וולטר דייוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וולטר דייוויס
Walter Davis
לידה 9 בספטמבר 1954 (בן 64)
פיינוויל שבקרוליינה הצפונית
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מספר 6
מכללה אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
דראפט בחירה מספר 5, 1977
פיניקס סאנס
קבוצות כשחקן
1977–1988
1988–1991
1991
1991–1992
פיניקס סאנס
דנוור נאגטס
פורטלנד טרייל בלייזרס
דנוור נאגטס
הישגים כשחקן
6 הופעות במשחק האולסטאר (1978-1981, 1984, 1987)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1978-1979)
רוקי העונה (1978)
חמישיית הרוקיז (1978)
מספר 6 הופרש על ידי פיניקס סאנס
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבמונטריאול 1976ארצות הברית

וולטר פול דייוויסאנגלית: Walter Paul Davis; נולד ב-9 בספטמבר 1954) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 15 עונות בליגת ה-NBA בעמדות הקלע והסמול פורוורד. דייוויס מוביל את טבלת קלעי כל הזמנים של קבוצת פיניקס סאנס עם 15,666 נקודות בסך הכול, שקלע במהלך 11 עונותיו בקבוצה.[1] סגנון משחקו המהיר ומבנה גופו הרזה הקנו לו את הכינוי "גרייהאונד" (Greyhound).

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס נולד בפיינוויל שבמדינת קרוליינה הצפונית בשנת 1954, כבן הצעיר במשפחה בת 13 ילדים. קבוצת התיכון המקומית בשארלוט, אותה הוביל דייוויס, זכתה שלוש פעמים ברציפות באליפות התיכונים של קרוליינה הצפונית. בהמשך למד דייוויס באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ושיחק בקבוצתה במשך 4 שנים (1973–1977). בשנת 1976, בעודו סטודנט, נכלל דייוויס בסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת מונטריאול, אשר זכתה במדליית הזהב.[2]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניקס סאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס נבחר בבחירה החמישית בדראפט ה-NBA לשנת 1976 על ידי פיניקס סאנס. הוא הפגין יכולת מצוינת כבר בעונת הרוקי, בה קלע 24.2 נקודות בממוצע למשחק, שבדיעבד היה הממוצע העונתי הגבוה בקריירה שלו. במהלך אותה עונה נבחר להשתתף במשחק האולסטאר, ובסיומה נבחר לחמישייה השנייה של העונה והוענק לו פרס רוקי העונה. דייוויס שיחק בפיניקס עשר עונות נוספות, עד עונת 1987/1988, וממוצעיו בתקופה זו עמדו על 20.5 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים למשחק.[3]

פרשיית הסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו האחרונות של דייוויס בסאנס קלקלו מעט את מורשתו בקבוצה, בעקבות פציעות חוזרות בגבו וסקנדל סמים שפרץ ב-1987. באותה שנה, נקרא דייוויס על ידי ליגת ה-NBA להעיד נגד שלושה מחבריו לקבוצה על שימוש בסמים אסורים, ובתמורה הוענקה לו חסינות מתביעה. דייוויס, שעדותו ביססה את כתב האישום נגד השחקנים, הושעה על ידי הקבוצה עד לסיום העונה לאחר שהודה כי השתמש במהלך השנה האחרונה בסם ה. כמו כן נדרש השחקן להתאשפז במכון גמילה מסמים, והוא הוזהר כי יושעה לצמיתות מליגת ה-NBA אם ישתמש שנית בסמים אסורים.[4] פרשיה זו פגעה ביחסיו של דייוויס עם המועדון, שבסיום חוזהו נמנע מלהשאירו בקבוצה. בחלוף השנים תוקנו היחסים בין דייוויס לפיניקס סאנס, ובשנת 1994 הועלתה גופייתו עם המספר "6" לתקרת אולמה הביתי של הקבוצה, כהוקרה על תרומתו למועדון.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1988/1989 חתם דייוויס כשחקן חופשי בדנוור נאגטס, בשורותיה שיחק במשך שתיים וחצי עונות עד שנשלח בטרייד לפורטלנד טרייל בלייזרס.[5][6] בסוף עונת 1990/1991 נופה מסגל הטרייל בלייזרס וחזר לנאגטס בה שיחק את עונתו האחרונה ב-NBA. בסיום אותה עונה, בגיל 37, הודיע דייוויס על פרישה ממשחק. ממוצעי הקריירה של דייוויס עומדים על 18.9 נקודות, 3.0 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק.[3] בעת פרישתו דורג במקום ה-18 בטבלת קלעי ליגת ה-NBA בכל הזמנים, עם 19,521 נקודות שקלע לאורך 15 עונות.

לאחר פרישתו שימש דייוויס כשדרן של משחקי הנאגטס, ומאוחר יותר כסקאוט של קבוצת וושינגטון ויזארדס.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הברית - האלופה האולימפית - מונטריאול (1976)

1  | 2  | 3  | 4 פורד | 5 שפרד | 6 דאנטלי | 7 דייוויס | 8 באקנר | 9 גרונפלד | 10 קאר | 11 מיי | 12 ארמסטרונג | 13 לגארדה | 14 הובארד | 15 קופצ'אק | מאמן: סמית'

ארצות הבריתארצות הברית