חיסלוויצ'י
מדינה | רוסיה |
---|---|
אובלסט | מחוז סמולנסק |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 3,095 (2024) |
קואורדינטות | 54°11′N 32°9′E / 54.183°N 32.150°E |
אזור זמן | UTC+3 |
http://admin.smolensk.ru/~hislav/ | |
(למפת רוסיה רגילה) | |
חִיסְלׇוִויצִ'י (ברוסית: Хиславичи; בפולנית: Chisławiczi; ביידיש: חאסלאוויץ או חאסלאוויטש) היא עיירה (יישוב בסגנון עירוני (רו')) במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, על גדת נהר סוז', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב מוזכר לראשונה באמצע המאה ה-15, ובחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכלל בתחום האימפריה הרוסית. העיירה נפגעה קשות בשרפה באמצע המאה ה-19 ושוקמה הודות לנדיבות שר העיר שפתח את היער שלו לתושבים לכרות ממנו עצים בחינם לשיקום בתיהם[1]. שרפה נוספת פקדה את העיירה בשנת 1902[2][3].
יהודי חיסלוויצ'י
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1848–1864 כיהן כרב העיירה הרב משה נחמיה כהניו שגם הקים בעיירה ישיבה גדולה. בסוף המאה ה-19 נמנו בעיירה 3,642 יהודים מתוך 4,361 תושבים. בשנת 1900 נמנו ביישוב 3,901 יהודים. באותה תקופה, עד שנת 1904, כיהן כרב העיירה הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן[4]. אחריו, כיהן כרב העיירה הרב מנחם קרקובסקי, עד שנת 1910. בשנים שלאחר מכן כיהן הרב בן ציון שטרנפלד. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,100 יהודים, כשני שלישים מתושביה, ופעל בה בית ספר יהודי. רבים מהיהודים בעיירה, כולל הקומוניסטים שבהם הקפידו על אכילת בשר כשר ומצוות נוספות[5]. בשנות ה-20 כיהן כרב העיירה, הרב מאיר סטולביץ.
יהודי העיירה היו ברובם מתנגדים. טרם השואה היו שני בתי כנסת של חסידים, וכנגדם שבעה של מתנגדים.
ב-16 ביולי 1941 נכבשה העיירה בידי הנאצים במהלך מבצע ברברוסה, ואלו הטילו מיד גזירות שונות על יהודיה, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב. בהמשך מונה בעיירה יודנרט, אשר חבריו נרצחו בידי הנאצים כעבור זמן קצר.
בספטמבר 1941 רוכזו כ-800 עד 900 היהודים שנותרו בעיירה בגטו שהוקם בה, תוך שוד רכושם. יהודי הגטו הועבדו בעבודות כפייה, ובמספר הזדמנויות הצליחו להימלט ממנו מספר יהודים. בהמשך, הובאו לגטו שבעיירה יהודים מכפרי הסביבה.
בסוף ספטמבר 1941 הוצאו להורג קרוב ל-150 מיהודי הגטו, ובינואר 1942 נלקחה מהגטו קבוצת נערים ונערות ליעד לא ידוע, ממנו לא שבו.
ב-20 במרץ 1942 הובלו כ-600 עד 800 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה לגיא סמוך לעיירה, ושם נרצחו כולם.
בין האישים ילידי העיירה נמנים הרב מנחם מנדל משקלוב, תלמידו של הגר"א, והרב יצחק חסלביצ'ר (אבי משפחת חשין), מראשוני העולים בעליית תלמידי הגר"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חיסלוויצ'י
- חיסלוויצ'י (Khislavichi), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "חיסלוויצ'י", באתר JewishGen (באנגלית)
- ואדים דובסון, חיסלוויצ'י, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1797–1799), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- אתר Jewish Chislavichi (באנגלית)
- הערות שוליים
- ^ יעקב חפץ ממאהליב דניעפר, רוסלאנד - חאסלאוויץ, המגיד, 30 במאי 1860
- ^ קירסאנאוו, המליץ, 14 באוקטובר 1902
- ^ חאסלאוויטש, המליץ, 17 בספטמבר 1902
- ^ טור שמאל, המליץ, 18 באוגוסט 1903
- ^ היבסקציה וגורלה הטראגי, דבר, 29 במרץ 1981