התנועה למען איכות השלטון בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל התנועה

התנועה למען איכות השלטון בישראל היא עמותה הפועלת לקידום ממשל איכותי יותר במדינת ישראל. התנועה רואה צורך חיוני בדמוקרטיה מוגנת ואקטיבית, במיוחד במדינה צעירה כמדינת ישראל. במשך השנים, התנועה הציבה עצמה כ"כלב השמירה" על שלטון החוק, טוהר המידות וטובת הציבור.

התנועה נוסדה כתנועת מחאה במרץ 1990, בעקבות המשבר הקואליציוני שהתחולל בכנסת, עם קומץ שובתי רעב, מפגינים ואזרחים מן השורה, שקראו לשינוי ומשטר פוליטי תקין. התנועה מונה ב-2017 כ- 35,000 חברים רשומים. בדף הפייסבוק של התנועה ישנם כ-200,000 אנשים שמקבלים עדכונים ומגיבים על פעולות התנועה לאיכות השלטון. 

התנועה היא עצמאית, א-פוליטית וקיימת שלא למטרות רווח. היא פועלת באמצעות תרומות פרטיות, ולא ממשלתיות, ומדמי חבר של חבריה, וזאת על מנת לשמור על אי-תלות. התנועה היא אחד מהעותרים הציבוריים הבולטים ביותר לבג"ץ.

בשנת 2013 מנה צוות התנועה כ-23 עובדים בשכר, הפועלים במחלקות שונות: משפט, כלכלה, מחקר, פניות הציבור, קליניקה משפטית, ארגון, חברים ודוברות.

יושב ראש התנועה מיום הקמתה הוא עו"ד אליעד שרגא ומנכ"ל התנועה הוא אלי סולם.

התנועה יסדה את המכללה לאיכות השלטון, באמצעותה היא מקדמת את חיזוק המודעות הציבורית לדמוקרטיה ולאתיקה שלטונית הן בבתי ספר והן בהשתלמויות למבוגרים ועובדי ציבור.

משרדי התנועה שוכנים בירושלים.

מטרות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת חבר התנועה

התנועה בחרה להתמקד במטרות הבאות:

  • להעלות את הסטנדרטים האתיים הציבוריים של עובדי ציבור, ולהנחיל תרבות של הגינות בפוליטיקה.
  • לחזק את מודעות הציבור באמצעות מעורבות אזרחית גדולה יותר, ולעודד את שקיפות הפעילות בשלטון.
  • קידום אחריות אישית של עובדי ציבור לשמירה על שלטון החוק בישראל.
  • חשיפה ומעקב אחר שחיתות ועבירות של עובדי ציבור.

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועה פועלים צוות התנועה ומאות מתנדבים. בין דרכי הפעולה נמנים:

  • עתירות לבג"ץ.
  • חשיפה וגילוי ברבים של פעולות עובדי ציבור, שאינן תואמות את המנהל הציבורי התקין.
  • מתן עזרה משפטית ללא תשלום לחושפי שחיתות.
  • הוצאת מגוון רחב של פרסומים מיסודה של התנועה כגון ביטאון "מאחוריך", ירחון אינטרנט – "עמוד האש" ועוד.
  • פעילות אינטרנטית ענפה בדף הפייסבוק של התנועה המונה כ-200,000 עוקבים.
  • כנס ירושלים לאיכות השלטון הנערך מדי שנה במשך שלושה ימים ועוסק במאבק לטוהר המידות.
  • מתן תוארי "אבירי השלטון" כל שנה לעובדי ציבור, אשר תרמו ופעלו בנושא האתיקה בחיים הציבוריים.
  • סימפוזיון שנתי בנושאי ממשל איכותי.
  • הפגנות ועצומות בהתאם להתרחשויות.
  • עצרות וחוגי בית בכל רחבי הארץ.

"קו הטוהר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס ירושלים לאיכות השלטון

"קו הטוהר" הוא פרויקט המשלב את תכונת "כלב השמירה" יחד עם חזון חינוכי. הפרויקט מפעיל סטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה העברית, מהמרכז הבינתחומי הרצליה וממכללת שערי משפט בהוד השרון, אשר פועלים תחת הדרכת צוות התנועה ועורכי דין מתנדבים. "קו הטוהר" מספק לסטודנטים הזדמנות להכיר את מערכת שלטון החוק בישראל, כמו גם להיות מעורבים בפעילותה. כל אזרח אשר נתקל בעוול שנגרם על ידי התנהגות שלטונית בלתי-נאותה, טוהר המידות ושחיתות שלטונית יכול לפנות ל"קו הטוהר". התנועה בודקת את התלונות שמופנות אליה ובהתאם לראיות מפנה אותן לגורמים המתאימים כגון משטרת ישראל, מבקר המדינה או בג"ץ.

  • בשנת 2012 היו פעילים בקו כ-60 סטודנטים למשפטים.

לפי פרסומי התנועה גדל מדי שנה מס' הפניות לקו וב-2012 שיעור הפניות הסתכם בכ- 1,100.

הישגי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מקדמת את נושא איכות השלטון בכמה דרכים, אך היא מוכרת בעיקר בשל הצלחותיה המשפטיות כנגד עבירות שלטוניות חמורות.

לדעת חברי התנועה הצלחתם היא שם דבר, בשל העובדה שתנועתם מוכרת כ"כלב השמירה" הציבורי - "לעיתים מספיק אזכור שם התנועה בנושא על מנת שיתוקנו העוולות". ברוב המקרים התלונות מופנות למשטרה ולמבקר המדינה, אך עם זאת ישנן תלונות המופנות לערכאות גבוהות כבג"ץ.

