יוסף באב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף באב"ד
אין תמונה חופשית
לידה 1801
כ"ד באלול ה'תקס"א
פשוורסק שבגליציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1874 (בגיל 73 בערך)
כ"ד באלול ה'תרל"ד
פשוורסק, גליציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פשוורסק, גליציה
מקום פעילות פשוורסק, גליציה
חיבוריו מנחת חינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף באב"ד[1] (לעיתים: באבאט[2]; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 - כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה. נודע בעיקר בזכות ספרו המונומנטלי "מנחת חינוך".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1801 בעיר פשוורסק שבגליציה לרב העיר ר' משה, נכד לרב יהושע העשיל באב"ד, רבה של טרנופול בעל שו"ת "ספר יהושע". מנעוריו התבלט בהתמדתו בתורה וכשרונותיו. היה נשוי בנישואין ראשונים לאחותו של רבי חיים הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז. לאחר פטירתה נשא את בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של רבי מנחם מנדל מקוסוב).

כיהן ברבנות בערים הוסקוב (הסמוכה לפשמישל), זבריז, סניאטין והורודנקה, ובשנת 1857 (ה'תרי"ז) התמנה לרב בטרנופול, בה כיהן עד סוף ימיו.

רבי יוסף היה מקורב מאוד לאדמו"רי החסידות בגליציה, ובעיקר לגיסו (מזיווג ראשון), רבי חיים הלברשטאם, איתו אף למד תקופה ארוכה, רבי נפתלי מרופשיץ, ורבי שמעון מירוסלב. היה גם חברו הקרוב של רבי יוסף שאול נתנזון.

נפטר בתאריך העברי בו נולד, כ"ד באלול ה'תרל"ד, 1874. הותיר אחריו שבעה ילדים, מהם תלמידי חכמים שכהנו ברבנות. אחרי פטירתו מילא את מקומו בטרנופול בנו, ר' שמעון באב"ד שפרסם הגהות לספרו של אביו ולאחריו בנו של רבי שמעון, רבי יהושע השיל. בן נוסף של רבי יוסף היה רבי משה שכיהן ברבנות סניעטין[3].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מנחת חינוך (ספר)

התפרסם בעיקר בזכות ספרו החשוב "מנחת חינוך", שהוא ביאור על "ספר החינוך". "מנחת חינוך" אינו רק פירוש על ספר החינוך, אלא בעיקר הרחבה למדנית של הנושאים הנידונים בו והבאת מקורותיהם. הספר נדפס פעמים רבות בצירוף לספר החינוך ובפני עצמו.

במהדורת הרמב"ם שבהוצאת שבתי פרנקל פורסמו הערותיו על הרמב"ם. כמו כן נדפסו מכתב יד שני חיבורים קצרים שלו: משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט (עד סימן כ"ח), וחידושים על הרי"ף למסכת ברכות.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יעקב קאפיל לנדמן בעל "השיב לב אבות" ו"תולדות יעקב" על תהילים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר וונדר, מוריה שנה ששית חוברת ח-ט (אדר-ב תשל"ו), עמ' עג-פד.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה כרך א טורים 392-387.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר"ת של בן אב בית דין, כלומר בן הרב
  2. ^ ראו למשל: הודעות: מהגאון דק"ק טארנאפאל, המגיד, 26 בדצמבר 1866.
  3. ^ אביו של הרב יהושע העשיל, רבה של יאס.


תקופת חייו של הרב יוסף באב"ד על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן