לדלג לתוכן

טרבור ברוקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרבור ברוקינג
Trevor Brooking
ברוקינג, 2014
ברוקינג, 2014
לידה 2 באוקטובר 1948 (בן 77)
ברקינג, אסקס שבאנגליה
שם מלא טרבור דייוויד ברוקינג
שם לידה Trevor David Brooking עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.84 מטר
השכלה Ilford County High School עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1967–1985 (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר התקפי
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • Knight Bachelor
  • חבר במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1965–1966 וסטהאם יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1966–1984
1985
1985
סך הכול:
וסטהאם יונייטד
ניוקאסל בלו סטאר
קורק סיטי
528 (88)
1 (0)
2 (0)
531 (88)
נבחרת לאומית כשחקן
1974–1982 אנגליה 47 (5)
קבוצות כמאמן
2003
2003
וסטהאם יונייטד (מאמן זמני)
וסטהאם יונייטד (מאמן זמני)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

טרבור דייוויד ברוקינג (באנגלית: Trevor David Brooking; נולד ב-2 באוקטובר 1948) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק כקשר התקפי, מאמן ופרשן ספורט, וכיום מנהל פיתוח הכדורגל בהתאחדות הכדורגל האנגלית.

ברוקינג שיחק לאורך כל הקריירה בקבוצת וסטהאם יונייטד, למעט הופעות ספורות בקבוצות אחרות טרם פרישתו. הוא נחשב לאחד מגדולי שחקניו של המועדון בכל הזמנים, וזכה עמו פעמיים בגביע ה-FA. כמו כן, היה לשחקן העונה של המועדון חמש פעמים, מתוכן שלוש ברציפות. ברוקינג ערך 47 הופעות במדיה של אנגליה, אותה ייצג בין היתר בטורנירי יורו 1980 ומונדיאל 1982. לזכותו חמישה שערים במדי הנבחרת.

לאחר פרישתו היה לפרשן כדורגל ברשת BBC ובמשחק המחשב Pro Evolution Soccer, ניהל עמותות ציבוריות ציבוריות, היה למאמן הזמני של וסטהאם, והחל משנת 2004 מכהן בתפקידו הנוכחי בהתאחדות האנגלית.

לאורך השנים זכה להערכה והוקרה על תרומתו לכדורגל, בין היתר קיבל תואר אבירות מאת המלכה ב-2004, וזכה להקמת יציע על שמו באצטדיונה הקודם של וסטהאם בוליין גראונד ב-2009. באותה שנה זכה להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. לאחר סגירת האצטדיון ומעבר הקבוצה לאצטדיון האולימפי בלונדון, זכה ברוקינג ליציע על שמו באצטדיון החדש.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקינג החל את קריירת המשחק כבר בגילאי הנוער, וכשהיה בן 15 כבר התאמן במדיהן של שתי קבוצות לונדוניות מובילות, טוטנהאם הוטספר וצ'לסי. שתי הקבוצות הציעו לברוקינג חוזה נוער, אך דווקא וסטהאם יונייטד ומאמנה רון גרינווד, שעקבו אחרי השחקן, זכו בשירותיו. וסטהאם הייתה היחידה שאפשרה לברוקינג להמשיך את לימודיו. ברוקינג בחר בקבוצתו של גרינווד, וזאת על אף שצ'לסי ומאמנה טומי דוקרטי הציעו להוריו של השחקן רכב ו-500 ליש"ט.

ברוקינג הצטרף לווסטהאם ב-24 ביולי 1965, ושיחק תחילה בקבוצת הנוער של המועדון. הוא קודם לסגל הקבוצה הבוגרת על ידי גרינווד בעונת 1967/1968, והשתלב ברוטציה של המאמן כבר באותה העונה, עם תשעה שערי ליגה ב-25 הופעות. בדצמבר 1969, במהלך עונתו השלישית במועדון, שבר ברוקינג עצם בקרסול, שהשביתה אותו לתקופה ארוכה. ברוקינג שקל לפרוש ממשחק בגלל תקופת ההחלמה המתארכת, אך הצליח לשוב למגרשים, ובעקבות עזיבתו של מרטין פיטרס התפנה עבורו מקום קבוע בהרכב הקבוצה החל מעונת 1971/1972. באותה עונה ערך ברוקינג ארבעים הופעות ליגה, וזכה בפעם הראשונה בתואר שחקן העונה של המועדון.

במהלך העונות הבאות זכה לתשומת לב ממאמנים בכירים בליגה, בהם בריאן קלאף מדרבי קאונטי וביל ניקולסון מטוטנהאם. תשומת הלב התגבשה להצעות כספיות נכבדות עבור רכישתו של ברוקינג, שלא יצאו לפועל. בעונת 1974/1975 זכה לראשונה בתואר עם המועדון, לאחר שווסטהאם הניפה בסיום העונה את גביע ה-FA. ברוקינג פתח בהרכב במשחק הגמר, בו גברה קבוצתו 2-0 על פולהאם. בזכות הזכייה השתתפה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע עונה אחר כך. וסטהאם הפגינה יכולת מרשימה בטורניר, והעפילה עד למשחק הגמר, בו פגשה את אנדרלכט. וסטהאם עוד עלתה ראשונה על לוח התוצאות, אך נכנעה ליום התקפי מוצלח של הבלגים ונוצחה בסיום 4-2.

