ההתנקשות במוחסן פח'רי-זאדה
.jpg) | |
| סוג | סיכול ממוקד |
|---|---|
| מקום |
 אבסארד, איראן |
| תאריך | 27 בנובמבר 2020 |
| תוקף |
 ישראל (לטענת איראן) |
| יעדים | מוחסן פח'רי-זאדה |
| תוצאות | הריגת מוחסן פח'רי-זאדה |
| אבדות | 1–4 הרוגים[1] |
| אמצעי תקיפה | מקלע בשלט רחוק |
ההתנקשות במוחסן פח'רי-זאדה בוצעה ב-27 בנובמבר 2020, ובה נהרג בסיכול ממוקד מוחסן פח'רי-זאדה, מדען גרעין איראני בכיר, בעת שהיה ברכבו בעיר אבסארד מזרחית לטהראן. ההתנקשות בוצעה לאחר תכנון מקיף ומורכב, והביאה לתגובות בינלאומיות נרחבות, ולהשלכות משמעותיות על מאמצי תוכנית הגרעין האיראנית. לפי מקורות ישראלים, פח'רי-זאדה נורה על ידי צוות שהופעל על ידי המוסד הישראלי, אך ישראל לא לקחה אחריות רשמית על המבצע.[2][3][4][5]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחסן פח'רי-זאדה היה מדען גרעין איראני בכיר, שנולד בשנת 1958 בעיר קום. במהלך הקריירה שלו, הוא היה דמות מרכזית בקידום תוכניות גרעין שונות באיראן. פח'רי-זאדה עמד בראש ארגון ההגנה החדשנות והמחקר של איראן, והיה מעורב בתוכנית הגרעין האיראנית במשך עשרות שנים, כאשר שמו הופיע בדוחות מודיעין רבים כמוביל בפרויקט אמאד (AMAD), שנחשד בפיתוח נשק גרעיני.[2][5]
משנת 2007 ועד נובמבר 2020 המוסד התנקש בסך הכל בחמישה מדענים איראנים ופצע אחד נוסף, תוך שימוש במגוון שיטות, כולל הרעלה, באמצעות פצצות שמופעלות מרחוק, ובאמצעות אופנוענים שירו לעבר המכוניות בהן היו המטרות. ישראל חיפשה דרכים להתנקש בחיי פח'רי-זאדה במשך שנים, והמאמץ התחדש, כאשר במאי 2018 נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביטל את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.[6]
צוות האבטחה של פח'רי-זאדה יעץ לו שלא לנסוע ב-27 בנובמבר 2020, בגלל רמת סיכון גבוהה יותר באותו היום. לטענת אחד מבניו, "[פח'רי-זאדה] סירב כי הייתה לו פגישה חשובה, והוא היה אמור להרצות בפני סטודנטים. הוא התעקש לחזור לטהראן עוד באותו היום".[7]
עלי שמח'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, חשף שלאיראנים אכן היה דו"ח מודיעיני, שחזה את ההתנקשות בפח'רי-זאדה. עם זאת, האיראנים בחרו לבסוף להתעלם מהמידע המודיעני, בשל תדירות האזהרות הגבוהה לאפשרות של התנקשות.[8]
בשנה שקדמה למותו של פח'רי-זאדה נרשמה הסלמה במתיחות ביחסי איראן – ארצות הברית ובעלות בריתה. בינואר 2020, טרם ההתנקשות בפח'רי-זאדה, ארצות הברית התנקשה גם במפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני.
ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 בנובמבר 2020 נסע פח'רי-זאדה במכונית ניסאן טיאנה שחורה ומשוריינת[9][10] יחד עם אשתו, בשיירה שכללה גם שלושה כלי רכב משוריינים, עד אשר הוא הגיע למארב שנטמן לו. השיירה כללה בסך הכל 11 שומרי ראש.[11] פח'רי-זאדה עשה דרכו לעבר וילת הנופש שלו בעיירה אבסארד, אשר ממוקמת בקרבת טהראן. באותו היום הכבישים היו ריקים מהרגיל בשל סגר שחל בתקופת מגפת הקורונה באיראן, ועל כן למתנקש/ים הייתה הזדמנות ייחודית לחסל את פח'רי-זאדה עם כמות מינימלית של אנשים בקרבת מקום.[12][13][14][15] ישנם מספר סתירות בדיווחים שפורסמו בתקשורת אודות התקרית (ראו להלן).[9]
לפי הדיווחים הראשוניים צוין שבקרבת המכונית של פח'רי-זאדה עברה משאית ניסאן, בה הוטמן מטען נפץ מתחת לערימת עצים בתא המטען, אשר התפוצץ כאשר המשאית עברה ליד המכונית של פח'רי-זאדה.[16][17][18][19] לפי השלטונות האיראניים, מיד לאחר מכן הגיחו חמושים אשר ירו לעבר מכוניתו של פח'רי-זאדה. בתגובה, התפתח קרב יריות בין שומרי הראש של פח'רי-זאדה למתנקשים.[12][20] לפי אותו הדיווח בקרב היריות נהרגו שלושה שומרי ראש ומספר שומרי ראש נוספים נפצעו. לטענת מקורות איראנים שלושה עד ארבעה מהתוקפים נהרגו באירוע.[21][20] הדיווח הזה אושר באופן חלקי על ידי עדים שהתראיינו לכלי התקשורת האיראניים.[22] לפי דיווח אחר ההתנקשות בוצעה על ידי מתנקש מתאבד שמת בהמשך מפצעיו.[23]
בהמשך פורסם דיווח סותר כאשר סוכנות הידיעות פארס פרסמה שלא היו מתנקשים חמושים בכלל בזירת ההתנקשות, וכי המתקפה בוצעה אך ורק באמצעות מקלע שנשלט בשלט רחוק שהותקן בתוך מכונית הניסאן.[10][11][24] סגן מפקד משמרות המהפכה עלי פדווי ציין שהנשק היה מצויד במצלמה ועשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית וטכנולוגיית זיהוי פנים על מנת לזהות ולהרוג רק את פח'רי-זאדה.[25][26] פח'רי-זאדה, שכנראה לא הבין שיורים עליו, יצא מרכבו כאשר סבר שהרכב פגע במשהו.[8][9] המקלע האוטומטי בתוך הרכב ששימש לביצוע ההתנקשות "נשלט באמצעות לוויין" ופגע בפח'רי-זאדה 13 פעמים ממרחק של 150 מטרים.[27][8][28][11] לטענת פאדאווי פח'רי-זאדה ישב במכוניתו לאורך כל ההתנקשות, והמקלע היה כה מדויק, שאף כדור אחד לא פגע באשתו, שישבה לידו.[11] לפי סוכנות הידיעות מאהר, האחראי על האבטחה נורה ארבע פעמים לאחר שהשליך עצמו מעל פח'רי-זאדה.[25][29] זמן קצר לאחר ההתנקשות התפוצצה משאית הניסאן ששימשה לביצוע ההתנקשות.[9][8] ההתקפה כולה נמשכה שלוש דקות.[30] דיווח הזה אומת על ידי עלי שמח'אני מהמועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.[8]
מומחי אבטחה ומודיעין הטילו ספק בתיאור הזה, והסבירו שלהסתמכות על טכנולוגיה שמאפשרת שליטה בכלי נשק מרחוק באמצעות לווין יש במקרה הזה גורמי סיכון רבים מדיי. כמו כן, טכנולוגיה מהסוג הזה יהיה קשה מדי להבריח לתחומי איראן, ובמקרה בו האנשים שהגניבו את הציוד לתוך איראן היו נתפסים, הם היו חופשים בפני האיראנים טכנולוגיה מתקדמת בעלת ערך עבורם.[26] משום כך היו שטענו שייתכן שהדיווח הזה היה בפועל סיפור מומצא משום שהרשויות באיראן לא הצליחו ללכוד את המתנקש/ים.[31]