בעקבות הגשת עתירות לבג"ץ הושגו הישגים רבים, כגון:

  • כל הסכם להרכבת קואליציה יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה.
  • פורסם צו בית משפט לפיקוח הדוק על מינויים למשרות ממשלתיות על מנת למגר את תופעת המינויים הפוליטיים.
  • חברי הכנסת יחיאל חזן ונעמי בלומנטל ויתרו על חסינותם לאחר הגשת עתירה נגדם.
  • קביעת רף כישורים למשרות ציבוריות כדי למנוע מינוים פוליטיים.
  • קצבה בלתי-חוקית שקבעה הכנסת לחבריה בוטלה, והכסף הוחזר לקופת המדינה.
  • ועדת הכנסת הורתה למפלגות להעביר לקופת המדינה תרומות בלתי חוקיות שקיבלו.
  • התמודדות עם בעיות הון ושלטון ברשויות המקומיות- איסור על רשויות מקומיות לוותר על גביית היטלי השבחה ולהמירם בשירותים או תמורות אחרות.
  • עובדים בכירים ברשויות מקומיות לא יוכלו עוד להתעלם מאי-סדירות בכספים במהלך כהונתם, וישאו באחריות אישית לגביהם.
  • מנכ"ל חברה ממשלתית נאלץ לסיים את תפקידו בעקבות התנכלות לחושף שחיתויות בחברה.
  • ביטול מענק על סך 65 מיליון ₪ בחריגה מכללי מנהל תקין, בהיעדר שקיפות וללא קביעת קריטריונים למענק.
  • משרת נציב שירות המדינה תהיה מינוי על בסיס מקצועי ועצמאי.
  • חקירות בנושאים צבאיים רגישים הועברו מגורם חקירות פנימי לחיצוני, על מנת לשמור על טוהר החקירה.
  • המוסד לביטוח לאומי מעסיק אקטוארים, כנדרש בחוק.

חברי התנועה הם אלו שקובעים את מצעה ופעולותיה. הגופים המרכזיים הפועלים בתנועה הם נשיאות התנועה, המורכבת מאישי ציבור מהשורה הראשונה והוועד המנהל, הנבחר באספה הכללית מדי שלוש שנים וקובע את מדיניות התנועה. לוועד המנהל כפופות מס' ועדות ובהן הוועדה האקזוקטיבית (ביצועית). בראש הוועד המנהל עומד מייסד התנועה, עו"ד אליעד שרגא, שעומד לבחירות באספה הכללית בכל שלוש שנים.

התנועה הייתה פעילה בארגון מחאה ציבורית בעקבות מלחמת לבנון השנייה בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולקיחת אחריות אישית. במסגרת המחאה ערכה התנועה שביתת רעב, הפגנות והחתמות על עצומה והפגנת המונים בכיכר רבין, לצד הגשת עתירות לבג"ץ להכרזה על מצב חירום ולהקמת ועידת חקירה ממלכתית.

המאבק בריכוזיות במשק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2011 החלה התנועה לאיכות השלטון במאבק מתמשך כנגד הריכוזיות במשק הישראלי. פעילותה החלה בדרישה להקים את ועדת הריכוזיות (שלימים החלה את עבודת תחת השם "הועדה לבדיקת התחרותיות במשק הישראלי"). נציגי התנועה הופיעו 3 פעמים מול חברי הוועדה, הציגו ניירות עמדה והביעו עמדה נחרצת כנגד חוסר הרגולציה הממשלתית בשוק המאפשר לתופעת הריכוזיות לחנוק את המשק ואת האזרח.

במחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 עברו נציגי התנועה באהלי המחאה, העבירו הרצאות והדרכות בנושאים כלכליים, מתוך מגמה למקד את עיקר המאבק החברתי להעברת "חוק הריכוזיות". במחקר שערכה הציגה התנועה נתונים לפיהם צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות יביאו לכל משפחה ממוצעת חיסכון של כ-3,000 ש"ח בחודש. בעצרות שהיו ברחבי הארץ התנועה התשתתפה ובחרה להתמקד בהם במלחמה בריכוזיות במשק הישראלי.

התנועה פעלה להעברת חוק הריכוזיות והחוק עבר בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת ה-18. עם תחילת פעולתה של הכנסת ה-19 התנועה פעלה בוועדות הכנסת השונות הדנות בחוק הריכוזיות והעבירה ניירות עמדה והצעות לחיזוק החוק כנגד הריכוזיות. החוק אושר בדצמבר 2013.

אות אביר איכות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות אביר איכות השלטון מוענק על ידי התנועה החל משנת 1995. האות מוענק לאישים בולטים שבמהלך השנה שחלפה פעילותם הייתה מופת לקידום טוהר המידות ושלטון החוק בעיני התנועה. כל אדם רשאי להציע מועמד לקבלת האות באתר התנועה לאיכות השלטון בקטגוריות המתפרסמות מדי שנה. בחירת המועמדים נעשית על ידי ועדה חיצונית המפרסמת את שיקוליה. לדברי התנועה לאיכות השלטון מגיעות מדי שנה מאות פניות למועמדים לקבלת האות. מקבלי האות מתועדים כולם באתר התנועה.

המכללה לאיכות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנים עסקה התנועה בצד החינוכי באמצעות המחלקה לחינוך. לפני מספר שנים נפתחה עמותה נפרדת מהתנועה וקרואה המכללה לאיכות השלטון. המכללה מנוהלת באופן נפרד על ידי מנכ"ל נפרד וחבר מנהלים נבחר, אך לה זיקה למטרות התנועה לאיכות השלטון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים:

כתבות וידאו:

כתבות: