יהדות אנגולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקומה של אנגולה באפריקה

יהדות אנגולה היא הקהילה היהודית באנגולה המתועדת מימי הביניים ועד לתקופה המודרנית. קהילה קטנה מאוד של יהודים חיה באנגולה, ברובה בעיר הבירה לואנדה, עם קומץ המפוזר באזורים אחרים ועם חברי קהילה בעלי מוצא ורקע מעורבים. באנגולה מתגוררים גם מספר אנשי עסקים ישראלים[1].

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגולה היא מדינה בדרום מערב אפריקה. מהמאה החמש עשרה החלו המושבים הפורטוגלים לסחור בה, ובמהלך המאה השש עשרה הוקם יישוב בלואנדה. פורטוגל סיפחה שטחים באזור שנשלטו כמושבה מ-1655, ואנגולה שולבה כמחוז מעבר לים של פורטוגל ב-1951. לאחר מלחמת העצמאות של אנגולה הושגה עצמאותה ב-11 בנובמבר 1975.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמאה ה-16 מתיישבים יהודים עברו לאנגולה עקב רדיפות בפורטוגל. מספר היסטוריונים ציינו את נוכחותם של יהודים ספרדים במערב אפריקה הפורטוגזית על ידי מחקר רשומות מהאינקוויזיציה הפורטוגזית. אלה מראים כי הייתה נוכחות ספרדית משמעותית בתחנות הסחר של אנגולה וגינאה וכי יישובים פורטוגזיים היו חשובים בפיתוח פזורה קריפטו-יהודית מעבר לאזור האטלנטי. חלק מההיסטוריונים טוענים שפאולו דיאש דה נובאיס (1510–1589), נכדו של בארתולומיאו דיאש היה "יהודי" (שפירושו כנראה "קריפטו-יהודי" או קונוורסו מסוג כלשהו) שהפך ל"אדון" של אנגולה בשנת 1571 והביא אומנים יהודים ללואנדה, שם רב ערך תפילות בבית כנסת סודי בלואנדה. בסוף המאה השמונה עשרה הגיעו יהודים נוספים והקהילה פעלה בדונדו[2].

אנגולה כמרכז "יהודים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים תיעדו מספר מקרים של נוצרים פורטוגזים חדשים, כמו גספר דה רובלס, שהעידו ביבשת אמריקה כי הם התוודעו ל"ייהוד" על ידי קרובי משפחה וחברים בעודם באנגולה. רבים העידו שהוצגו בפניהם "חוקי משה"[3][4].

היסטוריה מודרנית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאנה פקונה הייתה אישה כהת עור מאנגולה שהועברה כשפחה בסוף המאה השבע עשרה לריו דה ז'ניירו בברזיל, קיבלה את חירותה בברזיל, והחלה במערכת יחסים עם נוצרי חדש פורטוגלי לבן ובחרה להתגייר ליהדות (ייתכן ומדובר בקריפטו-יהדות). בשנת 1711, היא "הואשמה ביהדות" ונענשה על ידי האינקוויזיציה הפורטוגזית בליסבון בשל אמונתה[5].

כמה מיהודי סאו טומה ופרינסיפה התיישבו מאוחר יותר בממלכת לואנגו, לאורך חופי יבשת אפריקה במה שהפך למחוז קבינדה של אנגולה, גבון והרפובליקה של קונגו[6].

היסטוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1886 הייתה הצעה קודמת להקים יישוב יהודי באנגולה, לאחר מספר שנים עלתה הצעה ליצור "מושבה" יהודית או התיישבות חקלאית במושבה הפורטוגלית של אנגולה עבור יהודי רוסיה ורומניה, אך מאמצים אלו לא יצאו אל הפועל. מאמץ כושל נוסף כונה "תוכנית אנגולה" עם ניסיונות מ-1907 עד 1913 על ידי הארגון הטריטוריאלי היהודי, בהשפעת ישראל זנגוויל בבריטניה, שהובילו את הרצון להקים ישות יהודית אוטונומית במערב אפריקה עם אנגולה כאפשרות בולטת[7].

לאחר 1910, המנהיגים הרפובליקניים החדשים של פורטוגל הציעו את אנגולה לקולוניזציה יהודית כפתרון מעשי להגדלת האוכלוסייה הלבנה וכדי לזכות בתמיכה מחוגים יהודיים ליברליים. ב-1912 נחקק בפורטוגל חוק מיוחד, שהסדיר את התיישבות היהודים באנגולה והעניק להם אזרחות פורטוגלית. לכל מתיישב הוקצה שטח של 200 דונם והוענק פטור משרות צבאי[8]. לא הוצעה למתיישבים תמיכה כספית ובשנת 1913, גורמים רבים בארגון הטריטוריאלי היהודי בלונדון התנגדו לה לטובת יישוב ארץ ישראל ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הנושא נגנז. הצעה כושלת נוספת ליישב יהודים ממזרח אירופה באנגולה עלתה מחדש ב-1934[9] לאחר עליית היטלר לשלטון אך גם היא נגנזה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה[8].

בהמשך המאה, מרבית הקשר היהודי לאנגולה מתקיים אל מול מדינת ישראל. היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בראשית שנות ה-60, בתקופה בה אנגולה נאבקה על עצמאותה. לאנגולה יש שגרירות בתל אביב ולישראל יש שגרירות בלואנדה. ממשלת ישראל סייעה לחזית הלאומית לשחרור אנגולה בשנים 1963 ו-1969, ובמהלך מלחמת העצמאות של אנגולה (1961–1974). היחסים בין המדינות הובילו גם לנוכחות בולטת של אנשי עסקים ישראלים, בהם ארקדי גאידמק.

בשנת 2014 פתחה חסידות חב"ד בית חב"ד בלואנדה באירוע שנערך בנוכחות יהודים רבים. בזמן פתיחת בית חב"ד הוערך שיש בקהילה כ-300 משפחות[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "איתור המבנים והקהילות היהודיות". בתי כנסת אפריקאים.
  2. ^ ברמינגהם, דייוויד. היסטוריה קצרה של אנגולה המודרנית. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד. ISBN 9780190613457.
  3. ^ קובדו, ריקרדו אסקובר. "האינקוויזיציה והיהודים באמריקה הספרדית (1569–1649)".
  4. ^ שחייה באוקיינוס האטלנטי הנוצרי
  5. ^ "מריאנה פקונה, יהודייה שחורה מאנגולה בריו דה ז'נרו של תחילת המאה השמונה עשרה". מכון האוניברסיטה האירופית.
  6. ^ מולדת ותפוצות: נקודות מבט על תרבות יהודית בים התיכון. קיימברידג'.
  7. ^ "אנגולה שוב נידונה כמקלט אפשרי לגולים יהודים". סוכנות הידיעות היהודית.
  8. ^ 1 2 מחקר: פורטוגל הציעה להקים את המדינה היהודית באנגולה, באתר גלובס, 25 באפריל 1999
  9. ^ "בין השורות". סוכנות הידיעות היהודית.
  10. ^ יום גדול ליהודי אנגולה, עם תורה חדשה