ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/הגולם מפראג
הגולם מפראג הוא דמות אגדית - גולם - במיתולוגיה ובהגיוגרפיה היהודית. על פי האגדה הוא נוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
האגדה[עריכת קוד מקור]
על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", וניטרולו התבצע על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו אלה.
מקורות האגדה[עריכת קוד מקור]
בפולקלור היהודי נפוצו אגדות שונות אודות גולם, גוש של חומר בדמות אדם שנופחים בו חיים, בדרך כלל על ידי שימוש בשמות קדושים. אחד הסיפורים הנפוצים מימי הביניים נסוב על רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16, עליו מסופר שיצר גולם על פי ספר יצירה.
המקור המודפס הידוע הקדום ביותר לסיפור עד כה הוא ככל הנראה הערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף כהן זליגמן.[2][3][4] מקור נוסף הוא הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. פרופ' יוסף דיויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.[5]
לסיפור על הגולם מפראג אין כל ביסוס היסטורי מהימן, והוא ככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.[6] חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.[7]
האגדה התפשטה בקרב יהדות אירופה לאחר שהרב והסופר יהודה יודל רוזנברג הוציא ב-1909 ספר בשם "נפלאות מהר"ל", שמתיימר להציג עדות ראיה של חתנו של המהר"ל, שסייע לו ביצירת הגולם.[8] הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוש הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג שהסתמך על כתב יד שרכש מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ. אולם לדעת החוקרים זהו מעשה זיוף והספר הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג.[9] מנחם מנדל עקשטיין מסיגט, הוציא לאור בשנת ה'תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה",[10] שבו טען לראשונה לזיופו של הספר מתוכן ניסוחיו. חוקר הקבלה גרשום שלום סבר אף הוא כי כתב היד אינו מכיל אגדה עתיקה אלא פיקציה מודרנית.[11]
על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,[12] אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות. סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.
רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם.[13] עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו אגדה יהודית.[14][15] הרב יהושע ענבל העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה.[16]
במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם פסאודואפיגרפיים שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון. כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם"[17]
בתרבות[עריכת קוד מקור]
סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות וסרטים. אחד הסרטים המפורסמים ביותר היה "הגולם" (The Golem), סרטו האילם של פאול וגנר משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי. וגנר, שהושפע מספרו של רוזנברג בתרגום גרמני, הוציא עוד שני סרטים נוספים שהיו קשורים לגולם. אחד מהם היה "הגולם והרקדנית".
הסופר והמשורר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס כתב את השיר "הגולם",[18] שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו. בשיר טען בורחס כי הגולם היה אילם, אולי בשל טעות בהגיית שמות הקודש בעת יצירתו. הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר הוציא ספר בשם "הגולם" על הגולם מפראג. בספר הוא מוסיף מאפיינים ספרותיים מודרניים, כמו סיפור התאהבותו של הגולם בנערה, ואת המאפיין של הגולם הקם על יוצרו ומרידתו במהר"ל בעקבות בקשה לעשות מעשה שלא היה כהוגן, וכן את רצון מפקד הצבא לגייס את הגולם לצבא הקיסרות.
הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג.
דמותו של הגולם מפראג הופיעה בסדרת הטלוויזיה "גרים".
בשנת 1921 כתב הסופר היידי ליוויק הלפרין מחזה המתאר את סיפור הגולם כיציר כפיו של המהר"ל מפראג, מחזה זה היה חלק מטרילוגיית מחזות המכונים "חזיוני גאולה", הגולם (מחזה) הוא הראשון שבהם.
בפרק 8 של התוכנית היהודים באים, ישנו מערכון בו הגולם מוקם לחיים על ידי המהר"ל מפראג, אך אומר דברי כפירה שגורמים למהר"ל ולעוזרו להרוג אותו שוב ושוב בניסיון ליצור גולם שאינו כופר.
הגולם מופיע גם בסדרה על טבעי, ואף בפרק סאטירי במשפחת סימפסון (עונה 18 פרק 4).
בסדרה פוקימון במחוז יונובה, יש פוקימון בשם Golurk אשר מבוסס על הגולם מפראג.
בסדרה: "גרים" רב יהודי אוסף את מה נשאר מהגולם וגורם לגולם להגן על בנו בכל מחיר.
