ח'ונסו
 | |
| תפקיד | אל הירח |
|---|---|
| תרבות |
דת מצרים העתיקה  |
| אב |
אמון |
| אם |
מות |
  | |
| ח'ונסו בכתב חרטומים | ||||
|
ח'וֹנסוּ היה אל הירח המצרי בתקופת מצרים העתיקה. פירוש שמו הוא "נוסע" וייתכן ששמו קשור למסעות הירח על פני השמים בלילה. יחד עם האל תחות הוא מסמל את מעבר הזמן. ח'ונסו סייע ביצירת חיים חדשים בכל היצורים החדשים. הוא היה חלק מהשלישייה האלוהית של תבאי עם אביו האל אמון ואמו האלה מות. במקדש קום אומבו סגדו לו יחד עם האל התנין סבכ, אל הפריון ויוצר העולם והאלה חתחור.
חלק מתפקידיו היה גם להגן מפני חיות הבר, להעצים את הגבריות של הגברים, ולסייע בריפוי. האמונה הייתה שכשח'ונסו גורם לחצי הסהר לזרוח, נשים נכנסות להריון והבקר הופך לפורה.
ח'ונסו מתואר בדרך כלל כמומיה עם סמל של ילדות: פאת שיער, ועם שרשרת "מנית" על צווארו. בידיו הוא מחזיק מטה ושוט. יש לו קשרים הדוקים עם ילדיהם של אלים אחרים כמו הורוס ושו. לעיתים הוא מתואר כשראשו הוא ראש בז כמו הורוס שאתו הוא מזוהה כמגן ומרפא. על ראשו הוא נושא את גלגל החמה וחצי סהר.
ח'ונסו מוזכר בכתבי הפירמידה מתקופת הממלכה הקדומה השושלות החמישית והשישית המאות ה-26 עד ה-23 לפנה"ס, וכן בכתבי ארון הקבורה מתקופת הביניים הראשונה המאה ה-22 לפנה"ס. אבל עיקר חשיבותו של האל החלה בתקופת הממלכה החדשה, אז הוא תואר כ"אל הגדול מכל האלים". חלק מהמקדש הגדול בכרנך הוקדש לאל זה. על אחד הקירות במקדש הוא מתואר כנחש גדול המפרה את הביצה הקוסמית בבריאת העולם.
המוניטין של ח'ונסו כמרפא התפשטה גם מחוץ למצרים. המלך תלמי הרביעי לאחר שנרפא ממחלתו קרא לעצמו: "אהובו של ח'ונסו שהגן על הוד מלכותו וגרש את הרוחות הרעות"
פולחן לאל ח'ונסו התקיים באדפו, ממפיס והיביס. אחד מחדר הפולחן סביב הדביר במקדש אדפו הוקדש לאל ח'ונסו.
ח'ונסו החליף בהדרגה בתקופת הממלכה התיכונה בתבאי את אל המלחמה מונטו כבנה של האלה מות, הסיבה לכך הייתה הבריכה בצורת חצי סהר במקדש של האלה מות בכרנך, האל אמון אמץ אותו כבנו. עליית החשיבות של תבאי הביאה לעלייה בחשיבות של האל אמון ובהתאם לכך מות הפכה להיות אשתו.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'ונסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Khonsu, The Lunar God who Came to Greatness באתר touregypt
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |
