ורנר אוטו פון הנטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורנר אוטו פון הנטינג

ורנר אוטו פון הנטיגגרמנית: Werner Otto von Hentig;‏ 22 במאי 1886 - 8 באוגוסט 1984), דיפלומט גרמני, שבימי מלחמת העולם השנייה, בעת ששימש כנציג דיפלומטי של גרמניה הנאצית בלבנון, נפגש עם נציג הלח"י, נפתלי לובינצ'יק, שבא מארץ ישראל על מנת להציע לו שיתוף פעולה של הלח"י עם מדינות הציר (גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית) במלחמתן בבריטניה.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון הנטיג נולד בברלין בשנת 1886. בשנת 1909 הוענק לו תואר דוקטור למשפטים ובשנת 1911 הצטרף לשירות החוץ הגרמני ויצא בשליחותו לבייג'ינג (שנקראה אז פקינג), איסטנבול וטהראן.

בימי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915, נשלח פון הנטיג לאפגניסטן, דרך טורקיה ואיראן (שנודעה אז כממלכת פרס), במטרה לעורר את השבטים ההודיים בגבול הודו-אפגניסטן למרוד בבריטים. ב-26 בספטמבר 1915 הגיע לקאבול. הוא נתקבל בטקס צבאי, אך למעשה נתון היה במעצר בית. רק באיום כי ישבות שביתת רעב הצליח להתקבל אצל שליט אפגניסטן האמיר חביבאוללה חאן וניסה לשכנעו, ללא הצלחה, לתקוף את הכוחות הבריטיים בהודו. בתמורה להצעת סיוע כספי ואספקת 100,000 רובים ו-300 תותחים, חתם השליט האפגני ב-25 בינואר 1916 על הסכם ידידות בין גרמניה לאפגניסטן, ופון הנטיג הוכר כנציג דיפלומטי רשמי של גרמניה באפגניסטן. הגרמנים ראו בפון הנטיג מעין לורנס איש ערב גרמני במרכז אסיה. למרות זאת המשיך שליט אפגניסטן לנקוט במדיניות נייטרלית ולשמור על יחסים טובים עם השליטים הבריטים של הודו. הגרמנים נוכחו לראות כי שליחותו של פון הנטיג נכשלה, ופון הנטיג עזב את אפגניסטן במאי 1916 ושב לברלין.

לאחר תום המלחמה עזר פון הנטיג לפריטיוף נאנסן בפעולתו לשחרור שבויי המלחמה הגרמנים שהיו כלואים בסיביר. בשנת 1921 יצא כנציג דיפלומטי של גרמניה לאסטוניה ולאחר מכן לסופיה בירת בולגריה. בשנת 1924 נתמנה כקונסול הכללי של גרמניה בעיר פוזנן שבפולין.

בשירות החוץ הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עלית הנאצים לשלטון המשיך פון הנטיג לשרת בשירות החוץ הגרמני, ושימש כקונסול הכללי של גרמניה בסן פרנסיסקו ובבוגוטה בירת קולומביה.

בשנים 1937 עד 1939 שימש פון הנטיג, שנחשב כמומחה לענייני המזרח ושלט בשפה הערבית, כמנהל מחלקת המזרח (Orientabteilung) במשרד החוץ הגרמני.

בסוף חודש אפריל 1939 ביקר פון הנטיג במצרים ובארץ ישראל. ביקורו בארץ ישראל נועד למטרת גישוש על הלכי הרוח בקרב היהודים והערבים, כמטרת ביקורו של אדולף אייכמן בארץ ישראל בשנת 1937. פון הנטיג ביקר בלוד ובחיפה ועזב לגרמניה דרך ביירות.

פגישה בביירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת צרפת בחודש יוני 1940 וכינון משטר וישי, היו סוריה ולבנון נתונות לשלטון וישי. פון הנטיג שוגר לביירות להיות הנציג הדיפלומטי של גרמניה בסוריה ולבנון. בסוף שנת 1940 הגיע לביירות מארץ ישראל נציג הלח"י נפתלי לובינצ'יק, וביקש להפגש עם פון הנטיג. בפגישה שנערכה במלון "מונופול" שבו התגורר פון הנטיג, הופתע פון הנטיג מן ההצעה שלובינצ'יק העלה בפניו בשם הלח"י, הצעת ברית בין הלח"י לבין הנאצים לשתף עמם פעולה במלחמה נגד בריטניה, כתמורה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. פון הנטיג ביקש מאורחו להעלות את ההצעה על הכתב ולובינצ'יק פירט את הצעתו בתזכיר מפורט. פון הנטיג העביר את התזכיר למשרד החוץ בברלין, אך מעולם לא הגיעה תשובה להצעה.

באפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן לא רב לאחר פגישתו עם לובינצ'יק יצא פון הנטיג, בראשית שנת 1941, לאפגניסטן על מנת להחליף את הציר הגרמני במדינה זאת. מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית ה-SOE קיבלה הוראה להתנקש בחייו בדרכו מביירות לקאבול, אולם הדבר לא צלח ופון הנטיג הגיע לאפגניסטן בשלום. כאן ציפתה לו אכזבה כאשר שלטונות אפגניסטן סירבו לאשר את מינויו. לימים, בשנת 1970, ישוב פון הנטיג לאפגניסטן כאורחו של המלך מוחמד זהיר שאח.

בשירות מערב גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העולם השנייה וכינון הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה המשיך פון הנטיג לשרת בשירות החוץ של הרפובליקה הפדרלית בשנים 19521953. לאחר סיום שירותו בשירות החוץ נעשה פון הנטיג למשך שנתיים ליועצו של סעוד מלך ערב הסעודית. בתפקידו זה שימש כיועץ של המשלחת הסעודית לועידת באנדונג.

ורנר אוטו פון הנטיג מת בנורווגיה בשנת 1984 בהיותו בן 98 שנים.

ספרי זכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Von Kabul nach Sanghay, 2003 ("מקבול לשנחאי")
  • Mein Leben eine Dienstreise, 1962 ("חיי כשליח נודד")