סמאש וגראב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמאש וגראב
Smash and Grab
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי בריאן לרסן
הופק בידי דייוויד לאלי
תסריט בריאן לרסן
עריכה ניקול ורדניוט
מוזיקה בארי ג'ונס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פיקסאר
חברה מפיצה דיסני+ עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בינואר 2019
משך הקרנה 8 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט לכל המשפחה, סרט מונפש, סרט הרפתקאות, סרט מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
סרטים בסדרה Kenny Pickett
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמאש וגראבאנגלית: Smash and Grab) הוא סרט קצר של אנימציה ממוחשבת מסוג מדע בדיוני[1], פעולה[2], הרפתקאות שכתב וביים בריאן לארסן, והופק על ידי אולפן סרטי ההנפשה פיקסאר. זהו הסרט השני בפרויקט "ספארקשורטס" של פיקסאר, ומתמקד בזוג רובוטים שמנסים לברוח משגרת העבודה שלהם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאש וגראב, שני רובוטים החיים על כוכב לכת עתידני דמוי מאדים, בילו את כל חייהם בעבודה ברכבת קיטור עתידנית שמונעת על ידי סלעים זוהרים שנכרתו על הכוכב. יום אחד, סמאש מבחין שיש עולם מחוץ לרכבת, והוא מספר לגראב; עם זאת, כבלי החשמל שלהם מונעים מהם לברוח. לאחר מכן מגלה סמאש שרובוטים אחרים מחוץ לרכבת משתמשים בסוללות כדוריות המופעלות על אנרגיה. סמאש חותך את הכבל שלו, יוצא מהרכבת וגונב שתי סוללות. כשהוא חוזר, הוא מחבר מצבר לגראב והם בורחים, ולאחר מכן, מבחינים נכנסים רובוטי האבטחה בהיעדרותם של השניים. סמאש וגראב נמצאים על ידי המאבטחים בזמן שעמדו על הרכבת. אחד המאבטחים יורה בזרועו של גראב ומנטרל אותו. לאחר מכן, סמאש זורק את הסוללה שלו אל המאבטחים, משמיד אותם, ומשחרר את הרכבת. מאוחר יותר, גראב מפעיל מחדש את סמאש בעזרת סוללה שמצא ובה משתמש כשלו, וכך משאיר אותם מחוברים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאש וגראב הוא הסרט הקצר השני בפרוייקא "ספארקשורטס" של פיקסאר, המורכב כך שפיקסאר מעניקה לעובדים חצי שנה ותקציבים מוגבלים להפקת סרטי אנימציה קצרים.[3] הסופר / במאי בריאן לארסן קיבל השראה מהתפיסה של אנשים שרוצים שינוי בשגרה, ובמיוחד מרצונו לשינוי בעבודתו כראש סיפור בפיקסאר.[1] לארסן השתמש ברובוטים כדמויות ראשיות בסרט מכיוון שהוא חש שזו "דרך נחמדה לבטא" את הרעיון לרצות שינוי. כאשר הסרט התמקד ברובוטים, לרסן פיתח אותו כסרט מדע בדיוני, הנבדל מרוב הפרויקטים הקודמים של פיקסאר (למעט וול-E).

לארסן והאנימטורים השתמשו בעיצובים של אר דקו לסרט, שכן לארסן הרגיש ש"זה הרגיש כבד, זה הרגיש מהיר".[2] האנימטורים השתמשו גם בעיצובי דמויות "פשוטים", שלארסן תיאר כ"כמעט כמו טוסטרים למכשירים". האנימטורים השתמשו גם בלכידת תנועה לתנועות של סמאש וגראב, בעוד שהיו להם מסכים באותו החדר כדי להנפיש את תנועותיהם כמו הדמויות. לארסן היה מרוצה מאוד מהפקת הסרט, והסביר שהוא אהב לגרום לסיפור להתעורר לחיים.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארני ג'ונס, שהלחין את המוזיקה לסרט הקצר של פיקסאר, לצוף, הלחין את המוזיקה לסמאש וגראב, שפורסמה ב-19 באפריל 2019.[4]

