טדי רינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טדי רינר
Teddy Riner
Teddy Riner Cannes 2016.jpg
טדי רינר, קאן 2016
לידה 7 באפריל 1989 (בן 29)
לז אבים שבגוואדלופ
לאום צרפתצרפת  צרפת
אמנות הלחימה ג'ודו
גובה 2.04 מ'
דרגה דאן 5
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת  צרפת
המשחקים האולימפיים
זהבריו דה ז'ניירו 2016 100+ ק"ג
זהבלונדון 2012100+ ק"ג
ארדבייג'ינג 2008100+ ק"ג
אליפות העולם בג'ודו
זהבבודפשט 2017100+ ק"ג
זהבאסטנה 2015100+ ק"ג
זהבצ'ליאבינסק 2014100+ ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2013100+ ק"ג
זהבפריז 2011100+ ק"ג
זהבטוקיו 2010100+ ק"ג
זהברוטרדם 2009100+ ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2007100+ ק"ג
כסףטוקיו 2010משקל פתוח
אליפות העולם בג'ודו במשקל פתוח
זהבמרקש 2017משקל פתוח
זהבלוולואה פרה 2008משקל פתוח
אליפות אירופה בג'ודו
זהבקאזאן 2016100+ ק"ג
זהבמונפלייה 2014100+ ק"ג
זהבבודפשט 2013100+ ק"ג
זהבאיסטנבול 2011100+ ק"ג
זהבבלגרד 2007100+ ק"ג
משחקי הים התיכון
זהבפסקרה 2009100+ ק"ג
אליפות העולם בג'ודו לנוער
זהבבנגקוק 2008100+ ק"ג
זהבסנטו דומינגו 2006100+ ק"ג
אליפות אירופה בג'ודו לנוער
זהבטאלין 2006100+ ק"ג
ארדזאגרב 2005100+ ק"ג

טדי פייר-מארי רינרצרפתית: Teddy Pierre-Marie Riner; נולד ב-7 באפריל 1989) הוא ג'ודוקא צרפתי גדול ממדים (מעל 2 מטרים ושוקל 140 ק"ג) המתחרה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה. רינר הוא פעמיים ברציפות האלוף האולימפי (לונדון 2012, ובריו דה ז'ניירו 2016), 10 פעמים אלוף העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה ו-5 פעמים אלוף אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רינר נולד בלז אבים שבגוואדלופ בעת שמשפחתו שהתה שם בחופשה, וגדל בפריז. בילדותו עסק בענפי ספורט שונים, בהם טניס, כדורגל וכדורסל, אך העדיף להתמקד בג'ודו. באליפות אירופה לנוער שנערכה בזאגרב ב-2005 זכה במדליית הארד, כשהוא בן 16 בלבד. שנה לאחר מכן, בטאלין, זכה באליפות היבשת לנוער, וכן זכה באליפות העולם לנוער שנערכה בסנטו דומינגו.

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 התחרה לראשונה באליפות אירופה לבוגרים, שנערכה באותה שנה בבלגרד, וזכה במדליית הזהב, יום לאחר יום הולדתו ה-18. בהופעת הבכורה שלו באליפות העולם בריו דה ז'ניירו הוכתר גם כן כאלוף העולם, והיה לג'ודוקא הצעיר בהיסטוריה שרושם הישג כזה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה במדליית הארד, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לאוזבקי עבדולו טנגרייב. בהמשך השנה, לא התקשה לשמור על תוארו כאלוף העולם לנוער, בתחרות שנערכה בבנגקוק. באותה שנה זכה גם באליפות העולם במשקל פתוח, בטורניר נפרד שנערך בלוולואה-פרה שבצרפת. ב-2009 זכה במדליית הזהב במשחקי הים התיכון שנערכו בפסקרה ולאחר מכן שמר על תוארו כאלוף העולם, באליפות העולם ברוטרדם.

בשנת 2010 זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות העולם, שנערכה בטוקיו. בנוסף, התחרה גם בקטגוריית המשקל הפתוח, בה זכה במדליית הכסף, לאחר שהפסיד בקרב הגמר ליפני דאיקי קמיקאווה בהחלטת שופטים. לאחר הקרב, סירב רינר לקוד קידה וללחוץ את ידו של קמיקאווה, וטען כי השופטים "שדדו אותו"[1]. ההפסד לקמיקאווה הוא ההפסד השני בסך הכל של רינר בטורנירים הבינלאומיים הגדולים, אחרי ההפסד בחצי הגמר בבייג'ינג, ומאז אותו הקרב, שנערך ב-13 בספטמבר 2010, לא הפסיד אפילו קרב אחד.

בשנת 2011 זכה באליפות אירופה באיסטנבול, וכן זכה במדליית כסף עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית. ובאליפות העולם שנערכה באותה שנה בפריז היה לג'ודוקא הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב חמישית באליפות העולם. באותה אליפות זכה גם במדליית זהב עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) זכה רינר בתואר היחיד שעדיין לא היה לו - אלוף אולימפי. ב-2013 שב וזכה באליפות אירופה, באליפות היבשת בבודפשט, ולאחר מכן זכה בפעם השישית ברציפות באליפות העולם, בריו דה ז'ניירו.

באליפות אירופה שנערכה במונפלייה ב-2014 שמר רינר על תוארו, וגם זכה במדליית ארד עם נבחרת צרפת. באליפות העולם בצ'ליאבינסק זכה בתואר העולמי בפעם השביעית ברציפות, וזכייתו השמינית הייתה באליפות העולם באסטנה ב-2015.

באולימפיאדת ריו 2016 זכה רינר במדליית זהב אולימפית שנייה לאחר שניצח את אורי ששון הישראלי בחצי הגמר ואת היסאיושי הראסווה היפני בגמר. באליפות העולם 2017 שנערכה בבודפשט, ניצח רינר את גוראם טושישוילי הגיאורגי בשלב חצי הגמר, את דויד מורה הברזילאי בגמר וזכה בזהב. ב-11 בנובמבר 2017, השתתף רינר באליפות העולם למשקל פתוח וזכה שוב במדליית הזהב לאחר שניצח בגמר את תומא ניקיפורוב הבלגי, זכייה זו הייתה העשירית של רינר בתואר אלוף העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה.[2]

בראיון לאתר ynet ב-21 בנובמבר 2017, נשאל אם הוא מפחד מהפסד שיקטע את רצף הניצחונות שלו (אז 144) ואמר "אני לא יודע מתי זה יגיע, אבל ברור שגם אני יכול להפסיד. מכיוון שהרעיון לא מוצא חן בעיניי, אני חוזר ואומר לעצמי שאין מצב שלא אנצח בכל קרב".[3]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טדי רינר בוויקישיתוף

טדי רינר ברשתות החברתיות:
טוויטרבטוויטר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Nadal shows how to win, Riner shows how not to lose", באתר "פוקס ניוז", 14 בספטמבר 2010
  2. ^ אורן אהרוני, בחור 10: טדי רינר שוב אלוף עולם, 11 בנובמבר 2017, ynet
  3. ^ אורן אהרוני, "רב-אלוף רינר", 21 בנובמבר 2017, ynet