונצרטים קומפלקס 2011
בולגריהבולגריה  בולגריה בולגריהבולגריה סופיה ארמץ ארנה 2015
גאורגיהגאורגיה  גאורגיה גאורגיהגאורגיה טביליסי הארמון האולימפי 2017

המדינות הזוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תאריך העיר המארחת זוכה שפה אמן שיר תרגום לעברית נקודות מקום שני
2003 15 בנובמבר דנמרקדנמרק קופנהגן, דנמרק קרואטיהקרואטיה  קרואטיה קרואטית דינו ילוסיץ' "Ti si moja prva ljubav" "את אהבתי הראשונה" 134 ספרדספרד  ספרד
2004 20 בנובמבר נורווגיהנורווגיה לילהאמר, נורווגיה ספרדספרד  ספרד ספרדית מריה איסבל "Antes muerta que sencilla" "עדיף להיות מתה מאשר פשוטה" 171 בריטניהבריטניה  בריטניה
2005 26 בנובמבר בלגיהבלגיה הסלט, בלגיה בלארוסבלארוס  בלארוס רוסית קסניה סיטניק "My vmeste" "אנחנו ביחד" 149 ספרדספרד  ספרד
2006 2 בדצמבר רומניהרומניה בוקרשט, רומניה רוסיהרוסיה  רוסיה רוסית האחיות טולמצ'בי "Vesenniy Jazz" "ג'אז אביבי" 154 בלארוסבלארוס  בלארוס
2007 8 בדצמבר הולנדהולנד רוטרדם, הולנד בלארוסבלארוס  בלארוס רוסית אלכסיי ז'יגלקוביץ' "S druz'yami" "עם חברים" 137 ארמניהארמניה  ארמניה
2008 22 בנובמבר קפריסיןקפריסין לימסול, קפריסין גאורגיהגאורגיה  גאורגיה ג'יבריש חבורת בזיקבי "Bzzz..." "בזזז..." 154 אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
2009 21 בנובמבר אוקראינהאוקראינה קייב, אוקראינה הולנדהולנד  הולנד הולנדית ואנגלית ראלף "Click clak" "קליק קלאק" 121 ארמניהארמניה  ארמניה
רוסיהרוסיה  רוסיה
2010 20 בנובמבר בלארוסבלארוס מינסק, בלארוס ארמניהארמניה  ארמניה ארמנית ולדימיר ארזומיאן "Mama" "אמא" 120 רוסיהרוסיה  רוסיה
2011 3 בדצמבר ארמניהארמניה ירוואן, ארמניה גאורגיהגאורגיה  גאורגיה גאורגית קבוצת קנדי "Candy Music" "מוזיקת הממתקים" 108 הולנדהולנד  הולנד
2012 1 בדצמבר הולנדהולנד אמסטרדם, הולנד אוקראינהאוקראינה  אוקראינה אוקראינית ואנגלית אנסטסיה פטריק "Nebo" "שמיים" 138 גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
2013 30 בנובמבר אוקראינהאוקראינה קייב, אוקראינה מלטהמלטה  מלטה אנגלית גאיה קאווז'י "The Start" "ההתחלה" 130 אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
2014 15 בנובמבר מלטהמלטה מרסה, מלטה איטליהאיטליה  איטליה איטלקית ואנגלית וינזנזו קאנטיולו "Tu primo grande amore" "האהבה הראשונה הנהדרת שלך" 159 בולגריהבולגריה  בולגריה
2015 21 בנובמבר בולגריהבולגריה סופיה, בולגריה מלטהמלטה  מלטה אנגלית דסטיני צ'אקונירה "Not my soul" "לא הנשמה שלי" 185 ארמניהארמניה  ארמניה
2016 20 בנובמבר מלטהמלטה ולטה, מלטה גאורגיהגאורגיה  גאורגיה גאורגית מרים מאמאדשווילי "მზეო" "שמש" 239 ארמניהארמניה  ארמניה
2017 26 בנובמבר גאורגיהגאורגיה טביליסי, גאורגיה רוסיהרוסיה  רוסיה רוסית ואנגלית פולינה בוגוסביץ' "Крылья" "כנפיים" 188 גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
2018 25 בנובמבר בלארוסבלארוס מינסק, בלארוס פוליןפולין  פולין פולנית, אנגלית רוקסנה ונגיאל "Anyone I Want To Be" "כל מי שאני רוצה להיות" 215 צרפתצרפת צרפת
2019 24 בנובמבר פוליןפולין גליביצה, פולין אירוע עתידי

