המשחק של גרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשחק של גרי
Geri's Game
Geri's Game poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי ג'אן פינקווה
הופק בידי קארן דופילהו
תסריט ג'אן פינקווה
עריכה ג'ים קלאטט
שחקנים ראשיים בוב פיטרסון
מדבבים בוב פטרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה גאס ויסוור
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פיקסאר
חברה מפיצה בואנה ויסטה
הקרנת בכורה 24 בנובמבר 1997
משך הקרנה 5 דקות
שפת הסרט אנגלית
פרסים פרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר (ג'אן פינקווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.pixar.com/geris-game
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המשחק של גריאנגלית: Geri's game) הוא סרט קצר קומי בהנפשה ממוחשבת של חברת פיקסאר מ-1997. הסרט נכתב ובוים על ידי ג'אן פינקווה, והוקרן לפני הסרט באג לייף.

הסרט זכה בפרסים רבים, ובניהם בפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפארק שליו בפריס, על רקע שלכת בתחילת אוקטובר 1997, וקולותיו של אקורדיון שמנגן A Night in Tunisia, הדמות הראשית, גרי (שדובב על ידי בוב פיטרסון, אם כי הדמות מעולם לא אומרת שום מילים), קשיש מקריח בחליפה משחק משחק שחמט נגד עצמו. הוא "הופך" לכל שחקן אחרי כל סיבוב על ידי הליכה לאט לצד השני של לוח השחמט, שם הוא משנה את אישיותו ומלביש או מסיר את משקפיו כדי להראות את שינוי האופי הזה.

ככל שהמשחק מתקדם, הקיצוצים מואצים ונראה יותר ויותר כאילו יש שני אנשים שמשחקים; בשלב מסוים, אחריי 2 דקות ו -25 שניות, הפריים אפילו מציג את ידו של "היריב" בקדמת הבמה ואת גרי האחר בפוקוס ברקע. האלטר אגו האגרסיבי של גרי, שמשחק כשחור, זוכה במהרה נגד גרי המקורי, ולוכד את כל חייליו למעט המלך והמלכה. לאחר מהלך רע אחד של המלך, מלכתו של גרי נלכדת ונמצאת במהרה בשחמט.

עם זאת, גרי מנצח את עצמו על ידי זיוף התקף לב כדי להסיח את דעתו של האלטר-אגו כדי שיוכל לסובב את הלוח סביבו ומפיל את קופסת החלקים מהשולחן עליו הוא משחק. בעוד העצמי החלופי שלו שמח לאיד, גרי מנסה לבדוק מה הוא עכשיו מלך יריבו. כשהוא מגלה שהוא עכשיו זה שמפסיד, והבין מה קרה, גרי המקורי מנצח במשחק בכך שהוא מטיל את מלכו ומעביר לידיו סט תותבות כפרס. לאחר מכן מכניס אותם גרי לפיו, מגחך ומתבדר בניצחונו כשהוא יושב ואילו המצלמה נמשכת לאחור ומגלה שהוא היה לבדו כל הזמן.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכורת הסרט לעצמו נעשתה ב-24 בנובמבר 1997 בתיאטרון בסנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית. ב-25 בנובמבר 1998 (כשנה לאחר הבכורה) החל הסרט להופיע לפני "באג לייף". בהמשך הופיע הסרט גם במהדורת ה-VHS וה-DVD של "באג לייף". קלטת VHS של הסרט לעצמו יצאה בסוף 1998 במהדורה מוגבלת, וזו נחשבת כיום לנדירה במיוחד. עם זאת, הסרט נכלל במארז ה-DVD "אוסף הסרטים הקצרים של פיקסאר - חלק 1".

חוסר עקביות בשחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הסרט נראים מהלכים בלתי אפשריים בשחמט וחוסר עקביות. למעשה, המשחק בו שיחק לכאורה גרי היה לא נכון ובלתי חוקי.

המשחק מתחיל בסדר 1.e4 e5 2.f3 d5 3.Be2 Nc6 4.Na3 Bxa3‎, לאחר מכן נעלם הרץ הלבן אשר עבר למשבצת e2 ומופיע ללא כל קשר במשבצת f1. לאחר מכן ממשיך המשחק בסדר 5.d4 Nxd4 6.Nh3, ואז נעשה מהלך בלתי אפשרי: חייל שחור נעמד על משבצת C3 בה הוא אינו יכול לעמוד על אף שבפריים שלאחר מכן הוא חוזר למשבצת a3. לאחר מכן ממשיך המשחק במהלכים בלתי אפשריים ולא חוקיים, לאחר מכן ממשיך המשחק וכמה וכמה פעמים נעשה מט אם כי דמותו של גרי לא הבחינה בכך.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה שנה
פרס אוסקר הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר 1997
אנימה מונדי - פסטיבל האנימציה הסרט הטוב ביותר 1998
פרס אנני הישג יוצא דופן בסרט קצר
פסטיבל הסרטים של פלורידה הסרט הקצר הטוב ביותר

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמותו של גרי הופיעה בסרט "צעצוע של סיפור 2" כמתקן צעצועים שתיקן את וודי.
  • בסרט "למעלה" ניתן להבחין בעלון בית האבות בדמות הדומה לגרי.
  • בסרט "ראלף ההורס", מנהל חנות משחקי הווידאו דומה לגרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]