העיתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העיתון
The Post
מבוסס על פרשת מסמכי הפנטגון
בימוי סטיבן ספילברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטיבן ספילברג, קריסטי מקוסקו קריגר, איימי פסקל
תסריט ליז האנה, ג'וש סינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מייקל קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טום הנקס, מריל סטריפ
מוזיקה ג'ון ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יאנוש קמינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה דרימוורקס, אמבלין, Participant Media, פוקס המאה ה-20
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בדצמבר 2017
משך הקרנה 115 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
תקציב 50 מיליון דולר
הכנסות 180 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו untitledstevenspielberg
פרסים
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר
  • פרס מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית לסרט הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיתוןאנגלית: The Post) הוא סרט קולנוע אמריקאי מ-2017 בבימויו של סטיבן ספילברג. הסרט מבוסס על פרשת מסמכי הפנטגון ומככבים בו מריל סטריפ וטום הנקס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוקב אחר תפקידו של העיתון וושינגטון פוסט בחשיפת פרשת מסמכי הפנטגון. פרסום המסמכים הנוגעים למעורבותה של ארצות הברית במלחמת וייטנאם, החל בעיתון הניו יורק טיימס, אך הפרסום נבלם על ידי ממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון. החל מיוני 1971 החל גם הוושינגטון פוסט לפרסם את המסמכים לאחר מאבק משפטי ועל אף הלחצים מצד הממשל.

במהלך מלחמת וייטנאם נשלח עובד משרד ההגנה, דניאל אלסברג, להצטרף לכוחות הלוחמים ולדווח מהשטח על התקדמות הלחימה. הוא מדווח על הסטטוס קוו למזכיר ההגנה רוברט מקנמארה שנראה כי מזדהה עם חוסר התוחלת בהמשך הפעילות, אך בראיון פומבי לתקשורת טוען מקנמארה להצלחת המשימה, ותומך במשלוח לוחמים נוספים לשטח. שנים מאוחר יותר, כשהוא מועסק במכון ראנד, מדליף אלסברג כמות גדולה של מחקרים ומסמכים לגבי הפעילות החשאית ארוכת השנים של ארצות הברית ואי הצלחת המלחמה להניו יורק טיימס. העיתון מפרסם חלק מהמסמכים אך מיד מצונזר על ידי הממשל ונמנע ממנו בצו בית המשפט להמשיך ולפרסם אותם.

בן בגדיקיאן מהוושינגטון פוסט מתחקה אחר המקור למסמכים שהודלפו ומגיע לאלסברג שמוסר לו אותם. עורך העיתון בן בראדלי מכנס את צוות הכותבים והעורכים שלו והם מרכזים מאמץ לפרסום ממצאים מהמסמכים. על הפרסום מעיב החשש כי תהיה בכך פגיעה בעיתון, ואף ביזוי בית המשפט, מה שעלול להביא למעצרם של בראדלי ובעלת העיתון.

קתרין גרהאם שקיבלה לידה את השליטה בוושינגטון פוסט לאחר מות בעלה, מקבלת החלטה לפרסם את המסמכים על אף האיום כי הדבר עלול לטרפד את הנפקת מניותיו בבורסה, על אף הסיכון האישי בהפרת צו בית המשפט ועל אף ידידותה ארוכת השנים עם מקנמארה.

פרסום המסמכים מוביל לפולו-אפ של שאר העיתונים הבולטים בארצות הברית וכן לניצחון בבית המשפט.

סצנת הסיום של הסרט כוללת שחזור של סצנת פתיחת הסרט "כל אנשי הנשיא" שעלילתו עוסקת בחשיפת פרשת ווטרגייט על ידי עיתונאי הוושינגטון פוסט.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכויות לתסריט שנכתב על ידי ליז האנה, נרכשו על ידי איימי פסקל ובעיבודו שותף גם התסריטאי ג'וש סינגר שזכה באוסקר על התסריט לסרט "ספוטלייט", אף הוא עוסק בעולם העיתונות.

הפקת הסרט נעשתה על ידי חברת אמבלין פרטנרס (אנ') ופוקס המאה ה-20.

ביצירת הסרט שיתף פעולה הבמאי סטיבן ספילברג עם עמיתיו ליצירת סרטים קודמים, בהם זוכי פרס האוסקר הצלם יאנוש קמינסקי, העורך מייקל קאן, והמלחין ג'ון ויליאמס. לתפקידים הראשיים לוהקו טום הנקס שזה לו הפעם החמישית שמככב בסרטיו של ספילברג ומריל סטריפ שעבורה זהו שיתוף הפעולה הראשון עם ספילברג ועם הנקס.

צילומי הסרט החלו ב-30 במאי 2017 בניו יורק והושלמו במהלך הקיץ.[1]

הפצת הסרט נקבעה ל-22 בדצמבר 2017 להקרנה מצומצמת ול-12 בינואר 2018 להפצה רחבה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]