הוצאת שבתי פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית. ידועה במיוחד בשל מהדורת משנה תורה לרמב"ם שהוציאה.

ההוצאה נוסדה על ידי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת ה'משנה תורה', לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של פרנקל). בהמשך הוציאה לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח "רזא דשבתי" למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך ועוד. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן. ספרי ההוצאה נפוצים בישיבות ובבתי כנסת.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרבנים אהרן יהושע צוקר, דוד מיכאל שמידל, חיים מאיר שטיינברג ודוד רביץ. ספרי ההוצאה ערוכים בגישה חרדית ליטאית, ואינם כוללים פירושי רבנים שאינם מקובלים בציבור זה.

הוצאת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

  • ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.
  • מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים;
  • ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים;
  • ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, ובראשו נדפסו הסכמותיהם של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב משה פיינשטיין והרב שמואל הלוי וואזנר. בשנת ה'תשל"ז יצא לאור ספר נשים ובו הסכמת רבני הבד"ץ של העדה החרדית. בשנת ה'תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה, ספר אהבה. בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט ספריו של הרב חיים קניבסקי, לא נכללו במהדורה הפניות לספרי רבנים חיים. בפרט, לא נמנה הרב יוסף קאפח בין מתרגמי הרמב"ם. עובדה זו, וכן ההתעלמות מפירושי הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הבולטים בהלכות שמיטה) עוררה ביקורת בציבור הדתי לאומי. הרב יובל שרלו אף קרא בעקבות כך להחרים את המהדורה[1].

בעקבות הביקורת, מכון "הלכה ברורה" הוציא לאור ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתביו של הרב קוק, וכן לכתבי עת תורניים שונים ולכתבי רבנים חיים, כדוגמת ספריהם של הרבנים אהרן יהודה לייב שטינמן (סדרת 'אילת השחר') וברוך דב פוברסקי (סדרת 'בד קודש'). המפתח כולל את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.

בתגובה לביקורת, פירט הרב דוד צבי הילמן, מראשי המערכת, מקרים שבהם ביזה לדבריו הרב קאפח תלמידי חכמים או טעויות חמורות הנמצאות בכתביו, וסיכם: "מכל הנ"ל יובן שהטעם שלא הזכרנו את הרי"ק ואת תרגומו כי חששנו פן נהיה לבוז". בנוסף הסתמך על כך שהחזון איש לא הזכיר את שמו של הרב קוק כשסתר את דבריו ועל טענות נוספות[2].

הדפסת התלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל הוחל בהוצאה לאור של התלמוד הבבלי, גם היא עם שינויי הנוסח המשמעותיים ומפתח, מעין זה שיצא על הרמב"ם. בשנת ה'תשנ"ז יצא לאור ספר המפתח (לכ-1,400 ספרים) ושינויי נוסחאות על מסכת בבא קמא, וכן התלמוד בבלי עצמו עם שינויי נוסחאות. הספר יצא לאור עם הסכמותיהם של הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי יוסף שלום אלישיב, רבני הבד"ץ של העדה החרדית, רבי שמואל הלוי וואזנר ורבי חיים קנייבסקי. בהמשך יצאו ספרי מפתח (ללא שינויי נוסחאות) למסכתות בבא בתרא, בבא מציעא ובבא קמא בשם "רזא דשבתי".

הגדה של פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ע יצאה לאור הגדה של פסח ובה ליקוט מקיף של דברי הראשונים על ההגדה. בסוף הספר צורף הרמב"ם על הלכות חמץ ומצה שבהוצאה, עם ספר המפתח המחודש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר ביקורת על מהדורת פרנקל לספר זרעים, יונה עמנואל, המעין ניסן ה'תשנ"א
    • מאמר תגובה על המאמר הנ"ל, ותשובה מכותבו, יעקב בלאוי, המעין תמוז ה'תשנ"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם פרנקל, באתר "מורשת", כ"ב באייר התשס"ב; אבישי צור, כך שוללים תואר ´רב´ מגדולי עולם, באתר כיכר השבת, 30 בנובמבר 2009
  2. ^ מכתבו של הרב הילמן במענה להלל גרשוני (מחולק לארבעה), 1,2,3,4. וראו תגובת הרב רצון ערוסי לדברי הרב הילמן