חנה סהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנה סהר
Hanna Sahar.JPG
לידה 1966 (בת 54 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה צילום
פרסים והוקרה פרס ליאון קונסטנטינר (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hannasahar.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנה סהר (נולדה ב-1966) היא צלמת ואמנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה סהר נולדה וגדלה ברמת גן, בת זקונים להורים יוצאי עיראק. למדה צילום בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, תל אביב (1991-1987). כסטודנטית החלה לעבוד בצילום עיתונות עבור ידיעות אחרונות ומעריב.

תערוכתה החשובה הראשונה של סהר הייתה "בינגו הנסיכה", בגלריה קמרה אובסקורה, תל אביב, ב-1998, בה הציגה דמויות שוליים מחיי הלילה של תל אביב ומאז הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד.

סהר זכתה בפרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות (1998), פרס ליאון קונסטנטינר (2002), פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות (2004), ובפרס שרת החינוך והתרבות (2014).

כל סדרות התצלומים של סהר צולמו בפילם, למעט הסדרה "אשלון ביוטי".

חיה ועובדת בתל אביב ואם לשניים.

אודות תערוכות וסדרות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינגו הנסיכה

תיעוד חיי הלילה של השוליים וצילומי דיוקנאות של זונות, קוקסינלים, מהמרים וכולי.

הדס מאור, קטלוג התערוכה:

"המהלך העיקרי המתגבש בעבודתה הצילומית של סהר הוא הניסיון לאפיין דמויות מחוץ לתחום הסטריאוטיפי שלהן. ניסיון לא רק לתקשר עימן, אלא להישיר מבט, פנים אל פנים, ולקיים דיאלוג. בפשטות בכנות ובישירות. לגרום להן לתקשר בחזרה. להגיב להפתח מבלי להתגונן, מבלי להלחם."

סדרת הטפטים

סהר תיעדה את בת זוגה, צילמה את אהבתן ונופים ברקע.

אשמורות

נופים בחשיכה.

שרית שפירא, קטלוג התערוכה:

"כדי להעיד נכוחה על התגלמויות אלה של הלילה, סהר פוערת את עדשת המצלמה שהיא מעמידה מול נופיה לחשיפה ארוכה ואִטית... סהר מזיזה את ה"זום" פעמים מספר קדימה ואחורה, וכתוצאה מכך נוצרים בתצלום כמה מכפלות (בגדלים שונים ובזוויות משתנות מעט) של אותם דימויים. כל תצלום של סהר הוא לפיכך מעין רצף קולנועי שהתכנס לפריים אחד, כאשר רצף מכפלות הדימויים יוצר לא-פעם הדמיה של מישורי הנוף השונים: קו האופק שלו, עומקו המדומה, הנִקבות המוזרות הנפערות בו, זיקתו לצמתים חשובים בתולדות הציור. "

אשלון ביוטי

אמה של סהר מצולמת בחשיכה ובנות משפחתה מוארות בצבעוניות מוגזמת.

שרית שפירא, קטלוג התערוכה:

"חנה סהר מתערבת בנושא ההיסטורי-מודרני של "גילאי האדם". בגרסתה מצולמות נשים ממוצא עיראקי בשלבי חייהן השונים: ילדות, נערות, נשים צעירות, נשים בשלות, נשים מבוגרות, וגם אשה אחת באה בימים... אם יש משהו משותף לפנתיאון הנשים הזה (מעבר לשייכותן לשושלת היוחסין העיראקית), הרי הוא קשור למראה הזה של בעלות סוד - סוד שקיומו נודע מעצם היותן קרובות גם רחוקות, תמיד במישור הקדמי של חלל התמונה בעוד מבטן נעוץ אי-שם במרחקים, בנימי נפשן, במקום שאיש לא יעז לגעת בו והוא שייך אך ורק לאשה מסוימת, אחת ויחידה, בלתי מתמסרת, בלתי ניתנת לשכפול או לחלוקה."

דוד המלך ואני

סהר צילמה ומנשה קדישמן אייר על תצלומיה, כמחווה לדוד הנדלר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכה קבוצתית במוזיאון תל חי לצילום.
״Walkabout״, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • 2002 - ״Per Saldo״, Noordbrabants Museum, הולנד.
״Strip & Tease״, Aeroplastics, בריסל, בלגיה.
״חדש באוסף״, מוזיאון תל אביב.
  • 2003 - ״Cadrages״, Analix Forever, ז'נבה, שווייץ.
״Paris Photo @ Fifty One Fine Art Photography״.
״Israeli Contemporary״, Robert Sandelson Gallery, לונדון.
  • 2005 - ״על גדות הירקון״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
הזוכים בפרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות 2004, מוזיאון תל אביב לאמנות.
״קאמרה סאקרה״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
״אורים״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
״פנים/חוץ״, מרכז מונארט, אשדוד.
״יונה בבצלאל״, גלריה בצלאל, תל אביב.
  • 2008- ״לבן מלוכלך״, גלריה פלורנטין 45, תל אביב.
״שביל ישראל״, בית מאני, תל אביב.
״Layla: Young Israeli Artists Exhibition״, Inga, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2009 - ״Constellation: Israeli Contemporary Art״, Ermanno Tedeschi Gallery, רומא.
״זמן תל אביב״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
״אוסף צילום״, מוזיאון ישראל.
"אנונימי X: סוף עידן הפרטיות", מוזיאון חיפה לאמנות.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - מלגה מהשגרירות הצרפתית בישראל בשיתוף קמרה אובסקורה
  • 1998 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
  • 2002 - פרס ליאון קונסטנטינר
  • 2004 - פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות ועיצוב
  • 2014 - פרס שרת החינוך והתרבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]