עמואס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמואס (יישוב לשעבר)
عمـواس
עמואס יוני 1967 (7).JPG
הכפר עמואס בתחילת יוני 1967
מדינה ירדןירדן  ירדן
שפה רשמית ערבית
שטח 5,151 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה 7 ביוני 1967
יישובים יורשים פארק קנדה
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,955 (1961)
קואורדינטות 31°50′19″N 34°59′30″E / 31.838669°N 34.991756°E / 31.838669; 34.991756קואורדינטות: 31°50′19″N 34°59′30″E / 31.838669°N 34.991756°E / 31.838669; 34.991756
אזור זמן UTC +2
טרקטור הורס את בתי הכפר
תושבי הכפר

עִמְוַאסערבית: عمـواس) היה כפר ערבי ששכן עד שנת 1967 באזור מובלעת לטרון. הכפר נכבש במלחמת ששת הימים תושביו פונו והכפר נהרס על ידי צה"ל, יחד עם כפרים נוספים באזור: בית נובא ויאלו שחלק מתושביהם גורשו לירדן וחלקם התיישב בגדה המערבית.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר עמואס משמר את שמה של העיר אמאוס ניקופוליס, שבתורה ירשה את שמה של העיר "חמת" או "חמתא" תוך התאמת השם להגייה היוונית.[2] בסביבות הכפר נמצאים שרידים מתקופות שונות, בהם מהתקופות הרומית, הביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית.

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערכה אוכלוסיית הכפר בסך של כ-1,450 תושבים, ושטח הכפר הוערך בסך של כ-5,151 דונם טורקי מתוכם 16 דונם שטחים ציבוריים.[3] רוב בני הכפר השתייכו למשפחת אבו גוש (אותה משפחה המתגוררת בכפר אבו גוש).

במלחמת העצמאות ב-22 בפברואר 1948 יצאו מהכפר שלוש משאיות תופת שהתפוצצו בירושלים. בפיגוע שנעשה בהנהגתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, נהרגו 58 אנשים. מטרת הפיגוע ברחוב בן יהודה הייתה לפגוע בחברי הפלמ"ח שליוו את השיירות לירושלים ושהו במלונות ברחוב.[4]

על פי מפקד האוכלוסין הירדני משנת 1961, בשנה זו מנה הכפר 1955 תושבים.[5] בשטחי הכפר גידלו התושבים דגנים, עצי זית, שקדיות, קטניות וענבים.[6]

במלחמת ששת הימים גירש צה"ל את תושבי הכפרים עמואס, ויאלו והרס את הבתים. יצחק רבין אמר שהוא נתן את הפקודה להרוס את הכפרים כדי שלא ישמשו מחסה לקומנדו מצרי.[7] עוזי נרקיס אמר שהכפרים נהרסו בשל השתתפותם במצור על ירושלים ובקרבות הקשים באזור במלחמת העצמאות.[7] הסבר אחר שניתן לפינוי הוא הרצון לבטל את מובלעת לטרון כדי לאפשר את יישור הכביש לירושלים ולמנוע דרישה עתידית במסגרת הסכם שלום, להשיב את השטח לממלכת ירדן[דרוש מקור]. העיתונאי עמוס קינן נכח ותיעד את הגירוש והריסת הכפרים, ואף כתב דו"ח על המקרה שהתפרסם לראשונה בתקשורת הישראלית רק בשנת 1997, בו הוא סיפר על מקרה אחד של ביזה שלאחריו נעצרו הבוזזים והרס רכוש פרטי.[8] שטחם הכולל של שלושת הכפרים בעת הריסתם היה כ-15,000 דונם, והתגוררו בהם כ-6,000 איש.[9]

באוגוסט 1968 ביקר משה דיין ברמאללה. בפגישה הועלתה בעיית תושבי שלושת היישובים. דיין מסר בפגישה כי המלחמה עם ירדן פרצה בגלל יריות מאזור לטרון לנמל התעופה בן-גוריון. האזור הוא אזור ביטחוני, לכן התושבים לא יוחזרו לאזור הזה והכפרים לא ישוקמו. על פי דבריו, ממשלת ישראל הצהירה על מוכנות לתרום לפתרון ההומניטרי בין אם במציאת מקום אחר להשתקע או במתן פיצויים.[10]

בשנת 1973 הוקם באזור בו שכנו הכפרים פארק איילון-קנדה כאתר נופש של הקרן הקיימת לישראל.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמואס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 10: השפלה, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 105
  2. ^ ש' קליין (עורך), ספר היישוב, א, ירושלם תרצ"ט, עמוד 47; זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, כרך ב', עמוד 433
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ בני מוריס, 1948: תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה, ספריית אופקים, עמ' 128
  5. ^ Jordan. Dāʼirat al-Iḥṣāʼāt al-ʻĀmmah Dept. of Statistics Press, 1964
  6. ^ מוסטפא מוראד אלדבאע', ארצנו פלסטין, דאר אל-הדא, כפר קרע, 2002
  7. ^ 7.0 7.1 כתבה של רשות השידור הקנדית על פארק קנדה ראיון עם יצחק רבין בדקה 15:20 וראיון עם עוזי נרקיס בדקה 18:20
  8. ^ הדו"ח של עמוס קינן
  9. ^ עמוס כרמלידיין: הפלסטינאים חיסלו ישותם ב-48, דבר, 28 ביוני 1973
  10. ^ משה דיין בביקור ברמאללה, דבר, 11 באוגוסט 1968
  11. ^ מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 10: השפלה, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 120