בפברואר 2021 העיתון הבריטי ג'ואיש כרוניקל פרסם תיאור מפורט של ההתנקשות אשר לטענת העיתון הסתמך על "מקור מודיעיני". לפי הג'ואיש כרוניקל המוסד הישראלי ביצע את ההתנקשות ללא כל מעורבות אמריקאית וכי ישראל נתנה רק אזהרה מבעוד מועד לארצות הברית על כוונתה לעשות זאת. דיווח זה אימת את הטענה האיראנית על שימוש במקלע אוטומטי לביצוע ההתנקשות, וציין כי פח'רי-זאדה נהרג על ידי מקלע אוטומטי שהופעל מרחוק והוברח לאיראן בחלקים לפני שהוא הורכב באיראן, ואשר הכיל גם פצצה עם מנגנון השמדה עצמית, אם כי לפי דיווח זה, בניגוד לטענות האיראניות, המקלע לא הופעל באמצעות לוויין. לפי דיווח זה מעל ל-20 בני אדם היו מעורבים בביצוע ההתנקשות, כולל אזרחים ישראלים ואזרחים איראנים. לפי דיווח זה ההכנות לחיסול החלו במרץ 2020, כאשר מרגלים ישראלים נשלחו לאיראן והיו בקשר עם סוכנים מקומיים. אלו שעמדו מאחורי ההתנקשות עקבו אחר פח'רי-זאדה באופן אינטנסיבי במשך שמונה חודשים, ולאחר שלוח הזמנים שלו היה מובן היטב, הוחלט לחסל אותו בכביש המוביל מזרחה מטהראן לאבסארד, שם הייתה לו וילת נופש אליה הוא נהג לנסוע בימי שישי. על פי הדיווח, שיירתו של פח'רי-זאדה נצפתה מרחוק על ידי צוות סוכנים ישראלים אשר הפעילו את המקלע כאשר מכוניתו של פח'רי-זאדה חלפה על פני מיקום מסוים. המקלע האוטומטי, אשר היה מותקן על גבי טנדר ניסאן שחנה בצדי הדרך, פתח באש והרג את פח'רי-זאדה. אף אחד אחר לא נפגע מההתנקשות. לפי דיווח זה בעת שסוכני המוסד הצליחו להימלט לאחר ההתנקשות, המקלע האוטומטי על גבי הטנדר השמיד את עצמו.[32]
בספטמבר 2021 פרסם העיתון הניו יורק טיימס תחקיר שכלל פרטים אודות ההתנקשות, שלטענת מחבריו היה מבוסס על ראיונות עם גורמי מודיעין ישראלים, איראנים ואמריקאים. לפי הדיווח, ישראל עקבה אחרי פח'רי-זאדה מאז 2007 והמוסד תכנן במקור להתנקש בחייו כבר בשנת 2009, אך ההחלטה לעשות זאת באותה העת בוטלה מחשש שהאיראנים התכוננו לכך. לפי הדיווח בסוף 2019 או בתחילת 2020 הוחלט שוב לנסות להתנקש בחייו של פח'רי-זאדה. הבחירה לבצע את ההתנקשות נבעה בין היתר מהחשש הגובר שדונלד טראמפ עומד להפסיד בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 לג'ו ביידן, שציין שינסה להשיב על כנו את הסכם הגרעין האיראני. לפי תחקיר זה ההתנקשות בוצעה עם מקלע מסוג מאג שחובר למנגנון רובוטי, הוברח לאיראן בחלקים והורכב מחדש באיראן. המקלע הובא למיקום ביצוע ההתנקשות על ידי איראנים שעבדו עבור המוסד, על משאית בה הייתה מותקנת גם מצלמה ופצצה עם מנגנון השמדה עצמית. המקלע נשלט על ידי צוות סוכני מוסד שפעל ממרכז פיקוד שמוקם מחוץ לאיראן. כמו כן, נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית על מנת לפצות על העיכוב הקטן שעמו נאלצו המפעילים להתמודד מהמיקום בו נמצאו במרחק אלפי קילומטרים משם, וגם על מנת לפצות על מהירות הרכב של פח'רי-זאדה, וההדף של המקלע אשר עלול לשנות את מסלול הירי. כאשר השיירה של פח'רי-זאדה הגיעה לצומת, רכב אחר שהכיל שומרי ראש מיהר קדימה לעבר וילת הנופש של פח'רי-זאדה על מנת שהם יוכלו לבדוק אותה לפני שהוא מגיע אליה, ובכך הם הותירו אותו פגיע בהרבה יותר. כאשר השיירה האטה בשל פס האטה שהיה ממוקם מול משאית הניסאן, צוות סוכני המוסד זיהה את פח'רי-זאדה ופתח באש לעבר רכבו, מה שגרם לרכב לסטות מהדרך ולהיעצר. פח'רי-זאדה יצא החוצה מהמכונית והתכופף לפני הדלת הפתוחה. לאחר מכן הוא נפגע מהירי שלוש פעמים ולבסוף המשאית ממנה בוצעה ההתנקשות התפוצצה.[33]
לאחר ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ההתנקשות פח'רי-זאדה הועבר במסוק משטרתי לבית חולים, ושם הוא מת לבסוף לאחר שכל מאמצי ההחייאה כשלו. בנוסף, לאחר ההתנקשות כוחות הביטחון האיראניים ניסו, ללא הצלחה, לאתר את המתנקשים.[18] אף קבוצה לא לקחה אחריות על חיסולו של פח'רי-זאדה.[34] ב-8 בדצמבר עצרו השלטונות האיראניים מספר אנשים שהיו חשודים בכך שהיה להם קשר למתקפה,[35][22][36] אך הם מעולם לא מסרו פרטים כלשהם אודות מי בדיוק הם עצרו.[37] ב-9 בפברואר 2021 שר המודיעין האיראני, מחמוד עלאווי, הצהיר שמישהו מהכוחות המזוינים של איראן חשוד במעורבות בהתנקשות.[38]
כיוון שפח'רי-זאדה היה אחד האישים המאובטחים ביותר באיראן, חיסולו המוצלח והכישלון של השלטונות האיראניים ללכוד את המתנקשים נתפס ככישלון גדול עבור מנגנון הביטחון של איראן. ברשתות החברתיות איראנים רבים מתחו ביקורת על כך ששירותי הביטחון האיראנים דיכאו באופן אכזרי מתנגדים איראנים, ולא הצליחו למנוע את התנקשות באחד ממדעני הגרעין המובילים במדינה, וכן לעגו לטענה כי נעשה שימוש במקלע רובוטי.
התגובה הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתנקשות עוררה תגובות נרחבות בעולם. מנהיגי איראן האשימו את ישראל בביצוע ההתנקשות, אך ישראל לא לקחה אחריות רשמית.[2] באיראן, ההתנקשות עוררה קריאות לנקמה ולשיפור אבטחת האישים הבכירים במדינה. נשיא איראן חסן רוחאני, הבטיח כי ההתנקשות לא תגרום לאיראן ליפול "למלכודת" של תגובות נמהרות שעלולות לגרום להסלמה נוספת במזרח התיכון. למרות הקריאות לנקמה, איראן המשיכה להדגיש את הצורך בשמירה על תוכנית הגרעין שלה.[5]
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיטוב פנימי באיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתנקשות הביאה לקיטוב דעות בקרב ההנהגה האיראנית. הקו התקיף, הכולל את המנהיג העליון עלי חמינאי וגורמים בכירים במשמרות המהפכה, רואים בהתנקשות הוכחה לכך שארצות הברית אינה שותף אמין למשא ומתן. הם טוענים שההסכם הגרעיני המקורי לא שירת את איראן היטב וכי אין להסתמך על הבטחות אמריקניות לשיפור תנאי ההסכם. לעומתם, הנשיא חסן רוחאני וגורמים מתונים יותר ממשיכים להאמין בדיפלומטיה ומדגישים את הצורך במשא ומתן כדי להקל על הסנקציות הכלכליות החמורות שמוטלות על המדינה.[39][40]
ההשפעות על תוכנית הגרעין האיראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פח'רי-זאדה היה מעורב בפרויקטים מרכזיים בתוכנית הגרעין של איראן, כולל העשרת אורניום ופיתוח כור המים הכבדים באראכ. ההתנקשות גרמה לנזק משמעותי לתוכנית הגרעין של איראן, אך איראן המשיכה להתקדם בפרויקטים שלה למרות הפגיעות וההתנקשויות הקודמות. ההתנקשות הדגישה את החשיבות של פח'רי-זאדה בתוכנית הגרעין האיראנית ואת הפגיעות הפוטנציאלית של התוכנית בעקבות ההתנקשות בחייו.
