ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי חנה הלברשטאם

תבנית:אדמו"ר רבי חָנָה (נהגה: חוּנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 - י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) אדמו"ר מחצר צאנז, נודע כרבי חנה מקאלאשיץ על שם עיר רבנותו הראשונה קולאצ'יצה, קולושיץ בפי יהודיה.

בעת השואה נכלא והוצא להורג על ידי הנאצים ביאסלו שבפולין.

תולדותיו

נולד לרבי מנחם מנדל הלברשטאם (ה'תרכ"ד - כ"א באדר תרפ"ו) מפרישטאק (פריסטיק), בנו של רבי אריה לייבוש הלברשטאם מדוקלה, ולפייגה ביילה, בתו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, האדמו"ר משינובה. על פי הוראת סבו רבי יחזקאל שרגא, נקרא בשם "חָנָה" על שם אשתו חַנָה רחל, אֵם-אמו של התינוק.

בבחרותו למד אצל רבי ישראל אהרן אנגלנדר, דיין בפריסטיק. נסמך להוראה על ידי רבי שמואל אנגל.

בסביבות שנת ה'תרס"ב נישא לפסיל, בתו של רבי משה הלברשטאם, שהיה אב בית דין בברדיוב (בנו של דוד אמו רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ).

לאחר נישואיו כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (קאשוי בפי יהודיה) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. בתרפ"ג (1923) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של פולין, ונבחר לכהן כרבה של ריישא. בעיר זו הקים בשנת ה'תרפ"ח ישיבה קטנה בשם "זרע קודש", והשקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו רבי שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו.

רבי חנה הלברשטאם התנגד לרכישת השכלה ולציונות, כן התנגד לכינון אגודת ישראל ונמנה עם הלוחמים בתנועה. התפרסם בתמיכתו בעניי ארץ ישראל ודגל באהבת ישראל לכל יהודי פרטי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, ולצורך כך לא נמנע מלמשכן את רכושו בעת הצורך. בנושא זה ציטט את סבו, רבי חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".

בימי השואה

עם כניסת הנאצים לריישא, נמלט עם אמו, הם הגיעו לפריסטיק בב' באלול ת"ש, 5 בספטמבר 1940. כעבור כחודש נכנסו הגרמנים הנאצים לפריסטיק, הם ירו למוות במאות יהודים, בהם בני משפחתו הקרובים, ואילצו אחרים לעבוד ביום הכיפורים. מתקופה זו ידועה הוראה שלו שלא לפדות ספרי תורה מהנאצים כדי שלא לעודד אותם למעשי סחיטה נוספים.

הוא נתפס במקום מסתורו, מחבוא תת-קרקעי בשדה תפוחי אדמה סמוך לעיירה, נאסר בבית סוהר ביאסלו והוצא להורג בכלאו. משה ראנד, חברו לכלא ביאסלו, שרד את השואה ומסר את תאריך פטירתו, היום השני של חול המועד סוכות ה'תש"ג (1942), ופרטים על היממה האחרונה בחייו.

משפחתו

ילדיו

רבי חנֶה נישא לפסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בנו של דודו זקינו רבי ברוך מגורליץ. (אחותו חנָה מרים נישאה לנכדו של רבי משה, רבי אפרים דוד מיאשליסקה) והוליד ממנה שבעה ילדים שכולם נספו בשואה:

• רבי משה אהרן האלבערשטאם מקולושיץ (תרס"ד-תש"ב) - מונה לרב בקולושיץ בגיל צעיר בחיי אביו. נישא לחיה ינטה, בת הרב דוד דוב מייזליש מאוהל שהולידה לו שישה ילדים: חיים יוסף, יחזקאל שרגא, מנחם מענדל, יקותיאל יהודה (זלמן ליב), חנה, שלום. רבי משה אהרן, חותנו וילדיו נספו.
• רבי דוד לייביש הלברשטאם (-ו' באייר תש"ד) - נישא למיריש, בת אחי אביו, רבי אביגדור.
• רבי ברוך הלברשטאם - נישא לשאשה, בת רבי חיים ברוך רובין מוישניצה (תרמ"ב-ג' באלול תש"ג), בן רבי נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שבין ילדיו מזיווג ראשון (חוץ מרבי חיים ברוך הנ"ל שמילא מקום אביו בוישניצה וחנה רחל שנישאה לרבי אביגדור שהיה מאחי רבי חנה) היו מינדל - בת רבי יצחק רובין מצפת, רבי אלחנן (חנה) צבי הירש רובין (תרמ"ד-תש"ג) - כיהן כרבי מסטמר בצאנז ונישא לרייצה שהייתה בתו של רבי יחיאל נתן מבורדיוב שהיה נינו של רבי חיים מצאנז דרך אביו רבי משה מברדיוב וסבו רבי ברוך מגורליץ, רייצה - אשת רבי נחום אפרים הלברשטאם מטורנה (תר"ם-תש"ב) שהיה בנו של רבי אריה לייביש הלברשטאם מטורנה (תר"ך-ג' בתמוז תר"ץ) ואבי אביו היה רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי יונה רובין שנישא לחנה לאה שהייתה בת רבי אשר רובין מקורצ'ין שהיה בנו של רבי אהרן רובין מרימנוב ונכדו של רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
• רבי שלום הלברשטאם - נישא לרבקה, בת רבי חיים ברוך מפריסטיק, אחי אביו.
• הכלה שרה.
• הכלה מרים ברכה.
• החתן יקותיאל יהודה הלברשטאם.

חיבוריו

כתב שני קונטרסים:

• קונטרס בין השמשות
• קונטרס תורת מקוה

שני הקונטרסים יחד עם קונטרס "דברי תורה" עם דברי תורה נוספים ממנו שזכרו תלמידיו כונסו בספר אחד: דברי חנה, ניו יורק תשי"ב ובאנטוורפן תש"ן יצאה מהדורה מחודשת של הספר בשם "דברי חנה השלם" הכולל שני חלקים ובהם הוספות. בחלק הראשון הקונטרסים "דברי תורה", 'נהר פר"ת', "תורת המקוה", ו" הליכות והלכות", ונספח אליהם קונטרס "בינה ודעת" על ענייני בין השמשות מבעל הפרי חדש; בחלק השני תולדותיו, שיחותיו בפני החסידים, הדרכות ומכתבים, וגם מאביו ומאחיו ומבניו. נלקט ונערך ויצא לאור בידי הרב יוסף נפתלי ווגשל, חתנו של הרבי מפשוורסק).

לקריאה נוספת

• יוסף נפתלי וגשל (עורך), דברי חנה השלם, חלק ב' - תולדות (מאת העורך), אנטוורפן תש"ן
• מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 98-95.
• יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, (עורך: ד"ר יצחק רפאל), כרך א' (א'-ט'), ירושלים תשמ"ו, 98-95.
• יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב תשל"ד (1974), עמ' 194.
• יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד ימינו, ירושלים תשנ"ח, עמ' 415 ו-418.
• מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה : חלק ב' - ה'-ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 476-471.
• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חנה הלברשטם זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35, באתר היברובוקס
• אנציקלופדיה שמע ישראל, כרך ב', עמ' 183, 272.
• פנקס הקהילות : פולין : כרך רביעי - גליציה המערבית ושלזיה, עמ' 297, 319.
• ספר סטריז'וב והסביבה, עמ' 368-367.
• שלמה זלמן לעהרער, צאנז : די הייליגע פארשווינדענע שטאט, ירושלים תשנ"ז, א: עמ' 208-202, ב: עמ' 22-21.

קישורים חיצוניים

• הרב חנה (אלחנן) הלברשטם – האדמו"ר מקולשיץ, באתר "זכור - אמונה בימי השואה" המופעל בידי "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
• ר' חנה הלברשטאם מקאלאשיץ זצ"ל-הי"ד, י"ח תשרי תש"ג, בפורום היידי "יידישע וועלט"
• הקדמת המוציא לאור בספר "דברי חנה", באתר "תורתך לא שכחתי"

הערות שוליים

אלחנן קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:רבנים גליציאנים

קטגוריה:ז'שוב: רבנים