יהושע ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע ילין
יהושע ילין

יהושע ילין (1843 - 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.

חייו ומפעליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילין היה בנם היחיד של לובה ודוד ילין (הראשון), להם נולד בירושלים לאחר כעשרים שנות עקרות, כאשר הגיעו לארץ־ישראל מלומז'ה, פולין.[1] בהיותו בן 13 השתדך לשרח, בתו של הפרנס שלמה יחזקאל יהודה, שעלה באותה שנה (1856) מבגדד והשתייך ליהדות ארצות האסלאם. השידוכים נערכו, למרות שמיזוג בין עדות שונות (פולין ועיראק) היה באותם ימים דבר מיוחד ולא שגרתי.[1]

בשנת 1860 קנה ילין בשותפות יחד עם גיסו שאול יהודה כרם זיתים בתחומי הכפר קאלוניה. על אדמות אלה נבנה מאוחר יותר הכפר מוצא. יהושע תיכנן להקים על אדמות אלה משק חקלאי, אכסניה לעוברי אורח ולתיירים ונופשים. אולם עקב התנכלות הפאשה (פחה) הירושלמי והשודד אבו גוש, וכן מצבו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין שבו הסתייעו והסתמכו בפיתוח יוזמה זו (אך פין הסתבך בחובות ועזב את הארץ), לכן יהושע ושאול הפסידו כסף רב ולאחר ששילמו כל החובות לא נותר להם כמעט דבר.

שאול יהודה שקע בדיכאון, חלה ומת בפתאומיות בשנת 1864, בגיל 24. ילין פתח עסק לחלפנות בשותפות עם אחיו המאומץ ליב הורביץ. באותה שנה נולד לשרח ויהושע הבן דוד ילין, על שם אביו דוד ילין (הראשון).

ילין היה מבין שבעת מייסדי השכונה נחלת שבעה. לאחר מספר שנים השתתף בייסוד שכונת אבן ישראל וכן רכש לו שני מגרשים בשכונת מאה שערים עם היווסדה.

בשנת 1872 ניסה יחד עם מספר ידידים להשתתף במכרז לקניית אדמות ביריחו מידי הממשלה הטורקית. ליוזמה יישובית זו הם קראו בשם "פתח תקוה", כאשר נודע לממשל שהמכירה אינה לנתינים עות'מאנים הם ביטלו את המכירה. אמנם ניסיון זה לא התממש אבל מספר שנים לאחר מכן הצליחו לממש יוזמה דומה בייסוד 'אם המושבות' - שנקראה בשם פתח תקוה. יהושע ילין לא הצטרף ליישוב זה ונשאר להתגורר בעיר ירושלים.

בשנת 1872 חכר אדמות בשותפות עם בנימין סלנט ויצחק גולדשמידט באמצעות קשרים עם בדואים בעבר הירדן, על מנת לגדל תבואה על אדמה זו. באותה שנה נולדה לו בתו רחל מסעודה. לאחר כשנתיים, עקב פרישת שותפיו, נאלץ גם הוא לפרוש יוזמה חקלאית זו, אך המשיך לשמור על קשריו עם הבדואים של האזור.

בשנת 1881 נסע יהושע ילין להודו, כדי לבקר את קרוביה העשירים של אשתו, משפחת דוד ששון. כשחזר, נכנס לשותפות עם נפתלי ליאון והקימו עסק לחלפנות ולמכירת טבק, כמו כן סחר בעורות במשך מספר שנים. באותן שנים שימש גם כנציגו של הקונסול הבריטי בבית הדין לענייני מסחר של השלטון הטורקי.

בשנת 1884 הצטרף לחברת מזכרת משה שבנתה שכונות מכספי קרן משה מונטיפיורי. בשנת 1885 השיא את בנו דוד לבתו של יחיאל מיכל פינס. לאחר מכן בנה את ביתו בשכונת מזכרת משה, וכך יצא גם הוא מהעיר העתיקה. בשנת 1887 השיא את בתו רחל ליחזקאל דנין (סוכובולסקי) יחד היו ממייסדי אחוזת בית והוריו של עזרא דנין. בשנת 1891 מכר 70 דונם מהאדמה שרכש בקאלוניה לאגודת חובבי ציון ובהמשך מכר להם גם את שאר אדמותיו שם ועליהן נוסדה המושבה מוצא. בשנת 1897 נבחר לשמש כחבר בעיריית ירושלים ובכך למעשה היה האשכנזי הראשון בתפקיד זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבקה אלפר, קורות משפחה אחת, ירושלים ותל אביב: הוצאת מ' ניומן, תשכ"ז-1967.
  • סיפורי משפחות - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, זאב ענר, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.
  • יהושע ילין, זכרונות לבן ירושלים, ירושלים, תרפ"ד-1924, ראה אור שוב על ידי הוצאת אריאל, תשנ"א-2001.
  • יפה ברלוביץ (עורכת): אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה, תל אביב: משרד הביטחון, ישראל תשנ"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יפה ברלוביץ (עורכת), אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה, תל אביב: משרד הביטחון, תשנ"ב-2002, עמ' 9.