יום הנכסה
יום הנַּכְּסַה (בערבית: يَوْم النَّكْسَة; "יום התבוסה"[1] או "יום הנסיגה"), 5 ביוני, הוא היום שבו מציינים גורמים בעולם הערבי את פרוץ מלחמת ששת הימים[2][3][4].
"הנכסה" הוא כינוי ערבי להפסד הצבאי של מדינות ערב במלחמת ששת הימים, שהתנהלה בין ישראל לבין שלוש המדינות - מצרים, ירדן וסוריה. בעיני העולם הערבי נחשב אירוע זה כהמשך ליום הנכבה, הקשור במלחמת העצמאות.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על משמעותה של המילה "נכסה" נחלקות הדעות. לפי ד"ר עבד אלרחמן אלמרעי, המילה מופיעה כבר במילונים ערביים מימי הביניים, ופירושה שם: אדם הנופל על ראשו, או בעברית חדשה: "על הפנים"[5]. שימוש אחר בפועל "נכס" הוא הורדת הדגל לחצי התורן. שימוש זה נקשר למשמעות כללית יותר של הנכסה: נסיגה זמנית, ביטוי שיש בו דו-משמעות מסוימת. המונח "תנכיס אלאעלאם" מתייחס לאדם שהחלים ממחלתו, אך שב וחלה[5].
הביטוי "נכסה" היה בשימוש גם לגבי התבוסה הערבית ב-1948, אולם לא היה שכיח. כמו כן, גם התמוטטות איחוד מצרים–סוריה נקראה באותו הזמן בכינוי זה בהודעות הבעת', וב"אמנה הלאומית" המצרית נקרא הפרק הרביעי, המסכם את הלקחים מהכישלונות הלאומיים בשנים 1919–1952, "לקח הנכסה". אולם המונח "נכסה" – נסיגה זמנית, נטבע לראשונה ככינויה של המפלה הערבית במלחמת ששת הימים על ידי נשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל נאצר, בנאום ההתפטרות שלו ב-9 ביוני 1967,[6] כמשמעו "הכישלון הקטן", בבקשו להקטין את כישלונו הצבאי מול ישראל ולהפוך אותו ל"כישלון קטן"[2]. חוויית ההפסד הנחיתה מהלומה ניצחת על הלכי רוח מהפכניים וסוציאליסטיים שהיו נפוצים החל משנות ה-50. רוח המחאה החברתית הפנים ערבית, כתוצאה מהתבוסה, בעלת גוון אנטי-מערבי, אנטי-ציוני יחד עם תחושת העלבון ההיסטורי תועלו אל האסלאם הפוליטי לסוגיו, כתורה המגלמת תקווה לגאולה, אחדות וניצחון[7]. אל-נכסה הפך לראשונה למינוח היסטורי, המתאר את פרשת הדרכים אליה הגיעו מדינות ערב שהשתתפו במלחמת ששת הימים נגד ישראל מפאת חוויית התבוסה הגורפת, בשנת 2011, בעקבות ניסיון פריצת גדר הגבול של ישראל ברמת הגולן על ידי סורים, בהם צאצאי פליטים ערבים[דרוש מקור].
מאורעות יום הנכסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 2011 כמעט ולא צוין יום הנכסה. ב-5 ביוני 2011 הפגינו מאות סורים (ממוצא פלסטיני) ברמת הגולן ואף ניסו לפרוץ את גדר הגבול שבין ישראל לסוריה. צה"ל הגיב באמצעים לפיזור הפגנות, ובצד הסורי דווח כי כ-13 מפגינים נהרגו כתוצאה מירי ומשדות מוקשים שהציב צה"ל באזור[8], אולם על פי תחקיר צה"ל, נורו רק כמה קליעים על ידי צלפים לכיוון רגלי המפגינים, וחלקם נהרגו עוד לפני העימות, בסמוך לעיירה קוניטרה, כתוצאה מפיצוץ בשדה מוקשים שנוצר עקב השלכת בקבוקים והצתת צמיגים, מזרחית לגדר הגבול עם ישראל[9]. ניסיון הפריצה הוגדר על ידי ישראל כניסיון פרובוקטיבי של נשיא סוריה בשאר אל-אסד להסיט ממנו את הכעס של תושבי סוריה בזמן שהפגנות מחאה רחבות היקף נערכות נגדו בסוריה. ניסיון דומה התרחש כחודש מוקדם יותר, כשסורים-פלסטינים הפגינו ופרצו את גדר הגבול ואף חדרו למג'דל שמס, כמחאה לציון יום הנכבה.
פרופסור אייל זיסר טען שהצעדות הדומות שאורגנו לציון יום הנכסה והנכבה מהוות "הכרזה מפורשת, שהפלסטינים כעם וכחברה עודם מסרבים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל ומבחינתם השאלה אינה שאלת גבולות 1967 אלא שאלת זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל, תוך שלילת זכותו של העם היהודי למדינה משלו בארץ ישראל"[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהומות יום הנכסה - סיקור מיוחד, נענע10.
- Ryuichi Funatsu, Al-Kawākibī’s Thesis and its Echoes in the Arab World Today. Harvard Middle Eastern and Islamic Review 7 (2006), 1–40
- צבי בראל, נכסה -לא של הפלסטינים, באתר הארץ, 6 ביוני 2011.
- 20 reported dead as IDF fires at crowds storming Israel-Syria border , RT (TV network), 5 June 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, נערכים ליום הנקסה: "ביום א' נצעד לגבול ישראל", באתר nrg, 31 במאי 2011.
- ^ 1 2 מאיפה צצה לנו "הנכסה" הזו?, באתר ערוץ 7, ריאיון עם ד"ר מרדכי קידר, 5 ביוני 2011.
- ^ חדשות nana10, נערכים ליום הנכסה: פליטים פלסטינים נקראו להגיע בטיסות לנתב"ג, באתר nana10, 2 ביוני 2011.
- ^ אטילה שומפלבי ורועי נחמיאס, "יום הנכסה": אזהרה ישראלית לסוריה ולבנון, באתר ynet, 1 ביוני 2011.
- ^ 1 2 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: עושים גאווה בלשון, באתר nrg, 9 ביוני 2011.
- ^ יהושפט הרכבי, לקח הערבים מתבוסתם, מבוא, עמ' 38–39.
- ^ חגי ארליך, אחרית דבר: מבט היסטורי אל מלחמת ששת הימים והעולם הערבי, מבט מל"מ 49, יוני 2007, עמ' 19
- ^ חגי עינב וחנן גרינברג, סוריה טוענת כי 14 נהרגו, מוקשים התפוצצו בגבול, באתר ynet, 5 ביוני 2011.
- ^ עמוס הראל, תחקיר צה"ל: ירי הצלפים היה מוגבל, באתר הארץ, 6 ביוני 2011.
- ^ פרופ' אייל זיסר, בין נכבה לנכסה הפלסטינים עומדים במקום, באתר nana10, 30 במאי 2011.