יאיר דלאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר דלאל
יאיר דלאל, מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, 2015
יאיר דלאל, מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, 2015
לידה 25 ביולי 1955 (בן 66)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין, זמר
סוגה מוזיקה אתנית, מוזיקת עולם, מוזיקה קלאסית, ג'אז, מוזיקה ערבית
כלי נגינה כינור, עוד
פרסים והוקרה פרס מוזיקת עולם של ה-BBC
www.yairdalal.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דלאל ולצידו ארז ביטון, 2015

יאיר דלאל (נולד ב-25 ביולי 1955) הוא מוזיקאי, זמר ומלחין ישראלי.

דלאל יוצר בעיקר מוזיקה אתנית ישראלית המשלבת השפעות מגוונות ממקורות שונים בחברה הישראלית. כבן להורים יוצאי עיראק, דלאל מושפע במיוחד ממוזיקה יהודית ערבית ומוזיקה יהודית עיראקית. השכלתו המוזיקלית רחבה והיא כוללת מוזיקה קלאסית מערבית, ג'אז ומוזיקה ערבית קלאסית ועממית. כלי הנגינה העיקריים עליהם הוא מנגן הם כינור ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלאל גדל בגבעתיים להורים יוצאי עיראק ובילדותו למד כינור ומוזיקה קלאסית, אך נחשף למוזיקה עיראקית באירועים משפחתיים, בעיקר הושפע מנגינת הכינור של דאוד אכרם, שהיה חבר בתזמורת קול ישראל בערבית. את שרותו הצבאי עשה בשריון, ובמהלך השירות הצטרף להופעות של להקת "זבוב" של רמי פורטיס כנגן כינור. לאחר השירות הצבאי נטש את המוזיקה, חיי בסיני לזמן מה, ואחר כך עבד כפקח של רשות שמורת הטבע בעין גדי[1].

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלאל השתתף במלחמת לבנון הראשונה כחייל מילואים והגיע לכפר סולטאן יעקוב כמה ימים אחרי קרב סולטאן יעקוב. בעקבות חוויותיו במלחמה החליט לחזור ולעסוק במוזיקה, למד מוזיקה וקיבל תעודת הוראה ממכללת לוינסקי לחינוך. אחר כך הצטרף לקיבוץ סמר בערבה, שם היה מרכז המשק ושימש כמורה למוזיקה בבית הספר התיכון האזורי. בזמנו הפנוי החל לנגן בעוד, ורק בגיל 30 החל ליצור מוזיקה בסגנון המוזיקה הערבית הקלאסית, מוזיקה בדואית ויהודית עיראקית ששמע בילדותו[1]. אחר כך הקים בסמר את ממ"ש - מרכז מוזיקה לשלום[2].

בתחילת שנות ה-90 היה חבר בהרכב רוק אתני בשם להקת "מדיין"[3]. ב-1992 הקליט את אלבום הראשון שלו "סאלאם - בלוז מן המדבר", בהפקה עצמאית והוא הופץ כקלטת שמע. ב-1993 הצטרף להרכב בשם "שחרות" שיצר מוזיקה אתנית[4]. באותה עת ערב אחד בקיבוץ סמר, כתב והלחין יחד עם אמנון אבוטבול את שיר השלום "זמן אל-סלאם - זמן לשלום" למילים בעברית שכתבו יחד ומילים בערבית שכתב פתחי קאסם. הם הקליטו גרסה ראשונה עם מקהלה של 50 ילדים פלסטינים ו-50 ילדים ישראלים. זמן מה אחר כך הם הוזמנו לבצע את השיר בטקס לציון שנה להסכמי אוסלו, בספטמבר 1994. בטקס שנערך בעיר אוסלו, ניגן בכינור ובעוד יחד עם הזמר ירון סופר, התזמורת הפילהרמונית של אוסלו בניצוחו של זובין מהטה וארבע מקהלות ילדים: מקהלת מורן, מקהלת הילדים של בית חנינא, מקהלת ילדים פלסטינית ומקהלת ילדים נורווגית[5]. חודש אחר כך הכרזו זוכי פרס נובל לשלום, ובדצמבר 1994 דלאל ניגן גם בקונצרט הגלה לכבוד הענקת הפרס באוסלו.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1995 החל דלאל לפעול כמוזיקאי במשרה מלאה, והקליט שורה של אלבומים, רובם עם הרכב שהקים בשם "אנסמבל עלעול"[6], בחברת התקליטים "מגדה" של "האוזן השלישית". בשנת 1998 הצטרף להרכב חדש, "שש-בש", עם עוד 3 נגנים ישראליים, ויחד הקליטו אלבום אחד עבור חברת התקליטים הגרמנית "Enja". באותן השנים זכה סגנון מוזיקת עולם לפופולריות רבה בישראל וברחבי העולם, ודלאל החל לצאת בקביעות להופעות ברחבי אירופה וארצות הברית. בשנת 1999 הקליט את האלבום "עזזמה - אנסמבל טאראב", יחד עם חברו חליל אלעוויווי, בן השבט הבדואי עזאזמה. האלבום כלל שירים בדואיים מסורתיים והוא הוקלט על רקע גירוש חלק מבני השבט שעברו לישראל, עקב סכסוך חמולות, חזרה למצרים[7]. באותה שנה הקליט גם את האלבום "דרך הבשמים" עם "אנסמבל עלעול".

בשנת 2000 הוציא את האלבום "שחרות", שנקרא על שמו של הר הצופה לערבה. האלבום הוקלט במאהל בחאן שחרות, בהופעה חיה שהתקיימה בספטמבר 2000. ההרכב כלל בנוסף לדלאל, שני נגני כלי הקשה, אבי אגברה ואסף זמיר ואת המוזיקאי חליל אלעוויווי, שמנגן בחליל ומטחנת-קפה ושר עם דלאל[8]. באותה שנה השתתף דלאל גם בפסטיבל העוד הראשון, ומשמש מאז כיועץ מויזקלי של הפסטיבל ומשתתף קבוע[9].

בנובמבר 2003, ערך דלאל מופע משותף עם ברי סחרוף וזוהר פרסקו בשם "רוקנ'עוד", שילוב של מוזיקת רוק ומוזיקה ערבית, במסגרת "פסטיבל העוד 2003"[10].

מאז 2005 דלאל משתף פעולה עם המשורר רוני סומק, לאחר שהלחין את שירו "אנחנו סולו עראק", הם החלו להעלות מופע באותו השם הכולל קריאת שירה ונגינה[11].

בשנת 2007 יצא לאקרנים הסרט "אין לי ג'יפ והגמל שלי מת", שהוקרן בפסטיבל "דוקאביב". סרט תיעודי שיצרו הבמאי אהוד טומלק והצלם עמוס מיכאלי, שעקבו אחרי דלאל במשך כשבע שנים[12].

בשנת 2008 השתתף במופע מיוחד, במסגרת פסטיבל ישראל, יחד עם המוזיקאי הקטלוני ז'ורדי סאוואל, מומחה עולמי לנגינה בכלי מיתר עתיקים, ושגריר האיחוד האירופי לדיאלוג רב-תרבותי. השניים הופיעו יחד עם אמנים נוספים מאזור הים התיכון, במטרה לקיים דיאלוג של שלום דרך המוזיקה[13]. באותה שנה גם הקליט את האלבום "בנד אוריינט", אותו הלחין ועיבד בשיתוף עם נגן כלי ההקשה ארז מונק, נגן כלי הנשיפה אלי בנקוט והבסיסט צור בן זאב. האלבום היה שילוב של מוזיקת ג'אז, אתנו-ג'אז, מוזיקת אתנית, ומוזיקת עולם[14].

בשנת 2010 העלה יחד עם הזמר דודו טסה את המופע "עיראק'נ'רול"[15]. שנה אחר כך גם השתתף בסרט תיעודי באותו השם, "עיראק'נ'רול", שיצר טסה, בו הוא יוצא למסע לגילוי שורשי משפחתו, סבו ודודו האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי, יוצרי המוזיקה העיראקית המודרנית[16].

מאז 2017 דלאל מגיש בכאן קול המוסיקה את התוכנית "כאן מזרח", אותה הוא גם עורך. בשנת 2019 זכתה התוכנית בפרס הרדיו של אגודת העיתונאים ירושלים, בקטגוריות תוכנית המוזיקה הטובה ביותר[17].

אקטיביזם חינוך ושימור המורשת התרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקלטת השיר "זמן אל-סלאם - זמן לשלום" בשנת 1994 דלאל שיתף פעולה פעמים רבות עם מוזיקאים פלסטינים, בתקווה שהמוזיקה תשמש גשר בין שני העמים[18][19]. בין מאמציו הרבים לקדם שלום בין ערבים ליהודים, יזם דלאל "קונצרט לשלום", והפיק ב-2005 את האלבום "אינשאללה שלום" שהוקלט בהופעה בירושלים, בו השתתפו נגנים ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים. האלבום כלל קאבר של שירם של הביטלס "We Can Work it Out"[20]. בשנת 2006 השתתף בסדנת מוזיקה מזרח תיכונית שנערכה בקליפורניה, יחד עם מוזיקאים מסוריה ולבנון[18].

מאז 2003 השתתף בקביעות בפסטיבל תרבות של שלום, שמטרתו הייתה לחבר בין התרבות הישראלית לערבית והים תיכונית[21]. קודם לכן היה שותף באירועי "שיח מוזיקלי ים-תיכוני", שבוע של סדנאות ומפגשים בין מוזיקאים מארצות הים התיכון, שנערך ביוזמת המרכז למוזיקה ירושלים[22].

דלאל גם עשה מאמצים רבים לשמר את המורשת התרבותית של המוזיקה הערבית-יהודית. הוא היה מעורב בפרסום הקלטות ארכיון של מוזיקאים יהודים מזרח תיכוניים שהיו פופולריים בשנות ה-50, במאמץ לשמר את הז'אנר. הוא גם מלמד סדנאות ותומך בחינוך להבאת סוגים שונים של מוזיקה לקהלים רחבים יותר. דלאל חש קשר חזק לבדואים ולמדבר עצמו, ועסק בהקלטה ושימור המסורת המוזיקלית שלהם[18].

ביוני 2008, השתתף במופע למען עמותת "ילדי השלום", המפגישה בני נוער יהודים וערבים דרך התיאטרון[23].

ביוני 2015, השתתף ב"קונצרט ללא גבולות", שנערך לציון שנה למבצע צוק איתן בכפר עזה, במטרה לנסות לגשר על האיבה בין ישראלים לפלסטינים באמצעות מוזיקה[24].

דלאל לימד במשך שנים רבות ברימון בית ספר למוסיקה, וסייע להקמת המחלקה למוזיקה מזרחית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים[25]. כיום דלאל מלמד בבית הספר ליצירה מסורתית עכשווית "כולנא" שבירוחם

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלאל גרוש ואב לארבע. מתגורר במושב אמירים.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 זכה בפרס מוזיקת העולם של תחנת רדיו-3 של רשות השידור הבריטית ה-BBC (אנ'). דלאל זכה במקום השני אחרי הזמרת סמירה סעיד, ויחד עם המוזיקאי הטורקי עומר פארוק טקבילק, בקטגוריות מוזיקאים מהמזרח התיכון[26].

