טל רבינא
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1959 (בן 64)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
טל רבינא (נולד ב-25 באוקטובר 1959, כ"ג בתשרי ה'תשי"ט) הוא יועץ אסטרטגי, מומחה לניהול מצבי משבר ולניהול דיפלומטיה ציבורית-בינלאומית לתאגידים עסקיים וגופים ציבוריים וממלכתיים. משמש כמנהל האסטרטגי של EJA - איגוד הארגונים היהודים באירופה, של EIPA - ארגון הדיפלומטיה הציבורית של ישראל באירופה ושל AMEPA - ארגון דיפלומטיה ציבורית לענייני המזרח התיכון, הפועל בארצות הברית. בעבר, שימש ככתב הצבאי של גלי צה"ל, ככתב כלכלי בקול ישראל, כשדר וכמגיש תוכניות רדיו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-1959. בנערותו, התנדב בפנימיית ילדים בסיכון וכיהן כסגן נשיא ארצי של "ארגון נוער לנוער" וכן כנציג במשלחות הסברה של נוער לארצות הברית ולאירופה.
כתב צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבינא כיהן ככתב הצבאי של גלי צה"ל בסדיר ובקבע ושימש גם כעורך והמפיק הראשי של משדרי "שירותרום". במהלך השירות, נפצע קשה בדרכו לסיקור של היתקלות כוח גולני עם מחבלים בגבול לבנון ועבר הליך שיקומי ממושך.
לאחר חזרתו לפעילות, שב לגלי צה"ל כעורך ומגיש של תוכניות בנושאי צבא ומבזקי חדשות, וכן היה מופקד על שידורים חיים, אירועים חדשותיים ושידורי תנועה ממסוק גלגלצ. חתן פרס מפקד גלי צה"ל על סדרת שידורים למאבק בתאונות דרכים.
בתקופת מלחמת שלום הגליל (1983), סיקר רבינא את הקרבות בגזרה המערבית - סיקור שהובא דוגמה לסיקור הוגן בדיונים בכנסת בעקבות טענות נגד התקשורת על הסתרת מידע מהציבור הישראלי בעת המלחמה.
כתב קול ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו משירות קבע, מונה רבינא ככתב לענייני כלכלה במערכת החדשות ובתוכניות האקטואליה של קול ישראל בתל אביב, ולאחר מכן כשדר וכעורך תוכניות ברשתות ב' וג' של קול ישראל בירושלים.
בשנת 1987, פרש מרשות השידור וכיהן כעורך ראשי של מוספים מסחריים מיוחדים בעיתון מעריב, וכן כעורך ומגיש שידורים מסחריים בערוץ 7.
קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989, הקים רבינא את חברת 'תקשורת משולבת טל רבינא בע"מ' העוסקת בניהול אסטרטגיה תקשורתית כוללת של לקוחות בסקטורים הציבורי, הממלכתי והעסקי כגון משרדי רוה"מ, התיירות, האסטרטגיה והאנרגיה, קופת חולים מאוחדת, מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, קבוצת אקסטרה ואלון רבוע כחול, דור אלון, אפריקה ישראל, דיזנגוף סנטר[1]ועוד.
רבינא עוסק גם בניהול מצבי משבר כגון מאבק השליטה על קבוצת IDB,[2] ניהול האסטרטגיה של משרד התיירות עקב המשבר שנוצר בעקבות האינתיפאדה השנייה, ניהול האסטרטגייה של משפחת גולדוואסר להשבת גופתו של החייל החטוף אודי,[3] ניהול אסטרטגיית מועצת החלב סביב "משבר הקוטג'" טיפול במקרי אסון, תקלות שירות מז'וריות של תאגידים ומשברים פוליטיים.
עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבינא לוקח חלק פעיל בפורומים העוסקים בהתמודדות מדינת ישראל עם התקשורת הזרה בעתות של הסלמה ביטחונית ובמאבק למול תנועת ה-BDS באירופה.[4] בשנת 2002, עקב קמפיין הכפשת לוחמי צה"ל שלקחו חלק במבצע חומת מגן, רבינא יזם עם אחרים ואיגד את פעילותם של ארגוני חברה אזרחית ופורומים של מתנדבים להעצמת פעילות ההסברה של ישראל בעולם.
בשנת 2012, הקים רבינא יחד עם יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה, הרב מנחם מרגולין, את EIPA - ארגון הדיפלומטיה הציבורית והלובי של ישראל באירופה (Europe Israel Press Association), המתמקד בניהול דיפלומטיה ציבורית-ישראלית במדינות האיחוד האירופי ובמוסדותיו.[5][6] הארגון פועל בזירה התקשורתית הכלל אירופאית, וכלובי פעיל בפרלמנט האירופי ובממסד ה-EU. רבינא מתווה את אסטרטגיית הפעולה של הארגון, אירוח של עורכים, כתבים ושדרנים אירופאים בכירים בסיורים בישראל ועורך תדרוכים מקצועיים בעניין הסכסוך הישראלי והערבי, ועל תרומתה של ישראל לעולם בכלל ואירופה בפרט.
במקביל, משמש רבינא גם כמנהל האסטרטגי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) ועומד בראש משרד הארגון בישראל וכן כמנהל האסטרטגיה של AMEPA - ארגון דיפלומטיה ציבורית שהקים הרב מנחם מרגולין בארצות הברית.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אב ל- 3, מתגורר בסביון.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימודי תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (1985)
לימודי תואר שני בלימודי עבודה (1987) ותקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב (2016)
לימודי גישור - מוסד נאמן שליד הטכניון (1998)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tali Heruti-Sover, רבינא אחד המשרדים החשובים בישראל
- טל רבינא, ישראל נהפכה לנמר של נייר, באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סמדר שמואלי, דיזנגוף סנטר נסגר עד לתיקון הליקויים, באתר ynet, 2 במאי 2001
- ^ אבי שאולי, מוטי בן משה טוען: דנקנר הציג מסמכים מזויפים לבית המשפט, מתכוון לתבוע, באתר ביזפורטל, 9 במרץ 2014
- ^ רותה קופפר, את ראית? היא חייכה, באתר הארץ, 3 ביולי 2008
- ^ כנס פרו-ישראלי בפרלמנט האירופי בבריסל: נאבקים בחרם על ישראל | מעריב, באתר https://www.maariv.co.il (באנגלית)
- ^ ראובן וייס, "אנחנו נותנים לאנשים כלים לענות להכפשות נגד ישראל", באתר ynet, 5 ביולי 2017
- ^ איתמר ב"ז, מה שקורה בבריסל נשאר בבריסל, באתר העין השביעית, 12 בנובמבר 2019