השפעה על המשא ומתן עם ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתנקשות התרחשה לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, והעלה שאלות לגבי יכולת המשא ומתן בין המדינות על חידוש ההסכם הגרעיני (JCPOA) ההתנקשות בחייו של פח'רי-זאדה הפכה את המצב המורכב במזרח התיכון למסובך עוד יותר.
מנהיגי איראן הביעו חשש שההתנקשות תוביל להסלמה נוספת במזרח התיכון ויקשה על המאמצים הדיפלומטים להגיע להסכם של ממשל ביידן. נשיא איראן, חסן רוחאני, הזהיר מפני "מלכודת" ישראלית שנועדה לגרור את איראן לתגובות נמהרות שיעכבו את חידוש השיחות הגרעיניות.[39][40]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Iran's top nuclear scientist Mohsen Fakhrizadeh assassinated near Tehran". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-11-27. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-2020-11-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 חיסול מדען הגרעין: "המוסד הבריח נשק בחלקים, פצצה השמידה ראיות", באתר ynet, 10 בפברואר 2021
- ^ ToI Staff, A truck bomb, then a hail of bullets: Iranian media describes hit on Fakhrizadeh
- ^ What’s the Fallout From the Killing of a Top Iranian Nuclear Scientist? | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Jake Wallis Simons, Truth behind killing of Iran scientist, www.thejc.com (באנגלית)
- ^ Bergman, Ronen; Fassihi, Farnaz (2021-09-18). "The Scientist and the A.I.-Assisted, Remote-Control Killing Machine". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-15 באוקטובר 2021. נבדק ב-2023-06-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Young, Eve (5 בדצמבר 2020). "Fakhrizadeh's son on assassination: Security team warned him about danger". The Jerusalem Post. ארכיון מ-5 בדצמבר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Holmes, Oliver (2020-11-30). "Iran says nuclear scientist killed by remote-controlled device". The Guardian. ארכיון מ-4 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Frantzman, Seth J. (29 בנובמבר 2020). "Fakhrizadeh: Hit squads, car bombs and remote-controlled guns - analysis". The Jerusalem Post. ארכיון מ-29 בנובמבר 2020. נבדק ב-29 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Haaretz (29 בנובמבר 2020). "Top Iranian Nuclear Scientist Was Killed by Remote-controlled Machine Gun, Report Says". Haaretz. ארכיון מ-29 בנובמבר 2020. נבדק ב-29 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Shahla, Arsalan; Motevalli, Golnar (6 בדצמבר 2020). "Iran Says Scientist Was Killed Using Satellite-Controlled Gun". Bloomberg. נבדק ב-6 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Fassihi, Farnaz; Bergman, Ronen; Sanger, David E.; Schmitt, Eric (27 בנובמבר 2020). "Live Updates: Iran's Top Nuclear Scientist Killed in Attack, State Media Say". The New York Times. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gunned-down Iranian nuclear scientist was an Israeli target for years". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 2020-11-27. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-2020-11-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Alleged head of Iran's nuclear weapons program is assassinated near Tehran". The Times of Israel. 27 בנובמבר 2020. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Macias, Amanda (27 בנובמבר 2020). "Top Iranian nuclear scientist assassinated". CNBC. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Motamedi, Maziar (30 בנובמבר 2020). "Iranian official accuses Israel of killing Fakhrizadeh remotely". Al Jazeera. ארכיון מ-30 בנובמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Binding, Linda (2020-11-27). "Mohsen Fakhrizadeh: Senior Iranian nuclear scientist assassinated". Sky News. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-28 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hafezi, Parisa (2020-11-28). "Killing of suspected Iranian nuclear mastermind risks confrontation as Trump exits". Reuters (באנגלית). ארכיון מ-28 בנובמבר 2020. נבדק ב-2020-11-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mostaghim, Ramin; Dewan, Angela; Mazloumsaki, Sara (2020-11-29). "Iran's supreme leader vows revenge after top nuclear scientist apparently assassinated". CNN. ארכיון מ-29 בנובמבר 2020. נבדק ב-29 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Mohsen Fakhrizadeh, Iran's top nuclear scientist, assassinated near Tehran". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-11-27. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-2020-11-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wintour, Patrick; Holmes, Oliver (27 בנובמבר 2020). "Iran vows retaliation after top nuclear scientist shot dead near Tehran". The Guardian. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Some of those involved in killing of Iranian nuclear scientist arrested, official says". Reuters. 8 בדצמבר 2020. ארכיון מ-9 בדצמבר 2020. נבדק ב-8 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iranian nuclear scientist Mohsen Fakhrizadeh assassinated". UPI. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-28 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רויטרס (2021-02-10). "חיסול מדען הגרעין: "המוסד הבריח נשק בחלקים, פצצה השמידה ראיות"". Ynet. נבדק ב-2024-10-07.