זכיות לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הפעמים בהן זכתה כל מדינה באירוויזיון הילדים
זכיות מדינה שנות זכייה
3 גאורגיהגאורגיה  גאורגיה 200820112016
2 בלארוסבלארוס  בלארוס 20052007
מלטהמלטה  מלטה 20132015
רוסיהרוסיה  רוסיה 20062017
1 איטליהאיטליה  איטליה 2014
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה 2012
ארמניהארמניה  ארמניה 2010
הולנדהולנד  הולנד 2009
ספרדספרד  ספרד 2004
פוליןפולין  פולין 2018
קרואטיהקרואטיה  קרואטיה 2003

הרכב המדינות בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינות שלא משתתפות באירוויזיון הילדים

רשימת המשתתפות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות המדינות מאז שנת 2003:
  מדינות שהשתתפו בתחרות פעם אחת או יותר
  מדינות שמעולם לא לקחו חלק בתחרות, למרות שיכולות
  מדינות שהתחרו בעבר כחלק ממדינה אחרת, אך לא כריבונות
  מדינות שהיו אמורות לקחת חלק בתחרות, אך פרשו טרם קיומה
שנה רשימת המשתתפות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות
2003 בלארוסבלארוס  בלארוס, בלגיהבלגיה  בלגיה, דנמרקדנמרק דנמרק, הולנדהולנד  הולנד, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת, יווןיוון  יוון, לטביהלטביה  לטביה, מלטהמלטה  מלטה, מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית, נורווגיהנורווגיה  נורווגיה, ספרדספרד  ספרד, פוליןפולין  פולין, קפריסיןקפריסין  קפריסין, קרואטיהקרואטיה  קרואטיה, רומניהרומניה  רומניה, שוודיהשוודיה  שוודיה
2004 צרפתצרפת  צרפת, שווייץשווייץ  שווייץ
2005 סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו, רוסיהרוסיה  רוסיה
2006 אוקראינהאוקראינה  אוקראינה, סרביהסרביה  סרביה, פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
2007 ארמניהארמניה  ארמניה, בולגריהבולגריה  בולגריה, גאורגיהגאורגיה  גאורגיה, ליטאליטא  ליטא
2010 מולדובהמולדובה  מולדובה
2012 אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן, אלבניהאלבניה  אלבניה, ישראלישראל ישראל
2013 סן מרינוסן מרינו  סן מרינו
2014 איטליהאיטליה  איטליה, מונטנגרומונטנגרו  מונטנגרו, סלובניהסלובניה  סלובניה
2015 אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה, אירלנדאירלנד  אירלנד
2018 ויילסויילס ויילס, קזחסטןקזחסטן קזחסטן

המדינות שפרשו מהתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה המדינות שפרשו מהתחרות
2005 צרפתצרפת  צרפת, פוליןפולין  פולין, קפריסיןקפריסין  קפריסין, שווייץשווייץ  שווייץ
2006 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת, דנמרקדנמרק  דנמרק, לטביהלטביה  לטביה, נורווגיהנורווגיה  נורווגיה, סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו[33]
2007 ספרדספרד  ספרד, קרואטיהקרואטיה  קרואטיה
2008 שוודיהשוודיה  שוודיה, פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
2009 בולגריהבולגריה  בולגריה, יווןיוון  יוון, ליטאליטא  ליטא
2010 קפריסיןקפריסין  קפריסין, רומניהרומניה  רומניה
2011 מלטהמלטה  מלטה, סרביהסרביה  סרביה
2012 בולגריהבולגריה  בולגריה, ליטאליטא  ליטא, לטביהלטביה  לטביה, מקדוניהמקדוניה  מקדוניה
2013 אלבניהאלבניה  אלבניה, בלגיהבלגיה  בלגיה, ישראלישראל  ישראל
2014 מקדוניהמקדוניה  מקדוניה, אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן, מולדובהמולדובה  מולדובה
2015 קרואטיהקרואטיה  קרואטיה, קפריסיןקפריסין  קפריסין, שוודיהשוודיה  שוודיה
2016 סלובניהסלובניה  סלובניה, סן מרינוסן מרינו  סן מרינו, מונטנגרומונטנגרו  מונטנגרו
2017 בולגריהבולגריה  בולגריה, ישראלישראל  ישראל
2018 קפריסיןקפריסין  קפריסין
2019 ישראלישראל ישראל

