יוסי רונן
 | |
| לידה |
27 במרץ 1947 (בן 77) ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק |
עורך, מפיק ובמאי קולנוע מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון |
| יצירות בולטות | זהו זה!, הערב החדש |
| בת זוג | מיקה רונן |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרסים והוקרה | פרס כינור דוד |
  | |
יוסי רונן (נולד ב-27 במרץ 1947) הוא במאי טלוויזיה, עורך, מפיק ואיש רדיו[1] ישראלי זוכה פרס כינור דוד ומרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסי רונן נולד ב-27 במרץ 1947 בישראל להורים ניצולי השואה.
את שירותו הצבאי עשה בלהקות צבאיות, והשתתף בהצגה על אנה פרנק, שהעלה תיאטרון צה"ל. בגיל 20 הגיע לגלי צה"ל[3], שם שירת ככתב צבאי. שובץ תחילה לצוות היומן, שניהל אז דודו דיין[4], ושידר את הפריצה לעיר העתיקה ב-1967[5][6][7].
השתחרר מצה"ל בנובמבר 1968 והצטרף לטלוויזיה החינוכית. בין היתר, בשנת 1973 ביים את הסדרה "עברית בסימן טוב" שכתבה רות בונדי, בשנת 1977 ביים את התוכנית "מצב משפחתי" וביולי 1978 היה הבמאי המייסד של התוכנית "זהו זה!"[8][9], בשנת 1978 זכה בפרס כינור דוד ליוצרים בתרבות הישראלית.
כמנהל מחלקת האקטואליה של הטלוויזיה החינוכית היה רונן אחראי לתוכניות "תיק תקשורת", "מוסף המוספים" ו"חדש בעיניים".
נמנה עם מקימי התוכנית "ערב חדש", ביוני 1982, בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. שמה הראשון היה "שלום הגליל" ושונה ל"ערב חדש" כשלושה חודשים לאחר עלייתה לאוויר. שימש כעורך הראשי של התוכנית לסירוגין, כ-13 שנה[10].
בשנת 1991 הפיק וביים את השידור החי הראשון של "מצעד החיים" מפולין.
בשנים 1993–1994 היה סמנכ"ל בחברת החדשות של ערוץ 2.
בשנת 1996 היה בין המייסדים של רדיו אקו 99FM וכיהן בו כמנכ"ל.
בין השנים 1999 ל-2000 ערך את התוכנית "הכול פוליטי"[11] ו"דן בעניינים", שתיהן בהנחיית דן מרגלית ב"קשת 12".
בשנים 2001–2002 היה חבר בצוות ההקמה של ערוץ 10, בתפקיד של מנהל תוכניות.
שימש כבמאי בעימותים בין ראשי המפלגות הגדולות, בחמש מערכות בחירות.
שיחק בתפקיד עצמו בתוכניות "במדינת היהודים" בשנת 2004 וב"זה הסוד שלי" בשנת 2016.
רונן הוא בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
רונן הוא מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון, נשוי למיקה רונן ולהם 3 ילדים אפרת,גיא ומירב ושישה נכדים: נועם, מעין ,יהלי, עמרי, עמית, אלי ומילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל הורוביץ, הראשון בשידור, בעיתון מקור ראשון, 28 באוגוסט 2018
- מאיה כהן, "את החרדות והלחץ שלי הכנסתי בדמות של הבאבא בובה", באתר ישראל היום, 15 באפריל 2018
- ארי ליבסקר וטל זלמנוביץ', ערב חדש-ישן; 20 שנה ל"ערב חדש" ולמלחמת לבנון, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2002
- ניצן צבי כהן, הנכס הוא אנחנו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2018
יוסי רונן - במאי מפיק ומרצה לטלויזיה: סיום תוכנית מושב טי וי לאחר 10 שנים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:46)- הערב החדש - 05.08.2018 - התכנית האחרונה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 35:25)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסי רונן: במאי, מפיק ואיש תקשורת האזינו לשיחה עמו, באתר 103fm
- ^ דף המרצה של יוסי רונן, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
- ^ יוסי רונן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ^ אייל לוי, 50 שנה אחרי ששידרו את שחרור הכותל, אנשי גלי צה"ל משחזרים את הדרמה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2017
- ^ "קדימה לתוך שער האריות": ההקלטות הנדירות משחרור ירושלים, באתר גלי צה"ל
- ^ נטע סלע, כך כבשנו את העיר העתיקה, באתר ynet, 7 ביוני 2007
- ^ שידרתי היסטוריה, לגמרי במקרה, באתר וואלה!, 18 במאי 2007
- ^ טליה לוין, כוכבי "זהו זה" נזכרים: "כל המדינה הייתה מנותקת בין 16:00 ל-17:00", באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2018
- ^ מירב קריסטל, אחרי 30 שנה, באתר ynet, 4 ביולי 2008
- ^ כרמית ספיר ויץ, "לוקחים נכס של ממש, וזורקים אותו": העורכים והמגישים על סגירת "ערב חדש", באתר מעריב אונליין, 7 באוגוסט 2018
- ^ שתי תוכניות מחפשות פוליטיקאית, באתר amalnet