חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 נחקק בשנת 2017 על ידי הכנסת העשרים,[1] והוא מקנה לרשויות כלים למניעת ביצוע עבירות בתחומי זנות, סמים, הימורים וטרור באמצעות אתר אינטרנט. החוק נכנס לתוקף ב-26 בספטמבר 2017.

הצורך בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך יותר מעשרים שנה מאז תחילתו של שימוש נרחב באינטרנט השתמשו רשויות האכיפה בישראל בחקיקה הפלילית הקיימת גם לשם טיפול בעבירות שנעשו באמצעות האינטרנט. העיר על כך שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג: "בידוע, כי המשפט מדדה בעצלתיים אחר חידושי העולם, וכי החקיקה אינה מדביקה את קצב התקדמות המדע וישׂוּמיו. מפרי-החוק מסתגלים לקידמה מהר יותר מאוכפיו."[2] התרחבות השימוש באינטרנט, גם למטרות פליליות, העלתה צורך בחקיקה ייעודית, כפי שמלמדים דברי ההסבר להצעת החוק:

בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשימוש ברשת האינטרנט. השימוש ברשת האינטרנט מאפשר תקשורת נוחה וזולה וזרימת מידע נגיש וחופשי. במקביל להתרחבות השימוש באינטרנט ככלי יעיל ומרכזי בהתנהלות היומיומית, התרחב גם השימוש בו לשם ביצוע פעולות שליליות ובלתי חוקיות. אתרים רבים, שפעמים רבות ממוקמים מחוץ לישראל, מציעים גישה זמינה וקלה ביותר, בין השאר, להימורים בלתי חוקיים, לחומרים פדופיליים ולרכישת סמים מסוכנים. זמינות גבוהה זו חושפת לסכנה את הציבור, ובכלל זה ציבור הזקוק להגנה כגון קטינים, מהמרים, מכורים או מי שנקלעו לקשיים כלכליים. העובדה שפעמים רבות השרתים של אתרי האינטרנט, אתרים והבעלים שלהם נמצאים מחוץ לישראל ומחוץ ליכולות האכיפה הפליליות של משטרת ישראל, מביאה לכך שניתוק היכולת לצרוך את תוצרי העבירה ולעשות בהם שימוש, היא הדרך היחידה כמעט להביא לצמצום תופעות עברייניות אלה.[3]

הצורך בחוק עלה, בין השאר, בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאושר בבית המשפט העליון,[2] ובו בוטלו צווים, שהוציאה משטרת ישראל להגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט, בנימוק שהצווים הוצאו בחוסר סמכות. בפסק דינו ציין בית המשפט העליון שראוי להסדיר סמכות זו בחקיקה.

איגוד האינטרנט הישראלי הסתייג מהצעת החוק כבר בתחילת דרכה, בשנת 2014.[4] בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ביוני 2017, הציגו איגוד האינטרנט הישראלי, האגודה לזכויות האזרח בישראל, התנועה לחופש המידע והקליניקה למשפט וטכנולוגיה נייר עמדה המסתייג מהחוק המוצע.[5]

תמצית החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק זה עבירה היא כל אחת מאלה:

(1) עבירה לפי סעיף 202, 205א, 205ג(א), 205ד, 214(ב) או 225 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 - הדחה לזנות, פרסום הצעה לעסוק בזנות, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין והימורים;
(2) עבירה לפי סעיף 13 או 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 - מסחר בסמים מסוכנים ותיווך למסחר כזה;
(3) עבירה לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013 - ייצור ומסחר בחומר מסכן אסור בהפצה.

שופט בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של תובע שהוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לתת צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, אם שוכנע שהתקיים אחד מאלה:

(1) הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר;
(2) הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת היחשפות של המשתמש בישראל לפעילות שלו הייתה נעשית בישראל הייתה עבירה, ויש לפעילות האתר זיקה לישראל;
(3) אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור, והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך הפעילות באמצעות האתר.

מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה, אך סבר שאין מקום להוצאת צו כאמור, רשאי הוא לתת לספק שירות איתור אינטרנטי (כלומר למפעיל של מנוע חיפוש) צו הגבלת איתור כלומר צו המורה לספק שלא לאפשר את איתור אתר האינטרנט שלגביו התבקש הצו.

מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור לעיל, והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על צו הסרה, כלומר צו להסרתו של האתר מהשרת, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.

בבואו לתת צו לפי חוק זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את אלה:

(1) מידת הפגיעה בציבור בישראל כתוצאה מהמשך פעילות אתר האינטרנט, והזיקה של האתר לישראל;
(2) מידת הפגיעה בגישה של הציבור למידע באמצעות האינטרנט והסיכון לפגיעה בתוכן אחר שאינו קשור לביצוע העבירה, עקב שיטת ההגבלה המבוקשת;
(3) מידת הפגיעה בספקי גישה לאינטרנט;
(4) מידת הפגיעה בפרטיות של משתמשי האינטרנט.

