ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יוסף צבי דושינסקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מהרי"ץ דושינסקיא | |
| לידה |
28 ביולי 1867 כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1948 (בגיל 81) י"ד בתשרי ה'תש"ט |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | גאון אב בית דין |
| תפקידים נוספים | פוסק, ראש ישיבה |
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ץ |
הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 - י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
בהונגריה[עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה פאקש שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, ושל רבי משה פולק, רבה של בוניהד.
נשא את בתו של רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר, רבה של מאד. בשנת ה'תרנ"ה[1] נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים ישיבה גדולה. בשנת ה'תרפ"א עבר לכהן כרבה של חוסט, שם התקיימה ישיבה מהגדולות בהונגריה. באלול ה'תרס"ד (1904) חתם על כרוז שהתנגד בחריפות לציונות ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה[2].
במרץ 1932 (ה'תרצ"ב) הגיע לארץ ישראל לביקור, במהלכו פגש את הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית - שעדיין השתייכה לאגודת ישראל, והייתה הסניף הירושלמי שלה. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף בהלוויתו ואף נשא הספד[3]. כעבור כחצי שנה, בספטמבר 1932, החליט ועד העיר האשכנזי להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים ב'עדה', שהעדיפו את הרב יואל טייטלבוים[4], וחלק מהחסידים שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו מתנגד[5]. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים[6].
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]
בז' באלול ה'תרצ"ג (29 באוגוסט 1933) עלה מהונגריה לארץ ישראל[7] יחד עם חלק מתלמידיו, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו[8]. בישיבה זו לימד בעצמו תנ"ך לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.
היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת 1934 היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת לבחירות לעיריית ירושלים, הוא צוטט כאומר שאילו גר ברחביה היה מצביע עבור יצחק בן-צבי, נציג הרשימה המאוחדת במקום[9]. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב אברהם יצחק הכהן קוק ב־1935, אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכח[דרוש מקור].
בדצמבר 1936 העיד בפני ועדת פיל בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם משה בלוי, יצחק ברויאר וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וציפייתו הארוכה לגאולה וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, והצהרת בלפור באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל[10].
באלול ה'תרצ"ז (1937), השתתף בכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה, ונמנה כחבר במועצת גדולי התורה.
התנגד לשותפות עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו. כן התנגד למגבית כופר הישוב, ולרכישת בשר ממערכת השחיטה שתחת הרבנות הראשית.
בשלהי 1942, התנגד להשתתפות באירוע צום ותפילה בבית הכנסת החורבה, שאורגן על ידי האדמו"ר מגור בשיתוף עם כנסת ישראל והרבנות הראשית, על רקע הידיעות שהתפרסמו על השואה, וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים וחילונים. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת נטורי קרתא, והיא, ומקרים נוספים, וויכוחים בין אנשי היישוב הישן לעולים מחו"ל, הובילה למשבר פנימי מתגלגל בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר, בשנת ה'תש"ד (1944) נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, בתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא[11]. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית.
ב־1946, בזמן פעילות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.
ב־1948 חתם על הסכם שנערך בין הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הרצוג, והרב בן ציון חי עוזיאל, וראשי ישיבות בירושלים, לבין המפקד לשירות העם, לפיו בני הישיבות פטורים משירות צבאי, ונוכח קרבות מלחמת העצמאות יעברו חלקם אימונים קצרים בלבד וחלקם ישמרו כמה ימים בחודש, ובשאר הזמן ילמדו. את מי שהתנגדו להסכמות אלו מטעמים קנאיים האשים באהדה לציונות[12]. לאחר מספר ימים הוציא, לבקשת שלטונות הצבא, גילוי דעת בו קרא לציבור להצטרף לעבודת הביצורים בימות החול[13], במהלך העבודות הגיעו לבקשו להתיר עבודות ביצורים אף בשבת מטעמי פיקוח נפש, אולם הוא סירב להצטרף להיתר שניתן על ידי הרב הרצוג בטענה כי אין מדובר בפיקוח נפש שהתעורר בשבת, אלא בדחיית עבודות שיכלו להיעשות בימות החול, וטען כי אם אין די נשק כנגד האויב, עבודת הביצורים היא "דבר מועט"[14]. עם זאת כשבאחת השבתות נצפו כוחות צבא ירדנים מתקרבים לכיוון ירושלים, פורסם בשם הרב דושינסקי, כי יש לצאת בשבת לחפור תעלות הגנה, אולם במהלך ההתארגנות הירדנים נסוגו וגיוס החירום בוטל[15].
הרב דושינסקי נפטר בערב סוכות ה'תש"ט, ונקבר בבית העלמין שערי צדק בירושלים.
זכרו מונצח ברחוב מעלות דושינסקי בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
תלמידיו[עריכת קוד מקור]
- רבי שמעון אהרן סופר.