על אף ההצלחה האירופית המפתיעה, בליגה לא הצליחה וסטהאם להתרחק מסכנת הירידה. בתום עונת 1977/1978, אחרי שלוש עונות של מאבקי הישרדות, נשרה וסטהאם לליגת המשנה. בעונת 1979/1980 רשמו ברויקנג וקבוצתו הישג נדיר, כשהצליחו לזכות בגביע האנגלי בזמן היותם קבוצת ליגה שנייה. ברוקינג היה לכובש השער היחיד במשחק, בו גברה וסטהאם 1-0 על ארסנל, כשהכניע את פט ג'נינגס בנגיחה בדקה ה-13. עונה אחת אחר כך, ובתום שלוש עונות בליגת המשנה, סיימה וסטהאם במקום הראשון ושבה לליגה הבכירה.

ברוקינג הוסיף לשחק במדי וסטהאם עד לסיום עונת 1983/1984. בסך הכול ב-17 עונות במדי וסטהאם כבש ברוקינג 102 שערים ב-647 הופעות (88 שערי ליגה ב-528 הופעות), והוא רביעי בטבלת מלכי ההופעות של וסטהאם. הוא זכה חמש פעמים בתואר כדורגלן העונה של וסטהאם, ונחשב לאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים.

ברוקינג, שסיים באופן מעשי את קריירת המשחק עם עזיבתו את וסטהאם, חזר להופעה בודדת במהלך עונת 1984/1985 במדי ניוקאסל בלו סטאר החובבנית, ולשתי הופעות נוספות במדי קורק סיטי האירית, בטרם פרש ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת אנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקינג ערך את הופעת הבכורה שלו במדי אנגליה ב-3 באפריל 1974, במשחק ידידות מול פורטוגל, שהיה האחרון של המאמן אלף רמזי כמאמן הנבחרת. לצדו של ברוקינג ערכו חמישה נוספים את הופעת הבכורה שלהם במדי האנגלים. המשחק הסתיים בשוויון 0-0.

ברוקינג שיחק במדי אנגליה בטורנירי מוקדמות יורו 1976 ומוקדמות מונדיאל 1978, את שניהם סיימה הנבחרת ללא הצלחה. במוקדמות המונדיאל כבש ברוקינג את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת, בניצחון 2-0 על איטליה בנובמבר 1977, כשלוש וחצי שנים לאחר הופעת הבכורה שלו.

לאחר ששותף בשישה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1980, מהם הצליחה אנגליה להעפיל, זומן ברוקינג לסגל אנגליה ליורו 1980 על ידי מאמן הנבחרת ומאמנו הראשון כשחקן בוגרים בווסטהאם, רון גרינווד. ברוקינג פתח בשוויון 1-1 מול בלגיה, לא שותף בהפסד 1-0 לאיטליה וחזר להרכב למפגש מול ספרד. במשחק זה כבש ברוקינג את השער הראשון במשחק בדרך לניצחון 2-1 בסיום, אלא ששוויון 0-0 בין האיטלקים לבלגים העלה את שתיהן לשלב הבא, ואנגליה הודחה כבר בסיום שלב הבתים.

ברוקינג סייע לאנגליה לשוב גם לטורניר מונדיאל 1982, כשכבש פעמיים בארבעה משחקים בהם שותף בטורניר המוקדמות. הוא זומן על ידי גרינווד לסגל אנגליה למונדיאל, אך החמיץ את כל שלב הבתים הראשון עקב פציעה. הוא חזר לשחק רק במשחקה השני של אנגליה בשלב הבתים השני, והאחרון שלה בטורניר, מול ספרד. ברוקינג החליף את גרהאם ריקס כחצי שעה לסיום, במשחק בו נפרדו הנבחרות בשוויון 0-0. אנגליה, שהייתה זקוקה לניצחון כדי לסיים ראשונה בבית, נותרה מחוץ לשלב הבא.

ההופעה הקצרה מול הספרדים הייתה האחרונה של ברוקינג במדי הנבחרת. בסך הכול רשם 47 הופעות במדי אנגליה, בהן כבש חמישה שערים.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984, במקביל לפרישתו ממשחק, הצטרף ברוקינג ל-BBC כפרשן במשחקים ששודרו ברדיו ובטלוויזיה, וכן בתוכנית המרכזית בנושא כדורגל של הערוץ ובפרשנות למשחקי מונדיאל ואליפויות אירופה. ברוקינג עדיין ממשיך לפרשן עבור הערוץ, ובין השנים 2002 ל-2006 אף היה לפרשן בסדרת המשחקים Pro Evolution Soccer, בין הכותר השני לשישי בסדרה.