הוצא צו לפי חוק זה לגבי אתר אינטרנט, ונוכח קצין משטרה בכיר (מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל שהוא בדרגת תת־ניצב ומעלה) כי אתר האינטרנט שלגביו ניתן הצו ממשיך לפעול בכתובת אחרת, רשאי הוא לקבוע כי הצו יחול גם על הכתובת האחרת, ובלבד שמצא שאין במתן הצו המתוקן כדי לפגוע פגיעה נוספת על זו שאושרה בעת מתן הצו המקורי. את הצו המתוקן יש להגיש לאישור בית המשפט.

הודעה בדבר מתן צו לפי חוק זה תפורסם באתרי האינטרנט של משרד המשפטים ושל משטרת ישראל.(סעיף 12 לחוק ותקנות[6] שהותקנו מכוחו). ספק גישה לאינטרנט יציג את דבר ההגבלה בכתובת אתר האינטרנט שהגישה אליו הוגבלה. הפרת הצו, בידי ספק גישה לאינטרנט, ספק שירות איתור אינטרנטי וספק שירותי אחסון שאליהם מופנה הצו, עונשה מאסר שנתיים.

מימוש החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לראשונה בקשה נגד שני אתרים המפרסמים שירותי זנות. נגד אחד האתרים, המאוחסן בישראל, הבקשה הייתה להסרתו מהשרת המארח. נגד האתר האחר, המאוחסן בחו"ל, הבקשה הייתה להגביל את הגישה אליו מישראל באמצעות ספקי הגישה לאינטרנט הפועלים בישראל.[7] בהמשך אותו חודש הוגשו עוד שמונה בקשות לחסימת אתרי זנות.[8] ב-29 במרץ 2018 נתן בית המשפט לראשונה צו המורה לחסום, מכוח חוק זה, אתר אינטרנט המציע שירותי זנות.[9] ב-2 באפריל 2018 אושרו שתי בקשות נוספות להגבלת גישה לאתרים המפרסמים שירותי זנות.[10]

בהמשך ביקשה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להגביל את הגישה ל-31 אתרי אינטרנט המפרסמים תכנים פדופיליים, ובית המשפט נענה לבקשה.[11]

בפנייה נוספת התבקש בית המשפט לאשר הגבלת גישה לפורום של צרכני זנות.[12]

בעיה שעלתה עם מימוש החוק היא הקלות שבה אתר אינטרנט שהוצא נגדו צו הגבלת גישה יכול לשנות את כתובתו (למשל בהוספת מספר סידורי בסוף כתובתו), וכך להמשיך לפעול תוך עקיפת הצו.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wikisource-logo.svg חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט
Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017, ס"ח 2650 מ-26 ביולי 2017
  2. ^ 2.0 2.1 עע"ם 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואחרים נ' איגוד האינטרנט הישראלי, ניתן ב-24 במרץ 2013
  3. ^ הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014, ה"ח הממשלה 839 מ-3 בפברואר 2014
  4. ^ הצ"ח הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014 - נייר עמדה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, באתר של איגוד האינטרנט הישראלי, אוקטובר 2014
  5. ^ הצ"ח הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז-2017, באתר של איגוד האינטרנט הישראלי, 15 ביוני 2017
  6. ^ תקנות סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (פרסום הודעה בדבר מתן צו), התשע"ח-2018, ק"ת 7999 מ-15 במאי 2018
  7. ^ טל קפלן, ישראל: לראשונה הופעל החוק להגבלת גישה לאתרים, באתר law.co.il, ‏21 במרץ 2018
  8. ^ חיים רביה, עוד שמונה בקשות לחסימת אתרי זנות, באתר law.co.il, ‏26 במרץ 2018
  9. ^ טל קפלן, בצ"א 55312-03-18 מדינת ישראל נ' חברות בעלות רישיון מיוחד ואח', באתר law.co.il, ‏29 במרץ 2018
  10. ^ טל קפלן, בצ"א 55259-03-18 מדינת ישראל נ' חברות בעלות רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט ואח', באתר law.co.il, ‏19 במאי 2018
  11. ^ טל קפלן, ישראל: בית המשפט הורה לחסום 31 אתרי תוכן פדופילי, באתר law.co.il, ‏4 ביוני 2018
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏המדינה תילחם בצרכני זנות המדווחים באינטרנט על מפגשי המין, באתר גלובס, 13 ביוני 2018
  13. ^ חיים רביה, צו חסימת אתרים? מחליפים כתובת. אז מבקשים צו חדש. אז יחליפו שוב כתובת. אז יבקשו צו חדש. ועדיין הכותרת קצרה מהאבסורד, באתר "law.co.il",‏ 13 בספטמבר 2018