העיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסון
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Carcasonneouterwall.jpg
העיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסון
מדינה צרפתצרפת  צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 4
קואורדינטות 43°12′23″N 2°21′50″E / 43.206439°N 2.363788°E / 43.206439; 2.363788 

העיר של קרקסוןצרפתית: Cité de Carcassonne) היא מצודה מימי הביניים בעיר קרקסון הצרפתית, במחוז אוד, בחבל הארץ לנגדוק-רוסיון השוכנת על גבעה בגדה הימנית של נהר אוד, בחלק הדרום-מזרחי של העיר. 

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצודה נוסדה בתקופת האימפריה הגאלית. המוניטין שלה נובע מחומותיה הכפולות, שאורכן 3 ק"מ, שמבצרות 52 מגדלים.[1] לעיר יש בערך 2,500 שנים של היסטוריה וראתה את הרומאים, הסרצנים, את מסעות הצלב, ואת הממלכה הוויזיגותית. בתחילת ההיסטוריה של העיר היא הייתה יישוב של האימפריה הגאלית ואז במאה ה-3 לספירה, הרומאים החליטו להפוך אותה לעיר מבוצרת. העיר לבסוף סופחה לממלכה הצרפתית בשנת 1247 לספירה. היא שימשה גבול צרפתי חזק בין צרפת וכתר אראגון.

בשנת 1659, לאחר הסכם הפירנאים, מחוז רוסיון הפך לחלק מצרפת, והעיר איבדה את משמעותה הצבאית. ביצורים ננטשו והעיר הפכה לאחד מהמרכזים הכלכליים של צרפת, בעיקר מתעשיית טקסטיל הצמר.

העיר המבוצרת של קרקסון

בשנת 1849 ממשלת צרפת החליטה שצריך להרוס את ביצורי העיר. האנשים המקומיים התנגדו בתוקף להחלטה זו. ז'אן-פייר קרוס-מיירוויי ופרוספר מרימה, שהיה ארכאולוג והיסטוריון דגול, הובילו קמפיין לשמירה על המצודה כאתר היסטורי. מאוחר יותר, הממשלה שינתה את החלטתה ובשנת 1853 החלו עבודות שיקום לעיר. האדריכל אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק היה אחראי לחידוש המצודה. עבודתו של ויולה-לה-דוק ספגה ביקורת במהלך חייו כבלתי הולמת לאקלים והמסורות של האזור. לאחר מותו בשנת 1879, עבודת השיקום נמשכה על ידי תלמידו, פול בוסווילוואלד, ומאוחר יותר על ידי האדריכל נודט.[2]

המצודה שוחזרה בסוף המאה ה-19 ובשנת 1997 נוספה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]