וו דזה טיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, עיצוב, סידור.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, עיצוב, סידור.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
וו דזה טיין
武曌(武則天)
לידה 17 בפברואר 624
Guangyuan, שושלת טאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 705 (בגיל 81)
לוו-יאנג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת טאנג, שושלת ג'ואו השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Qianling Mausoleum עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Emperor Gaozong of Tang
טאי-דזונג, קיסר סין עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת טאנג
אב Wu Shihuo עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Yang עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לי סיאן
לי הונג
Emperor Ruizong of Tang
Emperor Zhongzong of Tang
Princess Taiping
Princess Si of Anding עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין שושלת ג'ואו השנייה
16 באוקטובר 690 – 21 בפברואר 705
(14 שנים)
Emperor Ruizong of Tang
Emperor Zhongzong of Tang
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לא ידועלא ידוע זהו שם סיני; שם המשפחה הוא וו.

וו דזה טייןסינית: 武则天‏; 17 בפברואר 62416 בדצמבר 705) הייתה האישה היחידה בהיסטוריה שנשאה בתואר קיסר סין.

הקיסרית וו דזה טיין שלטה על סין כ-40 שנה. בראשית תקופת שילטונה שלטה למעשה בזמן שלטון בעלה ובניה (בשנים 665690). דבר זה לא נחשב חריג בהיסטוריה הסינית. מאוחר יותר וו דזה טיין קבעה תקדים כאשר בחודש אוגוסט בשנת 690 לספירה נטלה את השלטון באופן רשמי והקימה את שושלת ג'ואו השנייה, שושלת בת שליט אחד, ששלטה עד שנת 705.

תקופת שלטונה זכורה כתקופה של שגשוג בסין. הקיסרית נחשבה כאישה אכזרית, ולאורך השנים זכתה להשמצות רבות מידי ההיסטוריונים הסינים (שהתקשו לקבל את העובדה שאישה הפכה לקיסרית). בשנת 705 בהשפעת יועציה, היא ויתרה על כיתרה לטובת הקיסר ג'ונְגדְזונְג, אותו הדיחה בשנת 684. פחות משנה אחרי הוויתור על כיתרה, מתה הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, בגיל 80.

הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, היא אחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדות סין, יחד עם הקיסרית האלמנה צְה-שִׂי (18401908), וג'יאנג צ'ינג אשת מאו דזה-דונג (19141991).

בתקופתה ביקרו אותה ואת מעשיה, אולם היסטוריונים בני המאה ה-20 שחקרו את ההיסטוריה של סין שינו את הערכתם לגביה[דרושה הבהרה].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווּ טְייֵן נולדה בשנת 624 לספירה. בשנת 638, בהיותה בת 13, נבחרה להיות פילגשו של הקיסר טָאידְזונְג משושלת טאנג. כינויה היה מאי (היפה). היא לא הייתה פילגש מועדפת, ועל פי המסורת הייתה אמורה לעבור לחיות כנזירה בודהיסטית (Bhikkhuni) באחד המנזרים לאחר מות הקיסר האהוב (השני) טָאידְזונְג ב-649, כיוון שהיתה חשוכת ילדים.

הקיסרית וואנג, אשתו של גָאודזונג בנו החורג של טָאידְזונְג, חששה מהפילגש שְׂיָאו, שאיתה היו לה מאבקי שליטה וכוח. לכן רצתה הקיסרית פילגש יפה נוספת שתבדר את הקיסר גָאודְזונְג והביאה את וו טיין חזרה לארמון כפילגש הקיסר, עליו התחבבה.

יש היסטוריונים שטוענים כי על מנת לבסס את כוחה ולהפליל את הקיסרית וואנג, כחלק ממאבקי הכוח שלה הרגה וו את בתה ואת בנה, לי הונג, ומאוחר יותר הדיחה והגלתה את בנה השני, לי שיין. היסטוריונים אחרים מתנגדים לטענה.

וו הפכה לקיסרית לאחר שהקיסרית וואנג והפילגש שְׂיָאו, יריבותיה על חסדי הקיסר גָאודְזונְג, מתו בפתאומיות.

וו כקיסרית (הרעיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 655 הפכה וו לקיסרית (הרעיה). כקיסרית ביססה את מעמדה כמקבלת ההחלטות החשובות בקיסרות, ולקראת סוף תקופת שלטון הקיסר גָאודְזונְג היא הפכה לשליטה בפועל של הקיסרות.

הדחת הקיסר הרביעי של טאנג: עם מות הקיסר גָאודְזונְג בשנת 683, נטל את כתר הקיסרות בנם של וו ושל הקיסר, לי שיין (李显) שנטל לעצמו את השם המלכותי ג'ונְגדְזונְג (中宗). כאשר הוא החל להמרות את פי אימו, ובסיוע החצר והגנרלים, בפברואר 684 וו החליפה את לי שיין בבנה הצעיר, לי דאן (李旦), שהומלך בשם ז'ווידזונג (睿宗) כקיסר החמישי בשושלת. ז'ווידזונג היה תחת בקרת אימו והיה נטול כוחות משלו.

וו כקיסרית סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר והכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. שם השושלת, ג'ואו השנייה ניתן כהמשכיות לשושלת ג'ואו הראשונה ששלטה בסין, אחרי שושלת שאנג.

תקופתה אופיינה בשגשוג חסר תקדים. סין התפשטה לכל הכיוונים, והסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה, ואירופה הגיעו לשיאים חדשים. הקיסרית ווּ דזה טיין נטתה לכיוון הבודהיזם. הקיסרית וו החליפה את המינויים הפוליטיים בקיסרות שלה במלומדים ומשכילים שעברו בחינות.

השינוים שהכניסה לקיסרות, הכנסת פקידים מלומדים והפחתת המינויים הפוליטיים, פעלו לבסוף כנגדה. בשנת 705 יועציה אילצו אותה לוותר על כיתרה, והחזירו את שושלת טאנג, ואת הקיסר ג'ונְגדְזונְג לשלטון (לכהונה שנייה).

טבלת הקיסרים של סין בשנים 626–712[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקיסר/קיסרית שנות השלטון הערות
טָאידְזונְג 626-649 הקיסר השני של טאנג, ווּ הייתה פילגשו
גָאודְזונְג 649-683 הקיסר השלישי של טאנג, ווּ הייתה פילגשו ורעייתו
ג'ונְגדְזונְג חודשיים ב 683 הקיסר הרביעי של טאנג, הודח על ידי ווּ
זְ'ווֵידְזונְג 683-690 בנו של ג'ונְגדְזונְג, הקיסר החמישי של טאנג, הודח על ידי ווּ
ווּ דְזֶה טְייֵן 690-705
ג'ונְגדְזונְג 705-710 תקופת שלטון שנייה
שָׁאנְג די 710 שלט זמן קצר בשנת 710, הודח, ונכלא בארמון למניעת מרד
זְ'ווֵידְזונְג 710-712 תקופת שלטון שנייה

הספר "הקיסרית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס סיפורה של הקיסרית וו, נכתב הרומן "קיסרית" שנכתב על ידי שאן סה ויצא לאור בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וו דזה טיין בוויקישיתוף