צ'אק פרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'אק פרסון
Chuck Person
פרסון בשנת 2010
פרסון בשנת 2010
לידה 28 ביוני 1964 (בן 55)
בראנטלי שבאלבמה, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.03 מטר
מספר 45
מכללה אוניברסיטת אובורן
דראפט בחירה רביעית, 1986
אינדיאנה פייסרס
קבוצות כשחקן
1986–1992
1992–1994
1994–1998
1999
1999–2000
אינדיאנה פייסרס
מינסוטה טימברוולבס
סן אנטוניו ספרס
שארלוט הורנטס
סיאטל סופרסוניקס
הישגים כשחקן
רוקי השנה ב-NBA(1987)
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(1987)

צ'אק קונורס פרסוןאנגלית: Chuck Connors Person; נולד ב-28 ביוני 1964) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1986–2000. בעונת 1986/1987 זכה בפרס רוקי השנה ב-NBA, ולאורך הקריירה העמיד ממוצעים של 14.7 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים למשחק.[1]

אחיו הצעיר וסלי פרסון שיחק ב-NBA בין השנים 1994–2005.

נעורים וקריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסון נולד בעיר בראנטלי שבאלבמה, ונקרא על שמו של שחקן הקולנוע צ'אק קונורס, אשר שיחק בעברו הן בליגת ה-NBA והן בליגת ה-MLB. בין השנים 1982–1986 למד פרסון באוניברסיטת אובורן, וכשחקן קבוצת הכדורסל שלה שיתף פעולה עם חבר היכל התהילה לעתיד צ'ארלס בארקלי. בעונות 1984 עד 1986 הוביל את קבוצת אובורן לשלוש הופעותיה הראשונות אי פעם בטורניר אליפות המכללות, כאשר בעונת 1985/1986 רשמה את הישגה הגדול ביותר – העפלה לשלב רבע גמר הטורניר ("NCAA Elite Eight"). בסיום אותה עונה נבחר ל"כדורסלן השנה" ("Male Athlete of the Year") מטעם ארגון USA Basketball. בארבע עונותיו באובורן קלע פרסון 18.3 נקודות בממוצע למשחק,[2] ומאז עזיבתו מחזיק בשיא הנקודות בתולדות הקבוצה, עם 2,311 נקודות.[3]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיאנה פייסרס (1986–1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA ‏1986 נלקח פרסון בבחירה הרביעית, על ידי אינדיאנה פייסרס.[4] בעונתו הראשונה ב-NBA הוביל את קלעי קבוצתו עם 18.8 נקודות בממוצע למשחק, וסייע לפייסרס להעפיל לשלב הפלייאוף לראשונה מזה 6 עונות. לאורך סדרת הפלייאוף הראשונה מול אטלנטה הוקס הוביל פרסון את קבוצתו עם ממוצעים של 27.0 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק, אך הפייסרס נכנעו להוקס בתוצאה 1–3. בסיום העונה היה השחקן הראשון בתולדות הקבוצה שזוכה בתואר רוקי השנה ב-NBA.

ב-5 העונות הבאות המשיך להציג יכולת טובה עם הפייסרס עם ממוצע של כ-19 נקודות למשחק, כשבכל אחת מהעונות היה אחד משני הקלעים המצטיינים בקבוצה, לצד רג'י מילר. ב-4 מתוך 6 עונותיו באינדיאנה העפילו הפייסרס לפלייאוף ה-NBA, אך לא הצליחו לעבור את השלב הראשון.

המשך הקריירה (1992–2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1992/1993 הועבר פרסון בטרייד למינסוטה טימברוולבס, יחד עם מייקל ויליאמס, בתמורה לסם מיטשל ופו ריצ'רדסון.[5] בשתי עונותיו במינסוטה קלע כ-14.2 נקודות למשחק, אך קבוצתו רשמה מאזן כולל של 39 ניצחונות לעומת 125 הפסדים (23.8%).

בקיץ 1994 חתם על חוזה בסן אנטוניו ספרס, וכשחקנה העפיל לראשונה בקריירה לשלב גמר האזור המערבי, בפלייאוף 1995. לאחר שתי עונות כשחקן ספסל בסן אנטוניו, בהן קלע 10.8 נקודות למשחק, החמיץ פרסון את כל עונת 1996/1997 בשל פציעה. בסיום עונת 1997/1998 נשלח בטרייד לשיקגו בולס בתמורה לסטיב קר, אך מיד שוחרר מהקבוצה.

בעונות 1999 ו-2000 שיחק עבור שארלוט הורנטס וסיאטל סופרסוניקס, בהתאמה, בטרם פרש ממשחק בגיל 35. בעת פרישתו דורג במקום השביעי בתולדות הליגה בסך שלשות בקריירה.[6]

לאחר הפרישה ממשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2005–2007 שימש כעוזר מאמן באינדיאנה פייסרס, תחת המאמן ריק קרלייל, ובשתי העונות העוקבות החזיק בתפקיד דומה בסקרמנטו קינגס, תחת רג'י ת'יאוס.

בעונת 2010/2011 מונה לעוזרו של פיל ג'קסון בלוס אנג'לס לייקרס, אלופת העונה הקודמת, ונשאר בתפקיד זה גם בשתי העונות הבאות תחת מייק בראון.[7]

בעונת 2013/2014 שימש כעוזר מאמן בקבוצת "ג'ונג'ו איג'יס" מהליגה הקוריאנית.

בקיץ 2014 מונה לעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אובורן, בה שיחק בעברו. בספטמבר 2017 נעצר פרסון על ידי ה-FBI לאחר שנמצא מעורב בשערוריית שחיתות בה היו מעורבות עשרות קבוצות מליגת המכללות. בנובמבר 2017 הועמד פרסון לדין, ופוטר מתפקידו בקבוצת הכדורסל של אובורן.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]