ברוקינג כיהן במשל זמן רב כמנהל בוועדות ומועצות בעולם הכדורגל והחברה. בין 1987 ל-1997 היה לנשיא מועצת מחוז מזרח לספורט וליצירה, ובין 1999 ל-2002 עמד בראשה של חברת ספורט אינגלנד, גוף ציבורי הכפוף למשרד הספורט בממשלת בריטניה, שמטרתו לבנות בסיס למערכת ספורט חברתית, תוך הגברת מספר העוסקים בספורט כבר בגילאים צעירים ולפיתוח כישרונות ספורטיביים מרקעים שונים.

באפריל 2003, לאחר שמאמן וסטהאם גלן רודר התמוטט עקב גידול מוחי, נקרא ברוקינג להחליפו כמאמן זמני עד לתום העונה. ברוקינג, חבר הנהלת המועדון במשך שנים רבות טרם האירוע, לקח את הקבוצה שלושה מחזורים לסיום, כאשר היא נלחמת על חייה בפרמייר ליג. ברוקינג הוביל את וסטהאם לניצחון 1-0 בחוץ על מנצ'סטר סיטי, ולניצחון בתוצאה זהה על צ'לסי. במחזור הנעילה פגשה וסטהאם את ברמינגהאם סיטי בחוץ. המשחק הסתיים בשוויון 2-2, שהוריד את וסטהאם לליגת המשנה עם 42 נקודות, כמות שיא לקבוצה שירדה בתום העונה.

רודר חזר לפתיחת עונת 2003/2004 בליגת המשנה, אך פוטר מתפקידו בחלוף שלושה מחזורים בלבד. ברוקינג שב פעם נוספת לתפקיד המאמן הזמני, והוביל את הקבוצה ב-11 משחקים נוספים. וסטהאם ספגה הפסד אחד בלבד בסדרת המשחקים תחת ברוקינג, עד שבאוקטובר 2003 הוחתם בקבוצה המאמן אלן פארדיו, בהמלצתו של ברוקינג. את העונה סיימה הקבוצה רביעית בטבלה, והפסידה בגמר פלייאוף ההעפלה לקריסטל פאלאס בתוצאה 1-0.

בינואר 2004 הצטרף ברוקינג להתאחדות הכדורגל האנגלית, בתפקיד מנהל לפיתוח הכדורגל. במסגרת תפקיד זה קיבל חופש פעולה מוחלט על חטיבות האימון והפיתוח בכדורגל האנגלי, וכן ניתן לו חלק בהחלטה על מינוי מאמנים חדשים לנבחרת אנגליה. לברוקינג היה חלק משמעותי במציאת המחליף לסוון-יוראן אריקסון, עד למינויו של סטיב מקלארן לתפקיד במאי 2006.

לאורך תקופתו בעולם הכדורגל זכה ברוקינג להוקרה על תרומתו ועל יכולתו. כבר ב-1981 זכה לתואר חבר במסדר האימפריה הבריטית. בשנת 1999 קודם לדרגת מפקד, וב-2004 זכה לתואר אבירות מאת המלכה.

בשנת 2009 נכנס ברוקינג להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. ב-8 באוגוסט באותה השנה, הודיעה וסטהאם על שינוי שמו של יציע המאה באצטדיון בוליין גראונד שבאפטון פארק ליציע סר טרבור ברוקינג. עם המעבר של וסטהאם לאצטדיון האולימפי בלונדון והריסתו של בוליין גראונד בפתיחת עונת 2016/2017, נקרא יציע על שמו של ברוקינג גם באצטדיון החדש.

וסטהאם יונייטד

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע
הליגה
אחר סך הכול
הופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשעריםהופעותשערים
1967/1968וסטהאם יונייטדאנגליהאנגליההליגה האנגלית הראשונה259300000289
1968/1969327203100378
1969/1970214002000234
1970/1971192001000202
1971/19724064010100547
1972/197340112020004411
1973/1974386002010416
1974/1975363813130505
1975/19763451041103499
1976/1977424203000474
1977/1978374200000394
1978/1979אנגליהאנגליההליגה האנגלית השנייה212100000222
1979/1980373728120546
1980/198136103070605210
1981/1982אנגליהאנגליההליגה האנגלית הראשונה348205120439
1982/19831000000010
1983/1984354305200436
1984/1985ניוקאסל בלו סטאראנגליהאנגליהליגת מחוז ורסייד1000000010
1985/1986קורק סיטיאירלנדאירלנדליגת העל האירית1000000010
סך הכל קריירה 53188403558243650102

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת אנגליה
שנההופעותשערים
197470
197510
197670
197741
197860
197980
198072
198142
198230
סה"כ475

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרבור ברוקינג בוויקישיתוף