יוסף ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסף ברייער)
יוסף ברויאר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1882
ה'תרמ"ב
פאפה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באפריל 1980 (בגיל 98 בערך)
ג' באייר ה'תש"ם
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת שטרסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 באפריל 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות עדת ישורון
מעסיק Klaus synagogue עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שלמה זלמן ברויאר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב לוי יוסף ברויאר (ה'תרמ"ב, 1882ג' באייר ה'תש"ם, 19 באפריל 1980) היה רב וראש ישיבה גרמני-אמריקאי. נכדו של רש"ר הירש וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

שימש כראש הישיבה של קהילת עדת ישורון בפרנקפורט. לאחר הגירתו לארצות הברית, כיהן כרב המייסד של קהל עדת ישורון בניו יורק, המכונה בקיצור "ברויאר'ס", על שם מייסדה. הוא הקים ישיבה תחת השם ישיבת רבי שמשון רפאל הירש (אנ') שכונתה "ישיבת הרב ברויאר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפאפה שבהונגריה לציפורה (סופי) בתו של רש"ר הירש ולרב שלמה זלמן ברויאר, רבה של קהילת עדת ישורון בפרנקפורט, מייסד וראש הישיבה בה. נישא לריקה (רבקה) אייזנמן.

לאחר פטירת אביו, זכה אחר ברבנות הקהילה והרב ברויאר התמנה לעמוד בראשות הישיבה שהקים אביו. הוא הוסמך לרבנות על ידי אביו וגם על ידי הרב קאפל רייך[1]. הוא נהג להעביר בישיבתו שני שיעורים בתלמוד מדי יום, בשתי מסכתות שונות. שיעור בן שעתיים בשעות הבוקר ושיעור בן שעה בערב. גם כשהחלו ישיבות ברחבי גרמניה להיסגר לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 המשיכה ישיבתו להתרחב, לאחר תקופה שעשתה בפיומה (אז באיטליה הפאשיסטית), ואף פתחה מחלקה לצעירים, היא התקיימה עד ליל הבדולח.

עם סגירת הישיבה היגר לארצות הברית עם משפחתו והקים בוושינגטון הייטס, מנהטן, ניו יורק, את קהל עדת ישורון ואת "ישיבת רבי שמשון רפאל הירש". הוא סבר כי שיטת תורה עם דרך ארץ של סבו, תקפה בכל מקום בו נפגשים יהודים חרדים עם המודרנה ולא קיימת הוראה מפורשת אחרת של רבני המקום הוותיקים. בהתאם להבנתו את תורת סבו, התנגד לציונות ולמדינת ישראל[2].

נפטר בגיל 98 ביום שבת ג' באייר ה'תש"ם, 19 באפריל 1980[3].

בנו מארק (צר') היה מחנך יהודי אורתודוקסי בצרפת ואחרי המלחמה בניו יורק, הוא נפטר בשנת 2002.

מתלמידיו: יצחק שמשון לנגה, מהדיר ספרות הראשונים; פיליפ פלדהיים, מייסד הוצאת פלדהיים; הרב הלל ברוקנטל, רבו הראשון של קיבוץ חפץ חיים.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת ברויאר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רש"ר הירש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן ברויאר
 
ציפורה ברויאר (הירש)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל ברויאר
 
שמשון ברויאר
 
יוסף ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק ברויאר
 
ג'ני ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ציפורה הנשקה
 
חיה שטרנפלד
 
 
 
מרדכי ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
 
 
 
 
 
 
 
יעקב בר-אור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודית הנשקה
 
דוד הנשקה
 
נתן שטרנפלד
 
יוחנן ברויאר
 
אלישבע הכהן
 
אביה הכהן
 
שלמה ברויאר (משגיח)
 
צפורה ברונר
 
שמואל ברונר
 
ישעיהו בר-אור
 
נעמי גפני
 
ישעיהו גפני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעל לוינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן גפני (חוקר)


מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפיוטים לראש השנה, מתורגמים לגרמנית ומבוארים, פרנקפורט 1919
  • הפיוטים של מחזור ליום כיפור, מתורגמים לגרמנית ומבוארים, פרנקפורט 1928
  • דברי יוסף על סוגיות הש"ס, ירושלים: קרן הרב ברייער, תש"ן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עטרת צבי: ספר היובל לכבוד... מהור"ר... יוסף ברייער... למלאות לו שמונים שנה, ניו יורק: פיליפ פלדהיים, תשכ"ב
  • יוסף ברויאר, תורה עם דרך ארץ - הוראת שעה?, המעיין, שנה ו' גיליון ד', תמוז תשכ"ו
  • שלמה וולבה, אחרי מטתו של הגאון הרב ד"ר יוסף ברייאר זללה"ה, המעיין, שנה כ"א גיליון ב', טבת תשמ"א, עמ' 11

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו
  • Dovid Landesman, David Kranzler (1998). Rav Breuer: His Life and His Legacy. Jerusalem: Feldheim Publishers. ISBN 1-58330-163-1 (אנגלית).
  • Joseph Breuer (translation by Gertrude Hirschler) (1988). The book of Jeremiah. Jerusalem: P. Feldheim. ISBN 0-87306-983-8 (אנגלית).
  • Joseph Breuer (translation by Gertrude Hirschler) (1993). The book of Yechezkel. Jerusalem: P. Feldheim. ISBN 0-87306-956-0 (אנגלית).
  • Breuer, Joseph (1995). 'Et li-venot = A time to build. New York: Published for the Rabbi Samson Raphael Hirsch Publications Society by Philipp Feldheim, Inc. ISBN 0-87306-734-7. His Talmudic novellae and related writings appeared as Divrei Yosef (the Words of Joseph) in 1990, edited by his sons. Full additional bibliography in Landesman & Kranzler. (אנגלית).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David Kranzler, Rav Breuer : his life and his legacy : a biography of Rav Dr. Joseph Breuer, Jerusalem: Published for the Rabbi Dr. Joseph Breuer Foundation by Feldheim, 1998, ISBN 1-58330-163-1
  2. ^ מרדכי ברויאר, הרב שמשון רפאל הירש והאורתודוקסיה המודרנית, המעיין, שנה לד גיליון ג, ניסן תשנ"ד, עמ' 10.
  3. ^ הגאב"ד עדת ישורון איננו, בתוך: המאור, שנה לב גיליון ד, עמ' 36, באתר היברובוקס.