התנועה לחופש המידע

התנועה לחופש המידע
	לוגו העמותה
מדינה	ישראל
משרד ראשי	תל אביב-יפו
חברים	30 (נכון ל־2024)
יושב ראש	נדב איל, ליאור קודנר
מנכ"ל	הידי נגב
עובדים	4 (נכון ל־2024)
תקופת הפעילות	2004–הווה (כ־21 שנים)
	www.meida.org.il

התנועה לחופש המידע היא עמותה בלתי פוליטית, שהוקמה במטרה להגביר את השקיפות לציבור של מוסדות ציבוריים, ולעודד את הציבור לעשות שימוש בחוק חופש המידע ולממש את זכותו לקבל מידע.

היסטוריה

התנועה לחופש המידע הוקמה בשנת 2004 ביוזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא ליישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998.

חוק חופש המידע נחקק בישראל בשנת 1998, והוא קובע כי המידע האגור בידי הרשויות הוא קניינו של הציבור, ולכן הציבור זכאי לדרוש אותו מהרשויות. החוק נותן בידי האזרחים כלים משפטיים ותקשורתיים לפיקוח על מינהל תקין ועל פעילות הרשויות, אך עקרונותיו לא הוטמעו במשרדי הממשלה וברשויות רבות בישראל, ואלה פועלות לעיתים בניגוד לחוק וממשיכות לנקוט במדיניות של סודיות והסתרה של מידע מהציבור. עד הקמת התנועה, לא נעשה שימוש רב בחוק כדי להביא מידע הנוגע לפעולות הרשויות לידיעת הציבור.

מנכ"ל התנועה הוא עו"ד הידי נגב^[1]^[2] וקדמו לו עו"ד רחלי אדרי, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. מינואר 2020 שימש העיתונאי נדב איל כיושב-ראש הוועד המנהל של העמותה. ב-15 ביולי 2025 מונה העיתונאי ליאור קודנר במקום נדב איל.^[3]

פעילות

התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי, ומסייעת לעיתונאים, לגופי תקשורת וארגוני חברה אזרחית לקבל מידע על פעולתם של הרשויות הציבוריות. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, או לבית המשפט הגבוה לצדק, כדי שאלה יאכפו את החוק. בנוסף לכך, מפעילה התנועה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון^[4] וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה,^[5] שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל, ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדים של חופש המידע, שמטרתם להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות. מדדים אלה אומצו בהדרגה על ידי הממשלה.

התנועה פועלת להרחבת תחולת החוק על גופים נוספים, כדוגמת האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה, וכן על החטיבה להתיישבות. בנוסף מקיימת התנועה הרצאות בנושא חופש מידע לקהלים שונים, לרבות סטודנטים, מכינות קדם צבאיות, ארגוני חברה אזרחית, ממונים על חופש מידע ברשויות השונות, עיתונאים, עוזרים פרלמנטרים ועוד.

מאבקים והשגים

פרסום צילומים ממצלמות אבטחה: ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות^[6].

אחד הערעורים הראשונים שהגישה התנועה לבית המשפט העליון היה תיק 9341/05, התנועה לחופש המידע נגד רשות החברות הממשלתיות^[7]. במוקד הדיון ניצבה השאלה אם יש לפרסם את שמו של מי שנפסלה מועמדותו למשרת דירקטור בחברה ממשלתית, לצד הנימוקים לפסילת מועמדותו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, והורה לפרסם את המידע. הוא קבע כי העניין הציבורי שבפרסום שמם של המועמדים שנפסלו, לצד עילת הפסילה, פרטי המשרה ופרטי החברה הממשלתית - גובר על הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה.

פרסום הסדרי כופר מס: בתשובה לערעור שהגישו התנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר בשנת 2009, קיבל בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי על רשות המיסים לפרסם את שמות חייבי המס שהגיעו עמה להסדרי כופר, במקום העמדה לדין פלילי^[8].

בשנת 2009 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין בעניין נתוניהם האישיים של חיילי צה"ל ואזרחים. השופטת מיכל רובינשטיין הורתה לצה"ל למסור לחיילים ולאזרחים את נתוניהם, הידועים כנתוני מדד קב"א ודפ"ר^[9]^[10].

פרסום תקציב בפורמט דיגיטלי: בשנת 2010, בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע ביחד עם סיעת "עיר לכולנו" בעיריית תל אביב-יפו, החלה העירייה לפרסם את תקציבה באופן דיגיטלי, כך שכיום ניתן "להוריד" את המידע כקובץ מחשב ולנתח את הנתונים ביעילות.

בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע נגד משרד מבקר המדינה^[11], פורסם בשנת 2011 תקציר החלטת הוועדה למתן ההיתרים שעניינם אי קיום הכללים למניעת ניגוד עניינים. מאז מפרסם משרד מבקר המדינה את התקצירים באופן סדיר^[12].

בעקבות עתירת התנועה שהוגשה ב-2011, הודיעה עיריית תל אביב-יפו לבית המשפט על "פריצת דרך טכנולוגית" שתאפשר לה לפרסם לראשונה את תקציבה בקובץ מיקרוסופט אקסל, שיהיה פתוח לציבור.

פרסום נתוני המיצ"ב: אחרי מאבק של שש שנים, הורה בית המשפט העליון למשרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב לפי בתי ספר. מבחני המיצ"ב נערכים בבתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים, ומשקפים במידה רבה את איכות בית הספר. משרד החינוך סירב במשך שנים למסור את תוצאות מבחני המיצ"ב להורי התלמידים, ואף עיכב את תשובתו לבקשה למסירת התוצאות, במשך יותר משנה, בטענה כי ועדה מיוחדת דנה בנושא. ב-2011 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענת המשרד, כי הפרסום יפגע במערכת החינוך. ההורים עתרו לבית המשפט העליון, בסיוע התנועה לחופש המידע, ובאמצעות עורכי הדין חגי הלוי ויפעת נפתלי. בית המשפט העליון קיבל ב-2012 את טענות העותרים^[13]. השופט אליעזר ריבלין קבע כי "ההשקפה אותה מביעים המשיבים, כי פרסום הנתונים יוביל לביקורת מטעם הציבור, וכי ביקורת ציבורית צפויה רק לרפות את ידי העוסקים במלאכה, מוטב היה לה שלא הייתה מושמעת. ביקורת מטעם הציבור היא ביקורת ראויה ורצויה. אין לדכא אותה. ראוי לעודד אותה. במדינה דמוקרטית היא חשובה לעיתים מביקורתם של בתי המשפט. היא עומדת בליבת השיטה. הציבור אינו יכול להיות מוחזק כמי שאינו מסוגל לפרש נכוחה את המידע המוצג לו". השופט אליעזר ריבלין דחה את טענת משרד החינוך כי פרסום התוצאות יגרום לפגיעה בשכבות חלשות, ושאוכלוסיות חזקות ינטשו בתי ספר בהם הציונים יהיו נמוכים. לדבריו, "חשש זה אינו חשש משיבוש תפקודה של הרשות, אלא לכל היותר ועל-פי סולם הערכים של הרשות, מדובר בחשש משיבוש תפקודם של הפרטים בחברה", ולכן אין בו כדי לאפשר למשרד החינוך שלא למסור את הנתונים^[14].

בשנת 2013 דרשה התנועה לראשונה לקבל את הפירוט של ההוצאות של מעון ראש הממשלה^[15]. בעקבות עתירה של התנועה, פורסם הפירוט לראשונה בחודש מאי 2013. הבקשה והדרישה לשקיפות החלו שורה של הליכים משפטיים^[16]^[17], שהסתיימו בשנת 2021 בפסק דין שקבע כי יש עניין ציבורי בפרסום הוצאות המעון, שאותם משלם הציבור^[18]^[19]. בעקבות פרסום ההוצאות פורסם דו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה^[20], שבעקבותיו הוגש כתב אישום נגד אשת ראש הממשלה אז, שרה נתניהו.

ב-21 במאי 2023 התפרסמו ההוצאות השנתיות של מעון ראש הממשלה, וניתן היה לראשונה להשוות את ההוצאות בין תקופות הכהונה של שלושה ראשי ממשלה: בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד^[21]^[22].

פרסים

בשנת 2016 קיבלה התנועה את פרס גורני למשפט ציבורי, מידי נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש.
בשנים 2015 נבחרה התנועה במקום החמישי בדירוג מאה המשפיעים של העיתון דה מרקר; בשנת 2018 נבחרה התנועה במקום ה-12 ברשימה, וכך גם בשנת 2020.

ראו גם

זכות הציבור לדעת

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של התנועה לחופש המידע

התנועה לחופש המידע, ברשת החברתית פייסבוק
התנועה לחופש המידע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
התנועה לחופש המידע, ברשת החברתית אינסטגרם
התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"
רוני קורן-דינר, לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
ערן גבאי, המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2007
אלונה וינוגרד, המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2012
שרה ליבוביץ-דר, האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת, באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2013
סודות מאחורי הדלתיים, ריאיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר אפוק טיימס, 22 במאי 2014
איילת שני, עו"ד אלונה וינוגרד: "הפוליטיקאים לא מבינים: המידע שייך לציבור, זה לא שלהם", באתר הארץ, 19 במרץ 2015
חן מענית, ‏״אסור לאפשר לגוגל ופייסבוק להמשיך להתנהל מאחורי מסך עשן״, באתר גלובס, 26 במאי 2018
חן שליטא, ‏"אי אפשר להתלונן על הסכנה לדמוקרטיה ולא לנסות לתקן את זה", באתר גלובס, 13 באפריל 2019
התיבה הבטוחה, התנועה לחופש המידע

הערות שוליים

^ צוות התנועה « התנועה לחופש המידע
^ עמיר קורץ, "למדינת ישראל יש דנ"א של הסתרת מידע", באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2024
^ ליאור קודנר מונה ליו"ר התנועה לחופש המידע, באתר "התנועה לחופש המידע", ‏14 ביולי 2025
^ קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע, באתר המסלול האקדמי המכללה למינהל
^ פרקטיקום סדנת חופש המידע, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21 במאי 2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע, ניתן ב־4 בפברואר 2010
^ פסק הדין בתיק עע"ם 9341/05
^ "העליון בפס"ד תקדימי: רשות המיסים תפרסם את שמות הנישומים להם נערכו הסדרי כופר", באתר התנועה
^ פסק הדין בעתירה מנהלית 2087-08
^ "בית המשפט הורה לצה"ל לחשוף את נתוני הקב"א והדפ"ר בפני חיילים", באתר התנועה
^ עת"מ 1981/09 מיום 15/3/2011
^ "החלטות הוועדה למתן היתרים", באתר מבקר המדינה
^ "התקבל ערעור התנועה: העליון הורה למשרד החינוך לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב", 24 באוגוסט 2012, באתר התנועה
^ פסק הדין של בית המשפט העליון
^ דיווח באתר התנועה
^ העתירה המוזרה של ראש הממשלה – מבקש למנוע מהיועץ המשפטי ומהממונה על חופש המידע במשרדו לחשוף את הוצאותיו, באתר התנועה לחופש המידע, ‏27 בספטמבר 2016
^ רחלי אדרי-חולתא, בזכות חוק חופש המידע, נתניהו הפסיק למרוח אותנו, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2018
^ פסק הדין
^ כתבה באתר התנועה
^ דו"ח מבקר המדינה
^ יהונתן ליס, הוצאות מעונות ראש הממשלה ירדו בחדות בתקופת בנט ולפיד, באתר הארץ, 21 במאי 2023
^ צבי זרחיה, פחות משליש: ההוצאות על מעונות רה"מ בתקופת בנט ולפיד לא מגרדות את ההוצאות של נתניהו, באתר כלכליסט, 21 במאי 2023

[1] צוות התנועה « התנועה לחופש המידע

[2] עמיר קורץ, "למדינת ישראל יש דנ"א של הסתרת מידע", באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2024

[3] ליאור קודנר מונה ליו"ר התנועה לחופש המידע, באתר "התנועה לחופש המידע", ‏14 ביולי 2025

[4] קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע, באתר המסלול האקדמי המכללה למינהל

[5] פרקטיקום סדנת חופש המידע, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה

[6] עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21 במאי 2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע, ניתן ב־4 בפברואר 2010

[7] פסק הדין בתיק עע"ם 9341/05

[8] "העליון בפס"ד תקדימי: רשות המיסים תפרסם את שמות הנישומים להם נערכו הסדרי כופר", באתר התנועה

[9] פסק הדין בעתירה מנהלית 2087-08

[10] "בית המשפט הורה לצה"ל לחשוף את נתוני הקב"א והדפ"ר בפני חיילים", באתר התנועה

[11] עת"מ 1981/09 מיום 15/3/2011

[12] "החלטות הוועדה למתן היתרים", באתר מבקר המדינה

[13] "התקבל ערעור התנועה: העליון הורה למשרד החינוך לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב", 24 באוגוסט 2012, באתר התנועה

[14] פסק הדין של בית המשפט העליון

[15] דיווח באתר התנועה

[16] העתירה המוזרה של ראש הממשלה – מבקש למנוע מהיועץ המשפטי ומהממונה על חופש המידע במשרדו לחשוף את הוצאותיו, באתר התנועה לחופש המידע, ‏27 בספטמבר 2016

[17] רחלי אדרי-חולתא, בזכות חוק חופש המידע, נתניהו הפסיק למרוח אותנו, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2018

[18] פסק הדין

[19] כתבה באתר התנועה

[20] דו"ח מבקר המדינה

[21] יהונתן ליס, הוצאות מעונות ראש הממשלה ירדו בחדות בתקופת בנט ולפיד, באתר הארץ, 21 במאי 2023

[22] צבי זרחיה, פחות משליש: ההוצאות על מעונות רה"מ בתקופת בנט ולפיד לא מגרדות את ההוצאות של נתניהו, באתר כלכליסט, 21 במאי 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]