תקרית שיאן
 | |
| בכירי קוומינטנג בזמן תקרית שיאן | |
| סוג | מרד |
|---|---|
| מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
| מיקום |
שיאן  |
| קואורדינטות | 34°16′00″N 108°56′00″E / 34.266666666667°N 108.93333333333°E |
| משתתפים |
צ'יאנג קאי שק, ג'אנג שואהליאנג, Yang Hucheng |
| תקופה |
12 בדצמבר 1936 – 26 בדצמבר 1936 (15 ימים) |
 | |
  | |
תקרית שְׂיֵאן הייתה אירוע דרמטי שהתרחש ב-12 בדצמבר 1936 בעיר שיאן שבסין, ובו נלקח המנהיג הסיני צ'יאנג קאי-שק בשבי על ידי הגנרל ג'אנג שו'ליאנג. תקרית זו הובילה לשינוי מדיניות הרפובליקה הסינית בזמן מלחמת האזרחים הסינית, והפניית ההתמקדות במאבק נגד המפלגה הקומוניסטית של סין למלחמה ממוקדת באימפריה היפנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־12 בדצמבר 1936 הגיע מנהיג הקוומינטנג, צ'יאנג קאי שק, לעיר שיאן. שם הוא נועד עם ג'אנג שו'ליאנג, שנודע בכינויו "המרשל הצעיר". ג'אנג, היה מפקד הצבא באזור צפון-מערב סין, וממונה על דיכוי המפלגה הקומוניסטית. אולם עם הזמן הוא החל לתמוך ברעיון שיתוף פעולה עם הקומוניסטים, מתוך הכרה באיום ההולך וגדל מצד האימפריה היפנית. במהלך הפגישה ניסה ג'אנג לשכנע את צ'יאנג להפסיק את הלחימה בקומוניסטים, ולהקים איתם חזית מאוחדת במטרה להילחם בפולש היפני. לאחר שצ'יאנג סירב, הורה ג'אנג על חטיפתו. האירוע, שנודע לימים כ"תקרית שיאן", היווה מרד צבאי חסר תקדים כנגד המנהיג העליון של סין.
המפלגה הקומוניסטית, בראשות מאו דזה-דונג וג'ואו אנלאי, שלחה נציגים לשיאן כדי לנהל מו״מ על פתרון לא אלים. לאחר עשרה ימי משא ומתן, ובעקבות לחץ מצד הסובייטים, הקומוניסטים הסינים ואף אמו של צ'יאנג, הושגה פשרה וצ'יאנג שוחרר. בתמורה הסכים לשתף פעולה עם הקומוניסטים נגד יפן במסגרת "החזית המאוחדת השנייה". בזכות "חטיפה" זו התאפשרה התפנית החדה ביחסה של סין עם יפן, כך שעיקר כוח הלחימה הופנה אל יפן במקום אל הקומוניסטים. תקרית שיאן נחשבת לאחת מנקודות המפנה החשובות בהיסטוריה המודרנית של סין. היא עצרה את מלחמת האזרחים באופן זמני, ואיפשרה לסין להיערך למאבק הממושך נגד הכיבוש היפני. כמו כן, היא חיזקה את מעמדה של המפלגה הקומוניסטית ככוח פוליטי לגיטימי. אירוע זה סימן תפנית דרמטית במדיניות הפנימית של סין: במקום להמשיך במלחמת האזרחים הסינית, אוחדו זמנית מאמצי הקומוניסטים וקוומינטנג כדי להיאבק באיום היפני, ובכך שינתה החטיפה את מהלך ההיסטוריה הסינית.
לאחר שתקרית שיאן הסתיימה והושג הסכם לשחרורו של צ'יאנג קאי-שק, הגנרל ז'אנג שואליאנג ליווה את צ'יאנג בחזרה לבירת נאנג'ינג, כמעשה של פיוס וציות. אולם חטיפתו הייתה מרידה צבאית גלויה ופגיעה בכבודו של צ'יאנג, אשר מעולם לא סלח לג'אנג, והוא מעולם לא סלח לו. עם הגיעם, צ'יאנג הורה לשבות את ז'אנג. הוא הושם במעצר בית, תחילה בנאנג'ינג ולאחר מכן בטייוואן, שם נותר תחת השגחה במשך עשרות שנים – עד לשחרורו בשנת 1990.
אחד הגורמים שתרמו להצטברות המתח הפנימי שהוביל לתקרית שיאן היה "הסכם יפן–צ'יאנג", שנחתם בחשאי במאי 1935. בהסכם זה נכנעה ממשלתו של צ'יאנג קאי-שק לדרישות יפניות לצמצום נוכחות הצבא הסיני (אנ') בצפון המדינה, במסגרת מאמציה של יפן להרחיב את השפעתה באזור. ההסכם נתפס בעיני רבים, ובמיוחד בקרב קצינים לאומניים ומתנגדים קומוניסטים, ככניעה מבישה וכביטוי לחולשת המשטר הסיני מול האגרסיביות היפנית. הוא עורר תחושות זעם ותסכול בקרב קצינים דוגמת הגנרל ג'אנג שו'ליאנג, שראו במאבק נגד הפלישה היפנית עדיפות על פני הדיכוי הפנימי של הקומוניסטים. תחושות אלה שיחקו תפקיד מרכזי בהחלטתו לחטוף את צ'יאנג במהלך תקרית שיאן, בניסיון לכפות עליו שינוי מדיניות והקמת החזית המאוחדת השנייה נגד יפן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקרית שיאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
