חואן אורלנדו ארננדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן אורלנדו ארננדס
Juan Orlando Hernández
ארננדס ב-2015
ארננדס ב-2015
לידה 28 באוקטובר 1968 (בן 53)
גרסיאס, הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונדורסהונדורס הונדורס
השכלה
  • Liceo Militar de Honduras (1985)
  • Faculty of Legal Sciences (1990)
  • אוניברסיטת אולבני (1996)
  • האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, איש עסקים
מפלגה המפלגה הלאומית של הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ana García Carías עריכת הנתון בוויקינתונים
juanorlando.com
נשיא הונדורס ה־55
27 בינואר 2014 – 27 בינואר 2022
(8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חואן אורלנדו ארננדס אלברדו[1]ספרדית: Juan Orlando Hernández Alvarado; נולד ב-28 באוקטובר 1968) הוא איש עסקים לשעבר ופוליטיקאי הונדורסי, חבר המפלגה הלאומית השמרנית של הונדורס. הוא כיהן כנשיא הונדורס ה-55 במשך שתי קדנציות רצופות, על אף שחוקת הונדורס מתירה רק קדנציה אחת לנשיא. הוא נכנס לתפקידו ב-27 בינואר 2014, לאחר שזכה בבחירות לנשיאות הונדורס שנערכו ב-2013.

לפי כן היה נשיא הקונגרס של הונדורס (ראש הקונגרס) בין ינואר 2010 ליוני 2013, כאשר קיבל רשות מהקונגרס להיעדר מכל מחויבויותיו בקונגרס, כדי להקדיש את עצמו לקמפיין שלו לנשיאות המדינה.

ארננדס נחשד בשחיתות ובהונאת בחירות, ובשיתוף פעולה עם סוחרי סמים שהבריחו כמויות גדולות של קוקאין לארצות הברית. ב-21 באפריל 2022 הוא הוסגר לארצות הברית, שם יעמוד למשפט על סחר בסמים במשך עשרות שנים כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלו[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארננדס נולד בגרסיאס, הונדורס. הוא היה הילד ה-15 מתוך 17 ילדים של הוריו. אחיו חואן אנטוניו ארננדס, המכונה טוני, מכהן כחבר הקונגרס הלאומי. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של הונדורס במדעי החברה והחוק ולמד משפטים, והיה נשיא איגוד הסטודנטים 1988–1989. הוא בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק (אנ'). הוסמך כעורך דין ונוטריון.

הוא היה איש עסקים בעסקי הקפה בעיר הולדתו, ובתעשיית הרדיו והטלוויזיה, והיה בעלים של בתי מלון. התפרסם בהונדורס כשהמנהיג הליברלי רפאל פינדה פונסה כינה אותו כנער שזכה לחינוך עלוב. ארננדס, שייצג את מחוז למפירה בקונגרס מאז שנת 2001, נבחר לנשיא הקונגרס הלאומי, שבו למפלגה הלאומית היה רוב נוח, ב-21 בינואר 2010, ונכנס לתפקידו כעבור ארבעה ימים.

קדנציה ראשונה כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 התמודד ארננדס בבחירות מקדימות נגד ריקרדו אלווארס לבחירת מועמד המפלגה בבחירות לנשיאות בשנת 2013, וניצח בבחירות. אלווארס הצהיר פומבית כי הייתה הונאה בבחירות, ודרש ספירה חוזרת של הקולות, אך בית הדין העליון לבחירות (TSE) דחה את עתירתו.

בסקר שנערך במאי 2013 ניצב ארננדס במקום השלישי בין המתמודדים לנשיאות עם 18% מהקולות. הוא החל את מסע הבחירות לנשיאות בחודש יולי 2013 בקמפיין שדרש שהצבא יפטרל ברחובות. הוא טען כי יריבתו הגדולה קסיומרה קסטרו רוצה לסלק את המשטרה צבאית, שכבר הייתה אז בשתי הערים הגדולות של הונדורס. הוא זכה בבחירות, לאחר שניצח את קסטרו בפער של כ-250 אלף קולות.

לאחר הבחירות דיווח ארננדס כי בחשבונות של המפלגה הלאומית נמצאו כ-140 אלף דולר שהתקבלו מחברות שקשורת לסקנדל של הביטוח הלאומי של הונדורס (IHSS) שנכנסו לקופת הקמפיין שלו.

קדנציה שנייה כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה של הונדורס מאפשרת רק תקופת כהונה אחת כנשיא, אך למרות זאת ועל אף ההתנגדות, ב-15 בדצמבר 2016 החליט בית הדין העליון של הבחירות ברוב של שני קולות כנגד אחד, לאפשר לארננדס לרוץ לקדנציה נוספת ולהשתתף בבחירות הפנימיות למועמדי המפלגה הלאומית לנשיאות. החוקה אף מאפשרת לבטל אזרחות של מי שמקדם שינוי בחוק כדי לאפשר את בחירתו מחדש, אולם המפלגה הלאומית, שגם שולטת בקונגרס, טענה כי פסיקת בית המשפט העליון בשנה שלפני כן מאפשרת לו להתמודד לקדנציה שנייה. מנגד, המפלגה הליברלית שבאופוזיציה טענה כי אין בידי בית המשפט הסמכות לקבל החלטות כאלה.[3] ארננדס הוכרז כזוכה בבחירות לנשיאות ברוב דחוק של כ-1.5% מכלל המצביעים, ב-16 בדצמבר, לאחר קמפיין שספג ביקורת רחבה כהונאה.[4][5] הוא החל את כהונתו השנייה כנשיא הונדרוס ב-27 בינואר 2018.

