וו דזה טיין
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה, עיצוב, סידור.
| |
 | |||||||
| לידה |
17 בפברואר 624  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 705 (בגיל 81) | ||||||
| מדינה |
שושלת טאנג, Zhou dynasty (690–705) | ||||||
| מקום קבורה |
Qianling Mausoleum | ||||||
| עיסוק |
empress consort, משוררת | ||||||
| שושלת שושלת טאנג | |||||||
| |||||||
  | |||||||
וו דזה טיין (בסינית: 武则天; 625 - 16 בדצמבר 705) הייתה האישה היחידה בהיסטוריה שנשאה בתואר קיסר סין.
הקיסרית וו דזה טיין שלטה על סין כ-40 שנה. בהתחלה, לא כמעשה חריג בהיסטוריה הסינית, שלטה למעשה בזמן שלטון בעלה ובניה (בשנים 665–690), ומאוחר יותר שברה את כל התקדימים כאשר נטלה את השלטון באופן רשמי בחודש אוגוסט שנת 690 והקימה את שושלת ג'ואו השנייה, שושלת בת שליט אחד, ששלטה עד 705.
תקופת שלטונה זכורה כתקופה של שיגשוג בסין. הקיסרית נחשבה כאישה אכזרית, ולאורך השנים זכתה להשמצות רבות מידי ההיסטוריונים הסינים (שהתקשו לקבל את העובדה שאישה הפכה לקיסרית). בשנת 705 בהשפעת יועציה, היא ויתרה על כיתרה לטובת הקיסר ג'ונְגדְזונְג, אותו הדיחה בשנת 684. פחות משנה אחרי הוויתור על כיתרה, מתה הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, בגיל 80.
הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, היא אחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדות סין, יחד עם הקיסרית האלמנה צְה-שִׂי (1840-1908), וג'יאנג צ'ינג אשת מאו דזה-דונג (1914-1991).
בתקופתה ביקרו אותה ואת מעשיה, אולם היסטוריונים בני המאה ה-20 שחקרו את ההיסטוריה של סין שינו את הערכתם לגביה[דרושה הבהרה].
 | ||||||||||||
| ||||||||||||
 | ||||||||||||
תקופת היותה פילגש לקיסר השני של טאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווּ טְייֵן נולדה בשנת 625, שנה בה חל ליקוי חמה מלא. בשנת 638 בהיותה בת 13, נבחרה להיות פילגשו של הקיסר טָאידְזונְג משושלת טאנג וכונתה מאי (היפה). היא לא הפכה להיות פילגש מועדפת והייתה חשוכת ילדים ולכן, לאחר מות הקיסר האהוב (השני) טָאידְזונְג ב-649, הייתה אמורה על פי המסורת לעבור לחיות כנזירה בודהיסטית (Bhikkhuni) באחד המנזרים.
הקיסרית וואנג, אשתו של גָאודזונג, בנו החורג של טָאידְזונְג, רצתה פילגש יפה נוספת שתבדר את הקיסר גָאודְזונְג בנוסף לפילגש שְׂיָאו, ממנה חששה ואיתה היו לה מאבקי שליטה וכוח. לכן הובאה וו טיין חזרה לארמון כפילגש הקיסר. וו הצליחה לזכות בחיבתו של הקיסר.
היסטוריונים סיניים טוענים כי על מנת לבסס את כוחה ולהפליל את הקיסרית וואנג היא הרגה את בתה, הרגה את בנה, לי הונג, במהלך מאבק כוח ומאוחר יותר הדיחה והגלתה את בנה השני, לי סיאן.
שתי יריבותיה על ליבו של הקיסר גָאודְזונְג, הקיסרית וואנג והפילגש שְׂיָאו, מתו בפתאומיות ולכן הפכה וו לקיסרית.
וו כאשת הקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 655 הפכה וו לקיסרית (הרעיה). כקיסרית ביססה את מעמדה כמקבלת ההחלטות החשובות בקיסרות, ולקראת סוף תקופת שלטון הקיסר גָאודְזונְג היא הפכה לשליטה בפועל של הקיסרות.
הדחת הקיסר הרביעי של טאנג: עם מות הקיסר גָאודְזונְג בשנת 683, נטל את כתר הקיסרות בנם של וו ושל הקיסר, לי סיאן שנטל לעצמו את השם המלכותי ג'ונְגדְזונְג. כאשר הוא החל להמרות את פי אימו, וו בסיוע החצר והגנרלים החליפה אותו בפברואר 684 כקיסר בבנה הצעיר, לי דאן, שהומלך בשם רוזונג כקיסר החמישי בשושלת. רוזונג היה תחת בקרת אימו והיה נטול כוחות משלו.
וו כקיסרית סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר, הכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. שם השושלת, ג'ואו השנייה על בסיס המשכיות לשושלת ג'ואו הראשונה ששלטה בסין, אחרי שושלת שאנג.
תקופתה אופיינה בשיגשוג חסר תקדים, סין התפשטה לכל הכיוונים, הסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה, ואירופה הגיעו לשיאים חדשים. הקיסרית ווּ-זי-טיאן, נטתה לכיוון הבודהיזם. הקיסרית וו החליפה את המינויים הפוליטיים בקיסרות שלה, במלומדים ומשכילים שעברו בחינות.
אירוני שהשינוי החיובי שהכניסה לקיסרות, הכנסת פקידים מלומדים, והפחתת המינויים הפוליטיים, פעלו כנגדה. בשנת 705 יועציה אילצו אותה לוותר על כיתרה, והחזירו את שושלת טאנג, והקיסר ג'ונְגדְזונְג לשלטון (לקדנציה שנייה).
טבלת הקיסרים של סין בשנים 626-712[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הקיסר/קיסרית | שנות השלטון | הערות |
|---|---|---|
| טָאידְזונְג | 626-649 | הקיסר השני של טאנג, ווּ הייתה פילגשו |
| גָאודְזונְג | 649-683 | הקיסר השלישי של טאנג, ווּ הייתה פילגשו ורעייתו |
| ג'ונְגדְזונְג | חודשיים ב 683 | הקיסר הרביעי של טאנג, הודח על ידי ווּ |
| זְ'ווֵידְזונְג | 683-690 | בנו של ג'ונְגדְזונְג, הקיסר החמישי של טאנג, הודח על ידי ווּ |
| ווּ דְזֶה טְייֵן | 690-705 | |
| ג'ונְגדְזונְג | 705-710 | תקופת שלטון שנייה |
| שָׁאנְג די | 710 | שלט זמן קצר בשנת 710, הודח ,ונכלא בארמון למניעת מרד |
| זְ'ווֵידְזונְג | 710-712 | תקופת שלטון שנייה |
הספר "הקיסרית"[עריכת קוד מקור | עריכה]
על בסיס סיפורה של הקיסרית וו, נכתב הרומן "קיסרית" שנכתב על ידי שאן סה ויצא לאור בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין בזמן הקיסרית וו-שושלת ג'ואו השנייה
קבר הקיסרית ובעלה הקיסר
הקיסר השני של טאנג, וו שימשה כפילגשו
הקיסר השלישי של טאנג בעלה של וו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וו דזה טיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)