אופרות על הגולם מפראג[עריכת קוד מקור]
- ניקולאה ברטאן (1887–1968), התמרדות הגולם (Golem lásadása, 1923). אופרה במערכה אחת בשפה הרומנית ללברית מאת המלחין. האופרה מבוססת על מחזה בשפה ההונגרית מאת הסופר היהודי אילש קוצר.
- אז'ן ד'אלבר, הגולם (1926). אופרה בשלוש מערכות ללברית גרמני מאת פרדיננד ליון ע"פ המחזה "הגולם: אגדת גטו" (1908) מאת ארתור הוליטשר.
- אברהם אלשטיין, הגולם (1962). אופרה בארבע מערכות ללברית אנגלי מאת המלחין ואשתו.
- לרי סיטסקי (נולד 1934), הגולם (1980). אופרה רבתי בשלוש מערכות ללברית אנגלי מאת גוון הרווד.
- ג'ון קסקן (נולד 1949), גולם (1988). אופרה בחמש תמונות ופרולוג ללברית אנגלי מאת המלחין ופייר אודי.
- נועם שריף, גולם 13 (2008). דרמה קבליסטית בשתי מערכות ללברית אנגלי מאת ג'ורג' וייט.
|
|
| גרסאות נוספות של פסל הגולם | |
-
גולם מחימר -
גולם לפי פיליפ סמרייה. האותיות "אמת" חקוקות על מצח הגולם. -
בית כנסת עתיק בצפון צ'כיה, מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- משה אידל, גולם, הוצאת שוקן.
- ר' יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל, סיפור בדיוני
- יצחק בשביס זינגר, הגולם, ספרית פועלים, 1985, מאנגלית: יעקב שביט
- עודד שי, גלגוליו של הגולם מפראג, אקדמות, גיליון כח, אדר תשע"ג.
- מוריה, מכון ירושלים ניסן תשמ"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- ספר נפלאות המהר"ל היברו בוקס
- אגרת המהר"ל בעניין יצירת הגולם היברו בוקס
- גדליה נגאל, מי ברא את הגולם מפראג?
- אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר האייל הקורא
- אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
- אלי אשד מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג? - מחקר המראה שהמדובר באגדה "ספרותית" מהמאה ה-19
- לילי יודינסקי, גילגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע, חלק א', חלק ב', חלק ג'
- אילאיל ארבל, רבי ליב והגולם מפראג באתר אנציקלופדיה מיתיקה(באנגלית)
- דוד פרישמן, הגולם, באתר בן-יהודה
- היכן הוטמן הגולם מפראג?, באתר הידברות
- ספר היצירה, מנחם מנדל עקשטיין (סריקה חלקית, באתר ספרים עבריים) הספר מפריך את האמונה (הנפוצה עד ימינו) שסיפורו של רוזנברג הוא אמיתי.
- מאיר בר-אילן, נפלאות רבי יהודה יודיל רוזנברג, עלי ספר, יט (תשס"א), עמ' 173–184 - כולל ביבליוגרפיה של כתבי רוזנברג
- הרב יהושע ענבל, מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך: המעין טבת תשע"ז
הגולם, סרט הנפשה באתר בית התפוצות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")
- ^ The new earliest known source in print for the Golem of Prague. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.
- ^ Kohn, J. S., Der jüdische Gil Blas, Leipzig, 1834, p.20
- ^ How the Golem Came to Prague, THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20
- ^ בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם
- ^ גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.
- ^ Cathy S. Gelbin, The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008, University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages
- ^ נפלאות מהר"ל, באתר היברובוקס
- ^ עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.
- ^ עקשטיין, ספר יצירה, באתר היברובוקס
- ^ גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
- ^ ראו תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג באתר בחדרי חרדים.
- ^ לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).
- ^ "קובץ לרגל כ"ב שבט" תשנ"ח, שיצא מטעם ישיבת תות"ל בלוד
- ^ הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה", באתר COL, יז אלול תשס"ט
- ^ מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך המעין, טבת תשע"ז
- ^ משה יהודה הכהן בלוי, אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם, נדפס לראשונה בספר "אמרי יוסף", באתר היברובוקס
- ^ http://www.snunit.k12.il/poets/009052.html