טרמפיסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך כתוב ללא מקורות ובאופן כללי נראה כמו מחקר עצמי של הכותב ולא כמו ערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טרמפיסט הוא נוסע אקראי, הנעזר ברצון הטוב של אדם, מוכר לו או שאינו מוכר לו, כדי לנסוע למחוז חפצו. פעילות זו נקראת תפיסת טרמפים. לרוב ניתן לראות טרמפיסט העומד בצד הדרך ופונה בתנועת יד, ולעיתים בעזרים נוספים, למכוניות העוברות. זוהי שיטת תפיסת הטרמפים הרווחת ביותר, אולם היא מהווה רק דרך אחת מני רבות להיות לטרמפיסט.

כל אחד למעשה יכול להיות טרמפיסט לעיתים אפילו בלי שימת לב. רבים הם הטרמפיסטים שתופסים טרמפ מבלי להתייחס לעצמם כטרמפיסטים. למשל באירועים חברתיים, נדרשת היכרות קצרה כדי לשאול אדם זר לכיוון נסיעתו, על מנת לנסוע איתו. בראייה הרחבה ניתן לומר כי כל אדם הוא טרמפיסט, בתנאי שאינו מתבייש לבקש מאדם הקפצה אקראית.

סוגי טרמפיסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם ההגדרה הכללית, ישנם מספר אפיונים לטרמפיסט "המצוי", ובמיוחד אם כבר צבר ניסיון בתפיסת הטרמפים. כדי להקל על האבחנה נחלק את הטרמפיסטים על פי שלושה מניעים שונים: חוסר ברירה, אידיאל והמניע הענייני.

טרמפיסט מחוסר ברירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרמפיסט מחוסר ברירה הוא אדם שנקלע לסיטואציה בה נאלץ לבקש עזרה מעוברים ושבים כדי להגיע ליעדו. למשל במקרה שאדם נקלע למצב בלתי צפוי, רכבו התקלקל או שהלך לאיבוד, ופונה לעוברי אורח לסייע לו בהקפצה, או במקרה ואין תחבורה ציבורית נאותה באזור ממנו יוצא הטרמפיסט. טרמפיסטים שכאלה לא יכולים להרשות לעצמם להתנייד בצורה אחרת או שנקודתית אין ביכולתם להגיע ליעד ללא עזרה. הדמות הראשית מהספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דאגלאס אדמס היא דוגמה לטרמפיסט מחוסר ברירה.

הטרמפיסט מתוך אידיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרמפיסט האידיאליסט הוא אדם שתופס טרמפים מטעמים מוסריים או לצורכי הנאה. האידיאלים שיכולים להיות מניע הם: הכרת אנשים חדשים והחלפת מידע, תרומה להפחתת כלי הרכב על הכבישים ועם זה הפחתת זיהום האוויר. טרמפיסטים אידיאליסטים לעיתים תופסים טרמפים כחלק מדרך חיים, או כחלק ממסע לקידום אג'נדה מסוימת. כך ג'ק קרואק, מחשובי ההוגים האמריקאים במאה העשרים, תיעד את מסע הטרמפים שלו בארצות הברית כחלק מהיווצרות דור הביט. טרמפיסטים אידיאליסטים נוספים הם המוזיקאי ג'ים מוריסון, כריסטופר מק'אנדלס (אלכסנדר סופרטראמפ). טרמפיסטים שתופסים טרמפים לצורכי הנאה נראים עורכים תחרויות טרמפים כדי לראות האם הם מהירים יותר מתחבורה ציבורית או מי מביניהם מהיר מחברו. תחרויות שכאלה פופולריות באירופה, וידועה התחרות הבריטית לטרמפים למרוקו המתקיימת כל שנה.

הטרמפיסט הענייני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרמפיסט הענייני תופס טרמפים כדי להגיע ליעדו. טרמפיסטים שכאלה פשוט רואים בטרמפים דרך תחבורה יעילה, זולה, ומהירה ביחס לחלופות האחרות (החזקת רכב, נסיעה בתחבורה ציבורית). לכן משתמשים בה כמו בכלי תחבורה פרטי. במדינות שונות בעולם ישנם ניסיונות להפוך את כל הטרמפיסטים לעניינים, על ידי מיסוד תרבות הטרמפים והפיכתה מעניין אזוטרי לדבר מרכזי. הטרמפיאדות בישראל הן דוגמה טובה לכלי ענייני עבור טרמפיסטים. ברוסיה מתקיימים איגודי עולי רכב, וכשחבר האיגוד משדל לטרמפ הוא עושה זאת רק כשהוא לבוש במדי האיגוד. במדינת פולין מיסוד הטרמפים אף הפך לחוק מדינה, ובמשך ארבעים שנה (עד שנת 1995) חולקו קופונים לנהגים שאוספים טרמפיסטים, אשר הוחלפו בסוף השנה בפרסים סמליים. עוד כלים להפיכת הטרמפים לכלי ענייני הם פורומים באינטרנט, בהם טרמפיסטים מחליפים חוויות ופרטים טכניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]