יוסף באב"ד
| לידה |
1790 - 1801? ה'תק"ן - ה'תקס"א? פשוורסק שבגליציה |
|---|---|
| פטירה |
1874 כ"ד באלול ה'תרל"ד פשוורסק, גליציה  |
| מקום קבורה | פשוורסק, גליציה |
| מקום פעילות | פשוורסק, גליציה |
| תקופת הפעילות |
?–1874 |
| חיבוריו | מנחת חינוך |
  | |
רבי יוסף באב"ד[1] (לעיתים: באבאט[2]; כ"ד באלול ה'תקס"א[3], 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה. נודע בעיקר בזכות ספרו המונומנטלי "מנחת חינוך".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר פשוורסק שבגליציה לרב העיר רבי משה. סבו היה רבי יהושע העשיל באב"ד רבה של טרנופול בעל שו"ת "ספר יהושע"[4] מנעוריו התבלט בהתמדתו בתורה וכשרונותיו. היה נשוי בנישואין ראשונים לאחותו של רבי חיים הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז. לאחר פטירתה נשא את בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של רבי מנחם מנדל מקוסוב).
כיהן ברבנות בערים הוסקוב (הסמוכה לפשמישל), זברז', סניאטין והורודנקה, ובשנת 1857 (ה'תרי"ז) התמנה לרב בטרנופול, העיר בה כיהן סבו רבי יהושע העשיל - בה כיהן עד סוף ימיו.
רבי יוסף היה מקורב מאוד לאדמו"רי החסידות בגליציה, ובעיקר לגיסו (מזיווג ראשון), רבי חיים הלברשטאם, איתו אף למד תקופה ארוכה. רבי יוסף היה חסיד של רבי נפתלי מרופשיץ אך נסע גם לשאר צדיקים כמו רבי שמעון מירוסלב והשר שלום מבעלז. היה גם חברו הקרוב של רבי יוסף שאול נתנזון.
נפטר בתאריך העברי בו נולד, כ"ד באלול ה'תרל"ד, 1874. הותיר אחריו שבעה ילדים, מהם תלמידי חכמים שכהנו ברבנות. אחרי פטירתו מילא את מקומו בטרנופול בנו, ר' שמעון באב"ד, שפרסם הגהות לספרו של אביו (נפ' ה'תרס"ט)[5] ולאחריו בנו של רבי שמעון, רבי יהושע השיל. בן נוסף של רבי יוסף היה רבי משה שכיהן ברבנות סניאטין[6].
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מנחת חינוך (ספר)
התפרסם בעיקר בזכות ספרו החשוב "מנחת חינוך", שהוא ביאור על "ספר החינוך". "מנחת חינוך" אינו רק פירוש על ספר החינוך, אלא בעיקר הרחבה למדנית של הנושאים הנידונים בו והבאת מקורותיהם. הספר נדפס פעמים רבות בצירוף לספר החינוך ובפני עצמו.
במהדורת הרמב"ם שבהוצאת שבתי פרנקל פורסמו הערותיו על הרמב"ם. כמו כן נדפסו מכתב יד שני חיבורים קצרים שלו: משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט (עד סימן כ"ח), וחידושים על הרי"ף למסכת ברכות.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי חיים יצחק דוד ווייץ, מחבר הסדרה "ליקוטי חיים" על התורה, על הש"ס ועל השולחן ערוך.
- רבי יעקב קאפיל לנדמן בעל "השיב לב אבות" ו"תולדות יעקב" על תהילים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, מוריה שנה ששית חוברת ח-ט (אדר–ב תשל"ו), עמ' עג-פד.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה כרך א טורים 387–392.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מ. צינוביץ, בעל "מנחת חנוך": שבעים וחמש שנה לפטירתו, הצופה, 28 באפריל 1950, עמ' 5
- דוד הלחמי, רבי יוסף באבד אב"ד טרנופול (בעל „מנחת חינוך”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספרו
- ספר מנחת חינוך חלק ראשון וחלקים שני ושלישי, באתר HebrewBooks
יוסף בן משה באבד (1801-1874), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ר"ת של בן אב בית דין, כלומר בן הרב
- ^ ראו למשל: הודעות: מהגאון דק"ק טארנאפאל, המגיד, 26 בדצמבר 1866.
- ^ אך במאמר שפרסם אחד מצאצאיו א. באב"ד מטרנופול בחודש תשרי תרפ"ז (לרגל 53 שנים לפטירתו) בביטאון דגלנו (פולין), נטען כי שנת לידתו המדויקת אינה ידועה ולפי ההשערה הוא נולד בין השנים תק"ן-תקנ"ה.
- ^ רבי יהושע העשיל בן רבי יצחק באב"ד נולד תקי"ד, נפטר תקצ"ח, היה גם רבה של לובלין. ראה עליו בכתבי הגאונים עמוד 39
- ^ אבל כבד לישראל, חבצלת, 2 ביולי 1909, עמ' 4
- ^ אביו של הרב יהושע העשיל, רבה של יאס.
| תקופת חייו של הרב יוסף באב"ד על ציר הזמן |
|---|
 |