וו דזה טיין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, עיצוב, סידור.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, עיצוב, סידור. |
 | |||||||
| לידה |
17 בפברואר 624 Guangyuan, שושלת טאנג  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 705 (בגיל 81) לוו-יאנג, הרפובליקה העממית של סין | ||||||
| מדינה |
שושלת טאנג, שושלת ג'ואו השנייה | ||||||
| מקום קבורה |
Qianling Mausoleum | ||||||
| בן או בת זוג |
Emperor Gaozong of Tang טאי-דזונג, קיסר סין | ||||||
| שושלת טאנג | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
וו דזה טיין (בסינית: 武则天; 17 בפברואר 624 – 16 בדצמבר 705) הייתה האישה היחידה בהיסטוריה שנשאה בתואר קיסר סין.
הקיסרית וו דזה טיין שלטה על סין כ-40 שנה. בראשית תקופת שילטונה שלטה למעשה בזמן שלטון בעלה ובניה (בשנים 665–690). דבר זה לא נחשב חריג בהיסטוריה הסינית. מאוחר יותר וו דזה טיין קבעה תקדים כאשר בחודש אוגוסט בשנת 690 לספירה נטלה את השלטון באופן רשמי והקימה את שושלת ג'ואו השנייה, שושלת בת שליט אחד, ששלטה עד שנת 705.
תקופת שלטונה זכורה כתקופה של שגשוג בסין. הקיסרית נחשבה כאישה אכזרית, ולאורך השנים זכתה להשמצות רבות מידי ההיסטוריונים הסינים (שהתקשו לקבל את העובדה שאישה הפכה לקיסרית). בשנת 705 בהשפעת יועציה, היא ויתרה על כיתרה לטובת הקיסר ג'ונְגדְזונְג, אותו הדיחה בשנת 684. פחות משנה אחרי הוויתור על כיתרה, מתה הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, בגיל 80.
הקיסרית ווּ דְזֶה טְייֵן, היא אחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדות סין, יחד עם הקיסרית האלמנה צְה-שִׂי (1840-1908), וג'יאנג צ'ינג אשת מאו דזה-דונג (1914-1991).
בתקופתה ביקרו אותה ואת מעשיה, אולם היסטוריונים בני המאה ה-20 שחקרו את ההיסטוריה של סין שינו את הערכתם לגביה[דרושה הבהרה].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נערותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווּ טְייֵן נולדה בשנת 624 לספירה. בשנת 638, בהיותה בת 13, נבחרה להיות פילגשו של הקיסר טָאידְזונְג משושלת טאנג. כינויה היה מאי (היפה). היא לא הייתה פילגש מועדפת, ועל פי המסורת הייתה אמורה לעבור לחיות כנזירה בודהיסטית (Bhikkhuni) באחד המנזרים לאחר מות הקיסר האהוב (השני) טָאידְזונְג ב-649, כיוון שהיתה חשוכת ילדים.
הקיסרית וואנג, אשתו של גָאודזונג בנו החורג של טָאידְזונְג, חששה מהפילגש שְׂיָאו, שאיתה היו לה מאבקי שליטה וכוח. לכן רצתה הקיסרית פילגש יפה נוספת שתבדר את הקיסר גָאודְזונְג והביאה את וו טיין חזרה לארמון כפילגש הקיסר, עליו התחבבה.
יש היסטוריונים שטוענים כי על מנת לבסס את כוחה ולהפליל את הקיסרית וואנג, כחלק ממאבקי הכוח שלה הרגה וו את בתה ואת בנה, לי הונג, ומאוחר יותר הדיחה והגלתה את בנה השני, לי שיין. היסטוריונים אחרים מתנגדים לטענה.
וו הפכה לקיסרית לאחר שהקיסרית וואנג והפילגש שְׂיָאו, יריבותיה על חסדי הקיסר גָאודְזונְג, מתו בפתאומיות.
וו כקיסרית (הרעיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 655 הפכה וו לקיסרית (הרעיה). כקיסרית ביססה את מעמדה כמקבלת ההחלטות החשובות בקיסרות, ולקראת סוף תקופת שלטון הקיסר גָאודְזונְג היא הפכה לשליטה בפועל של הקיסרות.
הדחת הקיסר הרביעי של טאנג: עם מות הקיסר גָאודְזונְג בשנת 683, נטל את כתר הקיסרות בנם של וו ושל הקיסר, לי שיין (李显) שנטל לעצמו את השם המלכותי ג'ונְגדְזונְג (中宗). כאשר הוא החל להמרות את פי אימו, ובסיוע החצר והגנרלים, בפברואר 684 וו החליפה את לי שיין בבנה הצעיר, לי דאן (李旦), שהומלך בשם ז'ווידזונג (睿宗) כקיסר החמישי בשושלת. ז'ווידזונג היה תחת בקרת אימו והיה נטול כוחות משלו.
וו כקיסרית סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 690, היא נטלה את הכתר והכריזה על עצמה כקיסרית הראשונה של שושלת ג'ואו השנייה. שם השושלת, ג'ואו השנייה ניתן כהמשכיות לשושלת ג'ואו הראשונה ששלטה בסין, אחרי שושלת שאנג.
תקופתה אופיינה בשגשוג חסר תקדים. סין התפשטה לכל הכיוונים, והסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה, ואירופה הגיעו לשיאים חדשים. הקיסרית ווּ דזה טיין נטתה לכיוון הבודהיזם. הקיסרית וו החליפה את המינויים הפוליטיים בקיסרות שלה במלומדים ומשכילים שעברו בחינות.
השינוים שהכניסה לקיסרות, הכנסת פקידים מלומדים והפחתת המינויים הפוליטיים, פעלו לבסוף כנגדה. בשנת 705 יועציה אילצו אותה לוותר על כיתרה, והחזירו את שושלת טאנג, ואת הקיסר ג'ונְגדְזונְג לשלטון (לכהונה שנייה).
טבלת הקיסרים של סין בשנים 626-712[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הקיסר/קיסרית | שנות השלטון | הערות |
|---|---|---|
| טָאידְזונְג | 626-649 | הקיסר השני של טאנג, ווּ הייתה פילגשו |
| גָאודְזונְג | 649-683 | הקיסר השלישי של טאנג, ווּ הייתה פילגשו ורעייתו |
| ג'ונְגדְזונְג | חודשיים ב 683 | הקיסר הרביעי של טאנג, הודח על ידי ווּ |
| זְ'ווֵידְזונְג | 683-690 | בנו של ג'ונְגדְזונְג, הקיסר החמישי של טאנג, הודח על ידי ווּ |
| ווּ דְזֶה טְייֵן | 690-705 | |
| ג'ונְגדְזונְג | 705-710 | תקופת שלטון שנייה |
| שָׁאנְג די | 710 | שלט זמן קצר בשנת 710, הודח, ונכלא בארמון למניעת מרד |
| זְ'ווֵידְזונְג | 710-712 | תקופת שלטון שנייה |
הספר "הקיסרית"[עריכת קוד מקור | עריכה]
על בסיס סיפורה של הקיסרית וו, נכתב הרומן "קיסרית" שנכתב על ידי שאן סה ויצא לאור בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
סין בזמן הקיסרית וו-שושלת ג'ואו השנייה
-
קבר הקיסרית ובעלה הקיסר
-
הקיסר השני של טאנג, וו שימשה כפילגשו
-
הקיסר השלישי של טאנג בעלה של וו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וו דזה טיין, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- וו דזה טיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|