- ^ 1 2 "Terrorists used AI to assassinate Martyr Fakhrizadeh". Mehr News Agency. 6 בדצמבר 2020. ארכיון מ-9 בדצמבר 2020. נבדק ב-6 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mostaghim, Ramin; Tawfeeq, Mohammed; Walsh, Nick Paton (6 בדצמבר 2020). "Top nuclear scientist was assassinated with help of 'satellite device,' Iranian media reports". CNN. ארכיון מ-6 בדצמבר 2020. נבדק ב-6 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mohsen Fakhrizadeh: Iran scientist 'killed by remote-controlled weapon'". BBC. ארכיון מ-30 בנובמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Karimi, Nasser; Gambrell, Jon (30 בנובמבר 2020). "Iran says Israel killed military nuclear scientist remotely". The Associated Press. ארכיון מ-1 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nuclear scientist killed by satellite-controlled machine gun that "zoomed in" on his face, Iran says". CBS. 7 בדצמבר 2020. ארכיון מ-9 בדצמבר 2020. נבדק ב-7 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mazloumsaki, Sara; McLaughlin, Eliott C. (30 בנובמבר 2020). "Assassinated Iranian nuclear scientist shot with remote-controlled machine gun, news agency says". CNN. ארכיון מ-1 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ TOI Staff (5 בדצמבר 2020). "Fakhrizadeh's sons say he was shot 4-5 times, warned against travel before hit". The Times of Israel. ארכיון מ-5 בדצמבר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jake Wallis Simons (10 בפברואר 2021). "WORLD EXCLUSIVE: Truth behind killing of Iran nuclear scientist Mohsen Fakhrizadeh revealed". The Jewish Chronicle.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ TOI Staff (18 בספטמבר 2021). "Mossad killed Iran's top nuke scientist with remote-operated machine gun — NYT". TimesofIsrael.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Scientist who allegedly led Iran's military nuclear program killed". CBS News. Associated Press. 2020-11-27. ארכיון מ-28 בנובמבר 2020. נבדק ב-27 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jerusalem Post Staff (8 בדצמבר 2020). "Iranians arrested in connection with Fakhrizadeh's assassination - report". The Jerusalem Post. ארכיון מ-9 בדצמבר 2020. נבדק ב-8 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Specia, Megan (9 בדצמבר 2020). "Iran Claims Arrests in Killing of Top Nuclear Scientist". The New York Times. ארכיון מ-10 בדצמבר 2020. נבדק ב-10 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Daragahi, Borzou (14 בדצמבר 2020). "Israel killed nuclear scientist to start war, claims Iran president". The Independent. ארכיון מ-16 בדצמבר 2020. נבדק ב-18 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran: Military member was involved in murder of nuke scientist blamed on Israel". The Times of Israel. 9 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Why Was Iran’s Top Nuclear Scientist Assassinated?, carnegieendowment.org (באנגלית)
- ^ 1 2 What’s the Fallout From the Killing of a Top Iranian Nuclear Scientist? | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)