ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/השמיר

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

השמיר הוא חומר או בעל חיים, המוזכר במשנה, בתלמוד ובמדרשים והוא בעל יכולת לבקע כל חומר שאִתו הוא בא במגע. כך ניתן היה לבקע למשל אבנים למזבח אותם אסור לבקע עם עם כלי העבודה העשויים מברזל.

בחז"ל אין משמעות ברורה לזיהוי השמיר. על פי דעה אחת שכמותה סבורים כמה מהגאונים ומהראשונים השמיר היה מין אבן וכך גם במסורת הערבית האבן "אבן סמירא" היא האבן שבה חתך שלמה המלך את אבני המקדש. ביוונית ובסורית "שמיר" היא אבן הקורונדום, וכך גם מתורגם השמיר בתרגום השבעים. דעה אחרת בגאונים ובראשונים היא כי השמיר היה בעלי חי, ויש אף שזיהו אותה כמין של תולעת.

ייעודו הייחודי

שימוש ייחודי נעשה בשמיר לפעולות שנדרשו למשכן ולבית המקדש, כגון חיתוך וליטוש אבני האפוד הקשות על ידי משה רבנו; סיתות אבני המזבח בלי לעבור על איסור ”מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל” (ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק ה'); וכן בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך ללא שימוש בברזל לסיתות אבני הבניין - עליהן נאמר ”וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ” (מלכים ו, ז).

מקורות

השמיר נזכר במגוון מקורות תנאיים, אך המקור בו הוא מוזכר בצורה הרחבה ביותר הוא הגמרא במסכת גיטין הדנה במלכותו של שלמה. הגמרא מתארת התייעצות בין שלמה לחכמים, על הדרך לסתת אבנים למקדש ללא שימוש בברזל:

אמר להו לרבנן: היכי אעביד? אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד...

בהמשך דברי הגמרא מתואר אופן הלכידה של השמיר, שלשם כך היה צריך לערב את אשמדאי מלך השדים.

המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא המשנה המוכרת בפרקי אבות, שבה מוזכר השמיר כאחד מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות - דהיינו לקראת סיום ששת ימי הבריאה, בה נבראו דברים שניתן למצוא להם מכנה משותף בעמידתם על הגבול שבין העולם הזה לשל העולם העליון:

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'

עוד נאמר במשנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה י"ב שעם חורבן בית המקדש הראשון "בטל השמיר".

באגדה מוזכר שהשמיר הוא "כחוט השערה" (ומכאן יכולתו לגרום לחיתוך עדין כזה הנדרש לחריטה על אבני האפוד), ומקום משמרתו הוא אצל שר הים (מכיוון שלא ניתן להחזיקו בשום מקום על פני היבשה)^{[דרוש מקור]}. מקורות אחרים מזכירים שהשמיר אינו מסוגל לבקע עופרת ולכן נשמר בקופסת עופרת. מקורות אלו מסתמכים כנראה^{[דרושה הבהרה]} על נבואת זכריה המזכיר את המונח "שמיר": ”וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה' צְבָ-אוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת ה' צְבָ-אוֹת”, לאחר שבשלב מוקדם יותר הוא מזכיר את הרשעה שאל פיה מושלכת אבן עופרת - נבואה שפרשנותה מורכבת, ומהווה כר נרחב לפרשנות מדרשית. בתלמוד בבלי מתואר אופן שמירתו: ”במה משמרין אותו? כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין”. מקורות אחרים מזכירים את "זיז שדי" כמופקד על משמרתו של השמיר.^{[דרוש מקור]}

זיהוי על פי מקורות מחוץ לספרות התורנית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

אזכור העופרת, המשמשת להגנה מקרינה רדיואקטיבית, כחומר המסוגל לבלום את השמיר, הביא את עמנואל וליקובסקי לטעון כי השמיר היה למעשה חומר רדיואקטיבי המצוי בטבע, כגון רדיום.^{[דרושה הבהרה]} לעומת זאת, בתרגום השבעים הוא מזוהה כאבן הקורונדום.

ראו גם

• תרנגול הבר (ספרות האגדה)

לקריאה נוספת

• P. Goldstein,‏ Perceptions of the Shamir in Three Dimensions: Midrash, History, and Theory, ‏ באור התורה, 10, 1997, עמ' 176-175.

קישורים חיצוניים

• פרופ' זהר עמר, "האפוד, אבני החושן והשמיר", המעין, גיליון 217 (כרך נ"ו, גיליון ג'), ניסן תשע"ו, עמ' 59-41
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יהושע ענבל, "השמיר", בתוך: תורה שבעל פה, ירושלים תשע"ה, עמ' 578-572, באתר אוצר החכמה
• השמיר, מכון המקדש

הערות שוליים

קטגוריה:רדיואקטיביות קטגוריה:יצורים מיתולוגיים קטגוריה:יצורים אגדיים במיתולוגיה היהודית