המדינות שחזרו לתחרות לאחר פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה המדינות שחזרו לתחרות לאחר פרישה
2006 קפריסיןקפריסין  קפריסין
2009 שוודיהשוודיה  שוודיה
2010 לטביהלטביה  לטביה, ליטאליטא  ליטא
2011 בולגריהבולגריה  בולגריה
2013 מלטהמלטה  מלטה, מקדוניהמקדוניה  מקדוניה
2014 בולגריהבולגריה  בולגריה, סרביהסרביה  סרביה, קפריסיןקפריסין  קפריסין, קרואטיהקרואטיה  קרואטיה
2015 אלבניהאלבניה  אלבניה, מקדוניהמקדוניה  מקדוניה
2016 פוליןפולין  פולין, קפריסיןקפריסין  קפריסין, ישראלישראל  ישראל
2017 פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
2018 צרפתצרפת  צרפת, ישראלישראל  ישראל, אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן

מספר שנות ההשתתפות בתחרות של כל מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה מספר השתתפויות
בלארוסבלארוס  בלארוס 16
הולנדהולנד  הולנד 16
מקדוניהמקדוניה  מקדוניה 14
מלטהמלטה  מלטה 14
רוסיהרוסיה  רוסיה 14
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה 13
ארמניהארמניה  ארמניה 12
גאורגיהגאורגיה  גאורגיה 12
שוודיהשוודיה  שוודיה 11
בלגיהבלגיה  בלגיה 10
סרביהסרביה  סרביה [34]10
קפריסיןקפריסין  קפריסין 9
רומניהרומניה  רומניה 7
בולגריהבולגריה  בולגריה 6
יווןיוון  יוון 6
קרואטיהקרואטיה  קרואטיה 5
לטביהלטביה  לטביה 5
אלבניהאלבניה  אלבניה 5
איטליהאיטליה  איטליה 5
פוליןפולין  פולין 5
ליטאליטא  ליטא 4
מולדובהמולדובה  מולדובה 4
ספרדספרד  ספרד 4
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 4
אירלנדאירלנד  אירלנד 4
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל 4
דנמרקדנמרק  דנמרק 3
נורווגיהנורווגיה  נורווגיה 3
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 3
ישראלישראל  ישראל 3
אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן 3
סן מרינוסן מרינו  סן מרינו 3
צרפתצרפת  צרפת 2
סלובניהסלובניה  סלובניה 2
מונטנגרומונטנגרו  מונטנגרו [34]2
סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו 1[35]
שווייץשווייץ  שווייץ 1
קזחסטןקזחסטן  קזחסטן 1
ויילסויילס  ויילס 1

תחרות הזמר של האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחרות הזמר של האירוויזיון

להלן רשימה של משתתפי-עבר בתחרות אירוויזיון הילדים, שלקחו חלק בקדמי-האירוויזיון במדינתם, במטרה להתחרות בתחרות הזמר של האירוויזיון או להופיע בתחרות כאורחים מיוחדים שאינם מתחרים בתחרות:

מדינה אמן תחרות אירוויזיון הילדים תחרות האירוויזיון הערות
אוקראינהאוקראינה אוקראינה ויקטוריה פטריק[36] 2008 2014 ויקטוריה פטריק עלתה לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2014 באוקראינה, בו היא סיימה במקום השני עם השיר שלה "Love Is Lord" ("האהבה היא אדון"), אחרי הזוכה מריה ירמצ'וק והשיר שלה "Tick-Tock" ("טיק טוק").
דנמרקדנמרק דנמרק אן גאדגרד 2003 2015 אן גאדגרד לקחה חלק בתחרות קדם-האירוויזיון הדני, Dansk Melodi Grand Prix, בשנת 2015.
מלטהמלטה מלטה גאיה קאווז'י 2013 2014 גאיה קאווז'י ביצעה את השיר עמו ניצחה באירוויזיון הילדים 2013, "The Start" ("ההתחלה"), כאורחת מיוחדת בגמר תחרות האירוויזיון 2014, בקופנהגן, דנמרק.
דניאל טסטה 2008 2014 דניאל טסטה לקח חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2014 עם השיר "One Last Ride" ("נסיעה אחת אחרונה"). הוא הגיע למקום השלישי בגמר תחרות קדם-האירוויזיון.
2015 דניאל טסטה לקח חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2015 עם השיר "Something In The Way" ("משהו בדרך").
סופי דבטיסטה 2006 2014 סופי דבטיסטה לקחה חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2014 עם השיר "Let The Sunshine In" ("תן לאור השמש להיכנס"). היא הגיעה למקום האחד עשר בתחרות קדם-האירוויזיון.
מקדוניהמקדוניה מקדוניה ויקטוריה לובה 2003 2015 ויקטוריה לובה הגיעה לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2015 במקדוניה, "פסטיבל סקופיה", עם השיר "Edna edinstvena" ("עדנה הייחודית").
נורווגיהנורווגיה נורווגיה מאלין רייטן 2005 2012 מאלין רייטן הגיעה לגמר בתחרות קדם-האירוויזיון הנורווגי, Melodi Grand Prix, בשנת 2012.
סן מרינוסן מרינו סן מרינו מיקאל פרניולה 2013 2015 מיקאל פרניולה דורג במקום העשירי בתחרות אירוויזיון הילדים 2013, עם השיר "O-o-O Sole intorno a me" ("או-הו אור שמש מסביבי"). פרניולה נבחר בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הסן מרינית, SMRTV, לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2015, בווינה, אוסטריה, ביחד עם אניטה סימונצ'יני, שייצגה את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2014 כחלק מלהקת "סוכריות המנטה", עם השיר "Breaking My Heart" ("שוברים את לבי").
אניטה סימונצ'יני 2014 אניטה סימונצ'יני ייצגה את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2014 כחלק מלהקת "סוכריות המנטה", ודורגה במקום החמישה עשר בתחרות עם השיר "Breaking My Heart" ("שוברים את לבי"). סימונצ'יני נבחרה בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הסן מרינית, SMRTV, לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2015, בווינה, אוסטריה, יחד עם מיקאל פרניולה, שייצג את שייצג את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2013 עם השיר "O-o-O Sole intorno a me" ("או-הו אור שמש מסביבי").
ספרדספרד ספרד דני פרננדס 2006 2011 דני פרננדס הגיע לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2011 בספרד, כחלק מלהקת בנים בשם "Auryn". הלהקה הגיעה למקום השלישי בגמר תחרות קדם-האירוויזיון.
סרביהסרביה סרביה נוונה בוזוביץ' 2007 2013 נוונה בוזוביץ' ייצגה את סרביה בתחרות האירוויזיון 2013 שנערכה במאלמה, שוודיה, כחלק מלהקת "3 שלי", עם השיר "Љубав је свуда" ("האהבה נמצאת בכל מקום"). הלהקה הגיעה למקום האחד עשר בחצי הגמר של התחרות עם 46 נקודות.
פוליןפולין פולין ורוניקה בוצ'אט[37] 2004 2010 ורוניקה בוצ'אט הייתה זמרת הליווי של הזמר שייצג את פולין באירוויזיון 2010, מרצין מרוזינסקי.
קפריסיןקפריסין קפריסין מריוס טופי 2004 2006 מריוס טופי הגיע לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2006 הקפריסאי, A Song for Europe, בשנת 2006, בו דורג במקום השני.
קאריס סבה 2008 2015 קאריס סבה לקח חלק בתחרות קדם-האירוויזיון הקפריסאי, Eurovision Song Project, בשנת 2015.
רוסיהרוסיה רוסיה האחיות טולמצ'בי 2006 2009 האחיות טולמצ'בי הופיעו במופע הפתיחה של חצי גמר תחרות קדם-אירוויזיון 2009 במוסקבה, רוסיה.
2014 חמש שנים לאחר שהאחיות טולמצ'בי הופיעו במופע הפתיחה של חצי גמר תחרות קדם-אירוויזיון 2009, הן נבחרו בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הרוסית לייצג את רוסיה בתחרות האירוויזיון 2014 בקופנהגן, דנמרק, עם השיר "Shine" ("תזרח"). הן העפילו לגמר התחרות מהמקום השישי בחצי הגמר עם 63 נקודות, והתמקמו במקום השביעי בגמר התחרות עם 89 נקודות. האחיות טולמצ'בי הן המנצחות הראשונות בתחרות אירוויזיון הילדים שהופיעו בתחרות הזמר של האירוויזיון.
