התנועה לחופש המידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התנועה לחופש המידע
Logo Meida.png
לוגו העמותה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש נדב איל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.meida.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998.

מנכ"לית התנועה היא עו"ד רחלי אדרי-חולתא[1] וקדמו לה עו"ד נירית בלייר, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. העיתונאי נדב איל מכהן כיו"ר הוועד המנהל. בין חברי הנהלת התנועה לאורך השנים ניתן למצוא גם את העיתונאים רביב דרוקר, עמית סגל ד"ר רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, דקלה אברגיל, עו"ד אלונה וינוגרד, מור רובינשטיין, עו"ד מורן סיתאלכול, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה גורסת כי חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם לא פועלים ליישומה ולקידומה של הזכות לקבל מידע, ובכך מאיימים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק. התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון[2] וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה,[3] שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדי חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.

ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.[4]

בשנת 2019 דיווחה העמותה על מחזור שנתי של 1,173,069 ש"ח. רובן המוחלט של הכנסות העמותה הן כתוצאה מתרומות מישראל. בין התורמים לתנועה ניתן למצוא את הקרן החדשה לישראל, קרן סבה סמואל, וקרן יד הנדיב.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צוות התנועה « התנועה לחופש המידע
  2. ^ קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע, באתר המסלול האקדמי המכללה למינהל
  3. ^ פרקטיקום סדנת חופש המידע, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  4. ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
  5. ^ התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"