- הרב ישראל חיים הירש - רבה של בילקא (אנ') (עיר במחוז ברג (אנ'), כיום במחוז זקרפטיה, מערב אוקראינה) ולימים האדמו"ר מבאדישל בירושלים.
- הרב דוד שלמה אייכלר - לשעבר יו"ר העדה החרדית האשכנזית בירושלים.
- הרב ברוך מילר - ראש כוללים בקריית יואל בניו-ירק.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- הרב דושינסקי נישא לאסתר (נפטרה בשנת תשל"ב). בנם יחידם הוא הרב ישראל משה דושינסקי, ששימש גאב"ד העדה החרדית בירושלים, וראש הישיבה והקהילה אחרי אביו (בימיו קיבלה הקהילה צביון חסידי יותר).
ספריו[עריכת קוד מקור]
- צאן יוסף, ארשיווא ה'תרצ"ג. (באתר היברובוקס).
- עוד יוסף חי, ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס).
- תורת מהרי"ץ, חמישה כרכים על התורה (על בראשית, ירושלים ה'תשט"ז; על שמות, ירושלים ה'תשכ"ט; על ויקרא, ירושלים ה'תשכ"ה; על במדבר, ירושלים ה'תשכ"ט; על דברים, ירושלים ה'תשל"ח. באתר היברובוקס).
- תהילות מהרי"ץ, על תהילים, ירושלים ה'תשל"ג.
- שו"ת מהרי"ץ, שני כרכים, ירושלים ה'תשל"ה (חלק א, וחלק ב, באתר היברובוקס).
- חידושי מהרי"ץ, על כמה ממסכתות הש"ס (חלק א - למסכת ברכות, ירושלים ה'תשמ"ה; למסכת פסחים, ירושלים ה'תשנ"ט. באתר היברובוקס).
- מעט צר"י, ענייני חנוכה, ירושלים ה'תשנ"ג.
- הגדת מהרי"ץ, פירוש על הגדה של פסח, ירושלים ה'תשנ"ו.
- דרשות מהרי"ץ, ארבעה כרכים (לחנוכה - חלק א, וחלק ב, ירושלים ה'תש"ס; למועדי השנה, ירושלים ה'תשס"ב; לז' אדר, ירושלים ה'תשס"ג. באתר היברובוקס).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- 'דושינסקי, יוסף צבי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 158. (הספר בקטלוג ULI)
- עוד יוסף חי - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס)
- בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ, קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר אוצר החכמה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יוסף צבי דושינסקי בוויקישיתוף- שעה אחת עם רבה של אגודת ישראל, דואר היום, 10 באוקטובר 1933
- נפטר הרה"ג ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל, הצופה, 19 באוקטובר 1948
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 24, באתר היברובוקס
- משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, "המעיין" ניסן תשע"ה, ישיבת שעלבים
- מנדי גרוזמן, מסמך בן 70 שנה מעורר סערה בחברה החרדית, 15 באוגוסט 2017, nrg
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ניצה קאליש, משיב נפש - משפחת קאליש גלנטה, הוצאת כתר, תשע"ד, 2014
- ^ קול קורא, קול מחזיקי הדת, 19 באוגוסט 1904
- ^ הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר, דואר היום, 28 במרץ 1932
- ^ מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל, דואר היום, 11 בספטמבר 1932
- ^ מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי, דואר היום, 19 בספטמבר 1932
- ^ ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל, דבר, 29 באוגוסט 1933
- ^ הרב דושינסקי בארץ, דואר היום, 29 באוגוסט 1933
- ^ בירושלים - ישיבת בית יוסף, דואר היום, 1 בנובמבר 1933
- ^ אילו ישב ברחביה, דואר היום, 30 בספטמבר 1934
- ^ עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית, דבר, 21 בדצמבר 1936
- ^ חיים שלם, מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה
- ^ ישראל כהן, הרב שלזינגר: "ה'ציונים' היום - הרבה יותר גרועים", באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2017
ישראל כהן, נחשף: ההסכם של ועד הישיבות והעדה החרדית עם הצבא, באתר כיכר השבת, 26 ביולי 2017 - ^ ישראל כהן, הגאב"ד "נכנע" לאיום שלטונות הצבא: לטובת בני הישיבות, באתר כיכר השבת, 11 באוגוסט 2017
- ^ מכתב של הרב דושינסקי לרב הרצוג בנושא
- ^ משה ארנוולד, הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך, המעיין, ניסן תשע"ה
קטגוריה:רבני העדה החרדית
קטגוריה:רבנים הונגרים
קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים
קטגוריה:אנשי העלייה החמישית
קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת
קטגוריה:ראשי ישיבה הונגרים
קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק
קטגוריה:אבות בתי דין
קטגוריה:חוסט: רבנים
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1867
קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1948