שוודיהשוודיה שוודיה מולי סאנדן 2006 2009 מולי סאנדן הגיעה למקום האחד עשר בתחרות קדם-האירוויזיון השוודי, מלודיפסטיבלן, בשנת 2009.
2012 מולי סאנדן הגיעה למקום החמישי בתחרות קדם-האירוויזיון השוודי, מלודיפסטיבלן, בשנת 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  2. ^ "חוקי תחרות הזמר אירוויזיון הילדים", איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  3. ^ "תחרת אירוויזיון הילדים - WEBTV" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  4. ^ "לוגו חדש לתחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  5. ^ IMDB Logo 2016.svg "אם.פי.ג'י נורדיק 2002, תחרות שירים סקנדינבית לילדים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  6. ^ "תחרות הזמר אירוויזיון הילדים הראשונה נולדה" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  7. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  8. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים החדשה תשודר באיכות HDTV" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  9. ^ "אירוויזיון הילדים 2007: אין DVD לתחרות" באתר ארכיון האינטרנט (באנגלית)
  10. ^ "אירוויזיון הילדים: שינויי פורמט מינוריים" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  11. ^ "אירוויזיון הילדים ואיגוד השידור האירופי מתאחדים כדי להעלות מודעות ולתרום ליוניסף" באתר יוניסף (באנגלית)
  12. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  13. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  14. ^ "חוקי תחרות הזמר אירוויזיון הילדים", איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  15. ^ "פחות מ-50 ימים לתחרות אירוויזיון הילדים 2013" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  16. ^ "פחות מ-50 ימים לתחרות אירוויזיון הילדים 2013" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  17. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים השלישית" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  18. ^ "פחות מ-50 ימים לתחרות אירוויזיון הילדים 2013" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  19. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  20. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  21. ^ "חוקי תחרות הזמר אירוויזיון הילדים", איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  22. ^ "האירוע" באתר ארכיון האינטרנט (באנגלית)
  23. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר esckaz.com (באנגלית)
  24. ^ "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר esckaz.com (באנגלית)
  25. ^ "קבוצת ההיגוי של תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  26. ^ "חוקי תחרות הזמר אירוויזיון הילדים", איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  27. ^ "סוונטה סטוקסליוס נפרד מהאירוויזיון" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  28. ^ "נבחר האולם בו יתקיים אירוויזיון הילדים 2013" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  29. ^ "הסקנדינביות פרשו מהתחרות" באתר esctoday.com (באנגלית)
  30. ^ "רשות השידור הספרדית, TVE, פרשה מתחרות אירוויזיון הילדים" באתר elpais.com (בספרדית)
  31. ^ "אזרבייג'ן לא שידרה את רגע ניצחונו של ולדימיר ארזומיאן באירוויזיון הילדים 2010" באתר panarmenian.net (באנגלית)
  32. ^ "אירוויזיון הילדים 2012: 12 מדינות אישרו את השתתפותן בתחרות" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
  33. ^ סרביה ומונטנגרו פרשה מתחרות אירוויזיון הילדים 2006 עקב משאל העם על עצמאותה של מונטנגרו. באותה שנה הצטרפה סרביה לתחרות כמדינה עצמאית.
  34. ^ 34.0 34.1 ועוד הופעה משותפת אחת כחלק מסרביה ומונטנגרו.
  35. ^ היו גם הופעות נוספות בתחרות של סרביה ושל מונטנגרו בנפרד.
  36. ^ ויקטוריה פטריק, זוכת המקום השני באירוויזיון הילדים 2008, היא אחותה הגדולה של אנסטסיה פטריק, זוכת המקום הראשון באירוויזיון הילדים 2012.
  37. ^ ורוניקה בוצ'אט ייצגה את פולין באירוויזיון הילדים 2004 כחלק מלהקת "KWADro".
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיון
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס