מסכת עוקצים
מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצים'. בין הנושאים השנויים במסכת: דיני חלקים הטפלים למזון כמו כאלה המשמשים כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר ועוד.
בגמרא[1] מסופר שרבי מאיר ורבי נתן רצו להקניט את הנשיא רשב"ג ואמרו לבקש ממנו שילמדם ב"עוקצים" שכן מסכת זו לא הייתה ידועה לו. סוגיות מהמסכת נידונות בתלמוד הבבלי בפרק תשיעי ("העור והרוטב") ממסכת חולין.
במסכת עוקצין יש שלושה פרקים.
על מסכת עוקצין, כמו על כל מסכתות סדר טהרות מלבד מסכת נדה, לא קיים לא תלמוד בבלי ולא תלמוד ירושלמי. בזמננו נתחבר עליה ספר המחקה את סגנון התלמוד ואת צורת הדף של הבבלי הנדפס - "תלמוד בתרא", מאת הרב ישראל נתנאל רובין.[2]
מיקומה של המסכת בסדר טהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו האחרונה בסדר טהרות מכיוון שכולה הוקשה על ידי סברות חכמים ואין לה מקור בכתוב.
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל שהוא יד ולא שומר (שש משניות[3]) - דיני חלקי המזון המשמשים "יד" (ידית) לאוכל, או "שומר" לאוכל.
- זיתים שכבשן בטרפיהן (עשר משניות) - חלקי אוכל הסמוכים זה לזה - מתי הם נחשבים כגוף אחד ומתי הם יחשבו כגופים נפרדים. רב יהודה, האמורא המפורסם, כאשר היה מגיע לפרק זה, התקשה בו מאוד ואמר: ”הויות דרב ושמואל חזינן הכא“ - משפט הבא לבטא את עומק החכמה הטמונה בפרק.
- יש צריכין הכשר (שתים עשרה משניות) - פירוט הדברים שלא מקובל לאוכלם ורק "מחשבה" והחלטה מפורשת של האדם לאוכלם מגדירה אותם כמזון הראוי לאכילה - ובכך להכשירם לקבלת טומאה. בסוף פרק זה, האחרון בששת סדרי המשנה, נקבעה משנה מעולם האגדה - מעין סיום "חגיגי", על גודל השכר לעולם הבא ועל ערכו של השלום: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר[4]: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". במשנה זו מופיעים באופן חריג שמותיהם של רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן חלפתא, תלמידיו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
בסך הכל במסכת 28 משניות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה, מסכת עוקצים, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת עוקצים מאתר "סנונית"
- כתב יד, מסכת עוקצין, אוסף מיכאל קרופ, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד ב'
- ^ ישראל שפירא, "החיקוי של עיצוב הש"ס שעורר סערה", כיכר השבת, 05.07.21
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. במהדורות אחרות תיתכן חלוקה שונה.
- ^ ספר תהילים, פרק כ"ט, פסוק י"א
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