סמאש וגראב
פסקול מאת בארי ג'ונס
יצא לאור 19 באפריל 2019
סוגה סרט פעולה, סרט לכל המשפחה, סרט מונפש, סרט הרפתקאות, סרט מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאש וגראב זכו ביקורות חיוביות בדרך כלל ממבקרים, כאשר רבים השוו באופן חיובי את הסרט הקצר לסרט העלילתי של פיקסאר, וול-E. ג'ייקוב אולר, מ-SyFy Wire, כתב כי סרט "הוא קטע מענג של אר דקו הנבדל מתפיסת העתיד הרעה של וול-E".[5] צ'לסי שטיינר, ממרי סו, אמרה כי "לרסק ולתפוס, כמו קודמתה פרל, לוקח רעיון פשוט ומרחיב אותו עם תוצאות מענגות ומבדרות. זה גורם לנו לשרש לשני רובוטים חסרי מילים ולדאוג להם במהלך זמן סרט של 8 דקות. זו האנימציה במיטבה".[6] אנדי מיקר, מ-BGR, כתב: "אם אהבת את וול-E, אתה בהחלט תרצה לבדוק את הרובוטים המקסימים האלה עד כדי גיחוך שמבצעים עבודות חסרות-מחשבה, דמויי-מפעל".[7] באופן דומה, מישל ג'וורסקי, מה"דיילי דוט", אמרה כי "סמאש וגראב ידרשו מייד תמונות והשוואות לוול-E בגלל התחושה העתידנית שלה והמיקוד הרובוטי".[8] אלכס רייף, מ-Laughing Place, אמר כי "מעריצים של וול-אי ירגישו בנוח מיד בעולם של סמאש וגראב", והרגיש שלסרט הקצר יש "מסר ברור בהשראת סוגיה חברתית מרכזית. עם זאת, הוא מטפל בזה בצורה הרבה יותר עדינה ועם הרבה יותר דקויות. הסיפור הזה על שני עובדים שאינם זוכים לאותם מותרות כמו אלה השולטים בהם אינו מציג פתרון ממותק לבעיה תוך התעלמות מאחרים".[9]

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאש וגראב הוצג לראשונה בתיאטרון אל קפיטן ב-18 בינואר 2019, לפני שהועלה לראשונה רשמית בערוץ היוטיוב של פיקסאר ב-11 בפברואר 2019. הסרט הקצר יצא לאור מאוחר יותר על דיסני+ ב-12 בנובמבר 2019, לצד סרטי "ספארקשורטס" האחרים - פרל, קיטבול ולצוף.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Meet the Filmmakers Behind Smash and Grab". Pixar/The Walt Disney Company/YouTube. 11 בפברואר 2019. נבדק ב-11 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Go Behind the Scenes of Smash and Grab". Pixar/The Walt Disney Company/YouTube. 11 בפברואר 2019. נבדק ב-11 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Introducing Pixar SparkShorts". Pixar/The Walt Disney Company/YouTube. 10 בינואר 2019. נבדק ב-4 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Float". Soundtrack.Net. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Oller, Jacob (11 בפברואר 2019). "Pixar Goes Art Deco Sci-Fi with New Robot Focused Short Smash and Grab". Syfy. נבדק ב-11 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Steiner, Chelsea (12 בפברואר 2019). "Pixar's Smash and Grab Is a Loving, Wordless Ode to Workplace Friendship". The Mary Sue. נבדק ב-12 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Meek, Andy (12 בפברואר 2019). "If you liked 'Wall-E,' you'll love Pixar's new animated short 'Smash and Grab'". BGR. נבדק ב-12 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Jaworski, Michelle (13 בפברואר 2019). "Pixar's latest animated short is a gorgeous journey toward 2 robots' freedom". The Daily Dot. נבדק ב-13 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Reif, Alex (31 בינואר 2019). "Pixar SparkShorts Review: "Smash and Grab"". Laughing Place. נבדק ב-31 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Orange, B. Alan (10 בינואר 2019). "Pixar Announces New Short Film Program Sparkshorts". MovieWeb. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Lally, David (Producer); Larsen, Brian (Director) (11 בפברואר 2019). Smash and Grab. Pixar/The Walt Disney Company/YouTube. נבדק ב-11 בפברואר 2019. {{cite AV media}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)