מנחם קרקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם קרקובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1870
ה'תר"ל
וילקובישק
פטירה 17 בנובמבר 1929 (בגיל 59 בערך)
י"ד בחשוון ה'תר"ץ
וילנה
השכלה ישיבת וולוז'ין
מקום פעילות רוסיה הלבנה, ליטא
תחומי עיסוק הלכה, דרוש
תפקידים נוספים רב בטימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, ראש ישיבה בנובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה.
רבותיו הרב אליעזר לנדא, הרידב"ז, הנצי"ב, הרב חיים סולובייצ'יק
בני דורו הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב חנוך הניך אייגש
חיבוריו "עבודת המלך"
בת זוג בדנה בת הרב אליהו פיינשטיין
אב צבי הירש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מנחם קרקובסקי (ה'תר"ל, 1870י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' (רו') חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילקוביסק לאביו ר' צבי הירש, מצאצאי הרב דניאל מהורדנא והרב צבי הירש הורוויץ (בעל "חמדת צבי"). למד מפי רבני העיר, ר' אליעזר לנדא ויעקב דוד וילבסקי, ומפי ר' מאיר רבינזון, רבה של קרוקי. בישיבת וולוז'ין מפי הנצי"ב, והיה מקורב גם לר"מ הרב חיים סולובייצ'יק, והיה בין העוזרים לו בהכנת השיעורים[1]. בשנת ה'תרנ"ה התמנה לרב בטימקוביץ' שבפלך מינסק (סמוך לסלוצק). בהמשך התמנה לרב בחסלביץ'. בשנת ה'תרע"א (1910) נבחר לכהן כרבה של נובהרדוק, לאחר כשלוש שנים שבהן לא היה רב קבוע בעיר (מאז פטירת הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין). כשנה לאחר בואו לנובהרדוק, ייסד בה את ישיבת "תורה ודעת", ששילבה לימודי חול לצד לימודי קודש. בתחילה, יועדה הישיבה לצעירים בלבד, משום שבעיר התקיימה כבר ישיבה ותיקה של תנועת המוסר בראשות הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), אך בהמשך, בעקבות חיכוכים חוזרים ונשנים עם "הסבא מנובהרדוק", פתחה הישיבה את שעריה גם בפני תלמידים בוגרים, שלמדו תורה בלבד. בין שתי הישיבות נוצרה יריבות קשה, ותלמידי "הסבא מנובהרדוק" היו משדלים בחורים שהגיעו לעיר כדי ללמוד בישיבת הרב קרקובסקי לעבור לישיבתם[2]. החיכוכים הביאו את ישיבתו של הסבא מנובהרדוק לחפש מקום חלופי, רעיון שלא התגשם לבסוף. לאחר כשלוש שנות מחלוקת, שככה המחלוקת והושג שלום בין שתי הישיבות.

בשנת 1917 עזב את נובוגרודק מסיבות שאינן ידועות, ועבר לוילנה, שם התמנה למגיד מישרים ושימש כמורה צדק. בוילנה עסק רבות בצרכי ציבור, לצד הרב חיים עוזר גרודזנסקי, בין השאר היה ממייסדי ועד הישיבות ומראשיו[3], מיוזמי "ועידת החינוך" בה'תרפ"ד ונשיאהּ, והיה ראש המדברים בכל אספת רבנים שהתקיימה בוילנה, ובפרט באספת הרבנים הגדולה באייר ה'תרפ"ח.

נפטר לאחר מחלה במוצאי שבת, י"ד בחשוון ה'תר"ץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו הופיעו בעיתוני התקופה, הפלס, המודיע דאס ווארט ועוד.

מכתבו נגד קידושין על תנאי הודפס בקונטרס "אין תנאי בנשואין"[6].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את בדנה, בתו של הרב אליהו פיינשטיין מפרוז'ין. גיסו היה הרב משה סולובייצ'יק, אביו של הרבנים אהרן סולובייצ'יק ויוסף דוב סולובייצ'יק. הרב משה פיינשטיין היה בן-דודתה של אשתו.

בנו אהרן היה מראשי המזרחי בוילנה, שעבר בשנת ה'תרפ"ט לאגודת ישראל בעקבות תמיכת המזרחי ברב יצחק רובינשטיין למשרת רבה של וילנה אל מול הרב גרודזינסקי. נספה, יחד עם אמו ויתר משפחתו בטבח פונאר.

היה לו שני בנים נוספים. בנו הבכור יששכר דב (בערל) היגר לצרפת לפני פטירת אביו והוציא לאור את ספרי אביו. היה לו דוקטורט בפילוסופיה והוא היה מרצה בסורבן בצרפת. הוא היה עורך של עיתון יהודי בצרפת. לאחר פטירתו הוציאו לקט מכתביו על פרשיות התורה. הוא גם לימד לימודים תורניים בסמינר לרבנים בפריז. היה לו בן שלישי ברוך. נכדו היה פרופסור אנטול קרקובסקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד קמנצקי, הגאון רבי מנחם קרקובסקי - מ"מ ומו"צ בווילנא וקשיו עם רבנו חיים עוזר, בתוך "תבונות" ב, ניסן ה'תשע"ה, עמ' תתה-תתמו.
  • שמואל נח גוטליב, אהלי שם עמ' 78.
  • שערי ציון חוברת היובל שנה י גיליון א-ד (תשרי טבת תר"ץ) עמ' קי.
  • משה צינוביץ, אישים וקהילות תל אביב ה'תש"ן, עמ' 205–207.
  • הרב איתם הנקין, תערך לפני שלחן, עמ' 175–185.
  • יהדות ליטא ג, תל אביב ה'תש"ך, עמ' 88.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליהו אהרן מילייקובסקי, "ציון לנפש חיה", בתוך "אהלי אהרן", חלק ב, תל אביב ה'תרצ"ו, עמ' רה
  2. ^ ראו למשל בהישיבה הק' "תורה ודעת" בנאווארהדאק, הצפירה, י"ב בתשרי ה'תרע"ד, עמ' 4; תשובה, הצפירה כ"א באלול ה'תרע"ג עמ' 4; וכן בעדותו של הרב אברהם יפה'ן, חזיתיה מאחורי בתוך: "ספר זכרון - זכור לאברהם", בני ברק ה'תשל"ב, עמ' ז. עם זאת, הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו, שהיה מתלמידי ישיבת הסבא מנובהרדוק, לימד בראשית ימיה של ישיבת הרב קרקובסקי ("מנובהרדוק דרך מנטרה לירושלים" עמ' יג
  3. ^ ראו "אגרות רבנו חיים עוזר" חלק ג' עמ' תלט ואילך
  4. ^ הוא מתאר ששלח את אחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לברלין לצורך מציאת כתבי יד. הוא עושה שימוש נרחב בדפוס קושטא ה'רס"ט וונציה ה'תק"ב
  5. ^ הרב יצחק רפאל, "חושף מקורות הרמב"ם", בהקדמה ל"עבודת המלך" מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"א.
  6. ^ וילנה תר"ץ, עמ' כ