יום ולילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יום ולילה
Day & Night
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי טדי ניוטון
הופק בידי קווין רהר
תסריט טדי ניוטון
עריכה גרג סניידר
מדבבים ויין דייר
מדבבים בעברית יובל דור
מוזיקה מייקל ג'אקינו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברת הפקה אולפני וולט דיסני
אולפני פיקאסר
חברה מפיצה חברת ההפצה של וולט דיסני
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 18 ביוני 2010
ישראלישראל 17 ביוני 2010
משך הקרנה כ-6 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קצר, סרט באנימציית 2D, סרט באנימציית 3D, סרט קומדיה
פרסים ראו כאן
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb

יום ולילהאנגלית: Day & Night) הוא סרט קצר אמריקאי באנימציית 2D ו-3D מסוגת קומדיה. הסרט בוים ונכתב על ידי טדי ניוטון והופק על ידי קווין רהר. הסרט הוקרן לראשונה בארצות הברית ב-18 ביוני 2010 לפני הקרנת הסרט "צעצוע של סיפור 3", ולאחר מכן הופץ ב-iTunes. בשנת 2012 הופץ הסרט באוסף הסרטים הקצרים של פיקסאר, חלק 2. בישראל הסרט הוקרן לראשונה ב-17 ביוני 2010 גם לפני הקרנת הסרט "צעצוע של סיפור 3". אורך הסרט הוא כ-6 דקות, ושפת המקור שלו היא אנגלית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום ולילה עוקב אחר שתי דמויות, יום ולילה. יום הוא סצנת יום עם שמש במרכז, ולילה הוא סצנת לילה עם ירח במרכז. כל מה שקורה בתוך יום או לילה מבטא אירועים רגילים המתרחשים בדרך כלל ביום או בלילה, בהתאמה, ואירועים אלה תואמים לעיתים קרובות פעולות או רגשות שיום או לילה מבטאים או מקבלים. לדוגמה, כאשר יום שמח יהיה לו קשת בענן, וכשלילה שמח יהיו לו זיקוקים בתוכו.

יום ולילה נפגשים ובהתחלה לא אוהבים זה את זה. הם מבטלים זה את זה מכיוון שכל אחד מהם רואה את האחר כשונה, ודעותיו הקדומות גורמות לשינוי פיזי בין השניים. עם זאת, ככל שהדמויות מגלות את האירועים המרתקים הרבים המתרחשים זה בזה, הם לומדים להעריך אותם ולומדים לחבב אחד את השני. בסוף הסרט, השמש יורדת ביום ועולה בלילה, כך שכאשר השמש נמצאת באותו גובה מעל האופק בכל אחת, שתי הדמויות נראות זהות. כאשר השמש ממשיכה במסלול שלה, יום הופך להיות לילה, והלילה הופך להיות יום.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הקצר משתמש באנימציית 2D ו-3D. קווי המתאר של שתי הדמויות מונפשים באנימציית 2D, ואילו מה שמופיע בתוך הצלליות של הדמויות הוא באנימציית 3D. הסרט הוא הסרט השני של פיקסאר שקיימות בו שני סוגים של אנימציות, הסרט הראשון היה "חברך העכברוש" המבוסס על הסרט "רטטוי".

הקול היחידי שנמצא בסרט הוא קולו של דוקטור ויין דייר (בדיבוב לעברית היה קולו של יובל דור), והוא נלקח מהרצאה שנתן בשנות השבעים. במאי הסרט שילב את הרעיונות שנלקחו מתוך הרצאתו של דייר, כדי להראות שהלא נודע יכול להיות מסתורי ויפה, ואין צורך לחשוש בו, דבר שמזכיר משפט של אלברט איינשטיין שאמר "הדבר היפה ביותר שאנו יכולים לחוות הוא המסתורי". פיקסאר עשתה לדייר הקרנה פרטית של הסרט.

המוזיקה של הסרט נעשתה על ידי מייקל ג'אקינו, אשר יצר את המוזיקה לסרטים "משפחת סופר-על", "רטטוי", "למעלה", "הקול בראש" ו"קוקו".

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הקצר זכה לביקורות משובחות. עיתון "וול סטריט ג'ורנל" תיאר את הסרט כסרט שמעולם לא ראו. "Antagony & Ecstasy" הביא לסרט ציון 10 מתוך 10, וכתב שההישגים של הסרט מבחינה טכנית ורשמית הושגו בגדול.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס קטגוריה תוצאה
2010 פרס אוסקר פרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר מועמדות
פרס אנני פרס אנני לסרט הקצר הטוב ביותר זכייה
Visual Effects Society (אנ') הישג יוצא דופן בסרט הנפשה קצר זכייה
2011 3D Creative Arts Awards פרס לומייר לסרט 3D הקצר הכי טוב זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]