בנובמבר 2015 הוענק לו פרס "סלוטניק" מטעם בית הקונפדרציה בירושלים על פעילותו בתחום מוזיקת העולם בישראל.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סאלאם - בלוז מן המדבר" (1992)
  • "עלעול - יאיר דלאל ואנסמבל עלעול" (1995)
  • (1995) "MUSIC CHANNEL"
  • "סמר - אלבום סולו עוד" (1997)
  • "סילאן - יאיר דלאל ואנסמבל עלעול" (1997)
  • "ENJA שש בש" (1998)
  • "עזזמה - אנסמבל טאראב" (1999)
  • "דרך הבשמים - יאיר דלאל ואנסמבל עלעול" (1999)
  • "שחרות" (2000)
  • "אסמר" (2002)
  • "אינשאללה שלום" (2005)
  • "בנד אוריינט" (2009)
  • "סעיד קל רגל" דואט עם לאה זלוטניק (2010)
  • "ואהבת" (2011)
  • "ישראל במצרים" (2012)
  • "שירי ערש מהגלות" (2014)
  • "My Old Love", יחד עם The Lobo Blues Band‏ (2021), יצא גם על גבי תקליט ויניל

מוזיקה לקולנוע ותיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 – הלחנת הפסקול לסרט "סמיר", סרט תיעודי על הסופר סמי מיכאל, בבימויו של דוד בן-שטרית.
  • 1997 – הלחנת המוזיקה למחזה "אדון V" (מסע בעקבות מרדכי ואנונו"), מאת יגאל עזרתי, שזכה לציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו[27].
  • 1998 – הלחנת המוזיקה למחזה "נשות טרויה" מאת אוריפידס, שעלה בבית הספר לאומנויות הבמה של סמינר הקיבוצים.
  • 1999 – הלחנת המוזיקה למחזה "רישיון לחיות" מאת יצחק גורמזאנו גורן, שעלה בתיאטרון באר שבע[28].
  • 2000 – הלחנת הפסקול לסרט "ארלקינו מאחורי המסיכות", שביים דייוויד נוי[29]
  • 2002 – יועץ ומפיק מוזיקלי של הסרט "צ'רלי בגדד" שביים איל חלפון. סרט תיעודי על הקמתה ופירוקה של תזמורת קול ישראל בערבית, שרוב חבריה היו יהודים יוצאי עיראק[30]. קודם ליציאת הסרט לאקרנים, הפיק דלאל מופע מחווה באותו השם למוזיקאים יוצאי עיראק[31].
  • 2004 – הלחנת הפסקול לסרט "ציון אדמתי", סרט תיעודי של יולי כהן[32].
  • 2005 – הלחנת הפסקול לסרט "מורה נבוכים", סרט טלוויזיה על הרמב"ם שביים יגאל בורשטין[33].
  • 2006 – הלחנת הפסקול לסרט "בשמים אחרים", סרט עלילתי שביים אריאל טלפלר[34].
  • 2007 – הלחנת הפסקול לסרט "הפליטים שנשכחו", סרט תיעודי של מיכאל גרינשפן על היציאה הגדולה של יהודים ממדינות ערב[35].
  • 2008 – הלחנת הפסקול לסרט "ערפל" של רפיק חלבי, על תעלומת מותו של חייל דרוזי, שנטען כי נהרג בקרב על החרמון ב-1973[36].
  • 2013 – הלחנת הפסקול לסרט "שוברת קיר", שביים יצחק חלוצי על חייה של ויקי שירן[37].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר דלאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בן שלוהצד הערבי של היהודי שבך, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
  2. ^ מרכז למוזיקה ושלום (ממ"ש), באתר המועצה האזורית חבל אילות - ערבה דרומית
  3. ^ לילות יפו – מדריך הופעות, חדשות, 5 ביולי 1991
  4. ^ מופע - שחרות הוא הרכב חדש המגדיר עצמו באנסמבל ישראלי למוזיקה אתנית, חדשות, 23 ביולי 1993
  5. ^ ורד לי, חלומות - שישה אנשים שהלכו בעקבות החלום, באתר הארץ, 30 במרץ 2010
  6. ^ יעקב בר-און, ‏עוּד חוזר הניגון: פסטיבל העוד בציון 20 שנה לצאת האלבום "עלעול", באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2015
  7. ^ שירות גלובס, ‏צה"ל החל בפינוי בני שבט אל-עזזמה למצרים, באתר גלובס, 24 במרץ 1999
  8. ^ יוסי בבליקי, ‏תקשיבו לכינור המכושף שלו, באתר גלובס, 31 בינואר 2001
  9. ^ טל פרי, ‏פסטיבל העוד ה-11 יארח השנה שרשרת אמנים מסקרנת במיוחד, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2010
    עומר שומרוני, ‏מוזיקת עולם פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2015
  10. ^ גידי אביביעוד חוזר העוד, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003
  11. ^ גלי וולוצקי, ‏פואמות לגבות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2005
  12. ^ בן שלותן לקבל איזה פרס ישראלי, באתר הארץ, 20 במרץ 2007
  13. ^ עומר שומרוני, ‏קול השלום, באתר גלובס, 14 במאי 2008
    עכבר העירפסטיבל ישראל 2008: מופעי המוזיקה, באתר הארץ, 18 במאי 2018
  14. ^ ארז שוייצר, בלי להישמע אקזוטי בכוח, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
  15. ^ נויה כוכבי, דודו טסה: לבו במזרח והגיטרה בסוף מערב, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
  16. ^ אתי דיאמנט, פורצים את תריסי העברית, באתר "העוקץ", 30 בנובמבר 2011
  17. ^ מעריב אונליין, ‏פרס הרדיו 2019: גיא פלג זכה בקטגורית האקטואליה, מפעל חיים ליעל דן, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2019
  18. ^ 1 2 3 שי טרייטל, ‏אביר הקינה והפיוט, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2006
  19. ^ מפגש ערבי-יהודי בתוכנית "מפתח" של הפילהרמונית, באתר הארץ, 4 במאי 2003
  20. ^ ארז ארליכמן, אולי נגיש בג"ץ נגד רשת ג'?, באתר ynet, 25 בנובמבר 2005
  21. ^ ארז שוייצר, מטריפולי באהבה, באתר הארץ, 18 במאי 2009
    עומר שומרוני, ‏מוזיקת עולם, באתר גלובס, 17 במאי 2012
  22. ^ אירועי "שיח מוסיקלי ים-תיכוני" ייפתחו הערב, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2001
  23. ^ בועז כהן, ‏ילדים של החיים, באתר גלובס, 26 ביוני 2008
    נגה שביט-רז, שלום ולא להתראות: "ילדי השלום" בסכנת סגירה, באתר הארץ
  24. ^ דני בלר, "קונצרט ללא גבולות" לציון שנה למלחמה בעזה, באתר "שיחה מקומית", 26 במאי 2015
    איתי שטרןתושבים מעזה לא יוכלו להשתתף הערב ב"קונצרט ללא גבולות", באתר הארץ, 04 ביוני 2015
  25. ^ אמיר מנדל, "כדי שאפשר יהיה בכלל להאזין וללמוד צריך קודם כל להיזהר מהשיפוטיות", באתר הארץ, 13 ביולי 2020
  26. ^ Radio 3 Awards for World Music 2003 - Yair Dalal - BBC, BBC
  27. ^ אדון V - מחזה לשחקן מבודד, באתר תיאטרון יפו - במה לתרבות עברית-ערבית
  28. ^ "רישיון לחיות", באתר תיאטרון באר שבע
  29. ^ "ארלקינו מאחורי המסיכות", באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  30. ^ זכרו לטובה את אלה שמבקשים לשכוח אתכם, באתר וואלה!‏, 21 בנובמבר 2002
    סרטי תעודה ישראליים בערוץ 8, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
  31. ^ ערב גדולי המוסיקה הערבית הקלאסית, באתר הארץ, 11 ביולי 2002
  32. ^ איבון קוזלובסקי-גולן, מסך של אבסורד, באתר העין השביעית, 31 ביולי 2008
  33. ^ חדש על המסך, באתר הארץ, 26 ביולי 2006
  34. ^ "בשמים אחרים", באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  35. ^ איל שגיא ביזאוי, היה מורכב שם, בכפר הענק שנקרא "ארצות האסלאם", באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
  36. ^ עכבר העירתעודת כבוד, באתר הארץ, 23 ביוני 2008
  37. ^ זמירה רון , ויקי זה לא סרט, באתר "העוקץ", 6 בינואר 2013