במהלך הבחירות שנערכו בנובמבר 2017 הוביל לפי ספירת רוב הקלפיות דווקא יריבו סלבדור נסראללה, ממוצא פלסטיני, אבל אז הופסקו העדכונים. לאחר ימים של חוסר ודאות נמסרו התוצאות הרשמיות, ולפיהן דווקא ארננדס היה המנצח.[6] בתום הבחירות נערכו הפגנות סוערות בהונדרוס, אחרי שגופי הפיקוח הבינלאומיים דיווחו על שחיתות בבחירות שבהן זכה ארננדס בפער זעיר. משקיפים מטעמם תבעו עריכת בחירות חוזרות לנשיאות.[7] לפי נתוני ארגוני זכויות אדם שפורסמו ב"ניו יורק טיימס", לפחות 22 בני אדם נהרגו בידי כוחות הביטחון שדיכאו את ההפגנות.

ארננדס לא התמודד בבחירות לנשיאות הונדורס ב-2021, וסיים את כהונתו כנשיא ב-27 בינואר 2022 עם כניסתה של סיומרה קסטרו לתפקיד.[8]

ביקוריו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הוזמן על ידי שרת התרבות מירי רגב (הליכוד) , להדליק משואה בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.[9] בעקבות הביקורת הציבורית על כך הוא ביטל את השתתפותו.

ב-1 בספטמבר 2019 הגיע לביקור בישראל על מנת לחנוך את המשרד המסחרי בירושלים.[10]

ב-24 ביוני 2021 הגיע לביקור בישראל, שם פגש את ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט ושוחח איתו. לאחר פגישתם, נפגשו השניים עם שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, ושרי החוץ והנשיאות של הונדורס וכן ראש רשות המיסים של הונדורס ואיתם הם חנכו את שגרירות הונדורס בירושלים.[11]

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאות נגד שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונדורסים, הן בהונדורס והן מחוצה לה, מחו נגד השחיתות בהונדורס, לכאורה על ידי ממשלת ארננדס, כמו גם על ידי הרשות השופטת, הצבא, המשטרה וגורמי ממשל ציבורי אחרים, בדרישה לשים קץ למה שהם אומרים שהוא גנבת הכספים וכספי הציבור; למשל, מעילה של IHSS (אנ'), המוסד לביטוח לאומי בהונדורס. בחודש מאי 2015, גילה רדיו "גלובו" מסמכים שלכאורה הראו כי המפלגה הלאומית קיבלה כסף רב מחברות לא קיימות באמצעות חוזים מזויפים שהוענקו על ידי IHSS כאשר הוא נוהל על ידי מריו סלאיה. החוזים אושרו על ידי הקונגרס כאשר ארננדס היה נשיאו ואת ועדת מימון המפלגה הנהיגה אחותו, הילדה ארננדס (ספ'). ארננדס הודה כי קמפיין הבחירות שלו קיבל כסף מחברות קשורות לשערורייה, אך הכחיש כל קשר אישי למעשי השחיתות. ביוני 2015 מינה ארננדס ועדה שתחקור את סיבת השחיתות.

פרשת מינוי אחותו לשרה בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סוכנות המודיעין המרכזית של ארצות הברית (ה-CIA), מונתה הילדה אחותו של ארננדס למזכירת המדינה לתקשורת ואסטרטגיה, אך לשאלת עיתונאי הכחיש זאת ארנדדס, וטען שאחותו היא רק מעין "שרה מייעצת" ואין לרשותה תקציב ממשלתי. ב-2 בינואר 2016 פרשה הילדה מתפקידה בממשלה, ובדצמבר 2017 נהרגה בהתרסקות מסוק.

לאחר הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא עזב את תפקידו בינואר 2022, עם השבעת מחליפתו, ובאותו יום הושבע כנציג הונדורס בפרלמנט המרכז אמריקני.

בפברואר 2022 נעצר בהונדורס בעקבות בקשת ארצות הברית להסגירו לידיה. הוא חשוד בשיתוף פעולה עם סוחרי סמים שהבריחו קוקאין לארצות הברית.[12] הוא הוסגר לארצות הברית באפריל 2022.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרוי לעיתים בעברית בתעתיק פחות מדויק "הרננדס" או "הרננדז"
  2. ^ Ex-Honduran President Extradited to United States to Face Drug Charges
  3. ^ הארץ, נשיא הונדורס ישתתף בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
  4. ^ אליזבת מלקין, ניו יורק טיימס, למרות הערעור על אמינות התוצאות: נשיא הונדורס המכהן הוכרז כמנצח בבחירות, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2017
  5. ^ רויטרס‏, חשש ממלחמת אזרחים: נשיא הונדורס הכריז ניצחון חרף טענות להונאה, באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2017
  6. ^ מורן אזולאי, כך תיסלל הגעת נתניהו לטקס? נשיא הונדורס ידליק משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 5 באפריל 2018
  7. ^ מאמר המערכת, ‏Deadly Corruption in Honduras , ניו יורק טיימס, 13 במרץ 2018
  8. ^ Honduran president’s fall from grace poised to end in US indictment, הגרדיאן, ‏26 בינואר 2022 (באנגלית)
  9. ^ מורן אזולאי, אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70, באתר ynet, 8 באפריל 2018
  10. ^ איתמר אייכנר, נשיא הונדורס הגיע לישראל: יחנוך משרד סחר בירושלים, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
  11. ^ מערכת מקור ראשון, ‏נחנכה שגרירות הונדורס בירושלים, בעיתון מקור ראשון, 24 ביוני 2021
  12. ^ רויטרס, הונדורס: 3 שבועות אחרי שסיים את תפקידו - הנשיא לשעבר נעצר בחשד לסחר בסמים, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
  13. ^ נשיא הונדורס לשעבר, שנבחר להדליק משואה בישראל, הוסגר לארה"ב על סחר בסמים, www.ynet.co.il, ‏2022-04-23