קאלוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאלוניה
قالونيا
Qalunya.jpg
מחוז מחוז ירושלים
נפה נפת ירושלים
שטח נכון ל-1945 [1]4,844 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 [2]910
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מבצע נחשון
תאריך עזיבה 11 באפריל 1948
יישובים יורשים מבשרת ציון
קואורדינטות 31°47′38″N 35°09′50″E / 31.793916666667°N 35.163888888889°E / 31.793916666667; 35.163888888889 קואורדינטות: 31°47′38″N 35°09′50″E / 31.793916666667°N 35.163888888889°E / 31.793916666667; 35.163888888889 
מיקום קאלוניה
קאלוניה
קאלוניה

קאלוניהערבית قالونيا או كالونيا, תעתיק מדויק: קאלוניא או כאלוניא, על פי הכתיב החלופי) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הגדה המערבית של נחל שורק. הכפר שכן מערבית לכביש המחבר בין ירושלים לתל אביב (כביש 1), כארבעה קילומטרים מהיציאה מירושלים, סמוך למקום בו הוקמה המושבה היהודית מוצא ולפני העלייה אל הקסטל, בגובה 570 מטר מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בסביבות הכפר קאלוניה בשנת 1973 ובראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נמצאו שרידי יישוב מתקופות שונות. שרידים אלו מצויים כיום סמוך לבית הכנסת העתיק מוצא, ממערב לכביש ירושלים - תל אביב (כביש 1). על פי ממצאים אלו וראיות נוספות מקובל לזהות בקאלוניה את היישוב המקראי "מֹּצָה" המוזכר בספר יהושע כנקודת גבול בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין,‏[3] ואת היישוב היהודי מתקופת המשנה והתלמוד המוזכר במשנה כמקור לערבות של בית המקדש.‏[4] על פי יוספוס פלביוס, לאחר חורבן בית שני הושיבו הרומאים במחוז אמעוס, סמוך לירושלים, כ-800 חיילים רומאים "הנפטרים מעבודת הצבא". שמו של היישוב היה "קולוניה אמאוס" או "קולוניה אמוסה" וגם אותו מוצע לזהות עם הכפר קאלוניה.‏[5]

בתקופה הצלבנית נודע היישוב בשם "קאלוני" (Qalonie) והוקם שם מבנה, אשר על שרידיו הוקם חאן בשנת 1871. במפקד העות'מאני שנערך בשנת 1596 מנה הכפר 110 תושבים, ושילם מיסים על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, וכוורות דבורים‏[6]. באזור עדיין קיימות טראסות מלאכותיות רבות, בהן גדלים עצי זית עתיקים (מהם קיבל המושב בית זית, שיושב על אדמות חקלאיות שהיו של קאלוניה, את שמו), ושדות שעורה.

עדויות כתובות מסוף המאה ה-19 תיארו אותו ככפר בגודל בינוני, בנוי אבן, הממוקם כ-300 רגל מעל העמק ובו מסעדה "מודרנית".‏[7] בכפר עמד מסגד על שם הש'יח חאמד.

קאלוניה ומוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוצא

יהודים רכשו חלק מאדמות קאלוניה והחלו להתיישב במקום בשנת ה'תר"ך (1860). לימים נקרא שם היישוב במקום מוצא, לפי זיהוי עם היישוב הקדום.‏[8]

יהושע ילין, ממייסדי מוצא, מציין כי חג' מוסטפא אבו גוש מהכפר הערבי אבו גוש, "אשר משל על כל תושבי הכפרים בסביבות ירושלים לצד צפון, העלים עינו ולא הפריע לנו ממעשינו". ב-1871 הקים ילין על החלקה חאן, בבניין שבימינו הוא בית הכנסת של מוצא. היות שמוצא הייתה לתחנה חשובה לשיירות שנעו בין יפו לבין ירושלים, הפעלת החאן נחלה הצלחה, וגם מוסטפא אבו גוש היה שותף בחלוקת הרווחים.

בפרעות תרפ"ט, ב-24 באוגוסט 1929 התנפלו 30 מבני הכפר על היהודים המעטים שחיו במוצא עשרות שנים בשכנות איתם. הם פרצו לבית משפחת מקלף שהיה הקיצוני בשכונה ורצחו כמעט את כל משפחת מקלף. מרדכי מקלףרמטכ"ל לעתיד שהיה אז ילד בן תשע, הצליח להימלט. לאחר פרעות תרפ"ט ננטשה המושבה היהודית מוצא ובית הכנסת העתיק מוצא שימש את תושבי הכפר.

על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מספר תושבי הכפר הוערך ב-910 תושבים מתוכם 350 יהודים, ושטח הכפר הוערך ב-4,844 דונם עות'מאני.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מיקומו האסטרטגי של הכפר, שחלש על קטע הדרך ממוצא לקסטל בכביש מתל אביב לירושלים, תקף הגדוד הרביעי של הפלמ"ח את הכפר ב-11 באפריל 1948, במהלך מבצע נחשון. הכפר נכבש בפעולה זו והכוח הרס מעל ל-50 בתים. לאחר מכן הוקם על שטחי הכפר היישוב מבשרת ציון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו השטח הכולל את מוצא, מתוכו 1,055 דונם בבעלות יהודית ו-166 דונם היו שטחים ציבוריים משותפים עם המושבה מוצא
  2. ^ תושבים ערבים לפי נתוני סקר האוכלוסין המנדטורי 1945 המתייחס לקולוניה ומוצא ביחד, הנתון כולל גם 350 תושבים יהודים
  3. ^ ספר יהושעפרק י"חפסוק כ"ו
  4. ^ תלמוד ירושלמימסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'; תלמוד בבלימסכת סוכהדף מ"ה, עמוד א'
  5. ^ דוד הכהן, ממצאים נדירים נתגלו באזור מוצא, באתר ynet‏, 26 במאי 2002
    תמונות מסל"ת 3 אשר נערך באוגוסט 2003 לאתרי חפירות ההצלה שנערכו במוצא, אתר מבשר נט
    אבי ששון, ‏"מקום היה למטה מירושלים" : הרקע הגיאוגרפי-היסטורי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
    מוצא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
    אתרים בסיבוב מוצא
  6. ^ ütteroth, Wolf-Dieter and Kamal Abdulfattah, 1977, Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany. p. 118
  7. ^ Conder, Claude Reignier and H.H. Kitchener: The Survey of Western Palestine. London:הקרן לחקר ארץ ישראל. (1881) III:17
  8. ^ חלק מהשטח הופקע לאחר מכן לצורך סלילת הכביש הראשי - היום כביש 1.