יוסף כרוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף כרוסט
יוסף כרוסט במדי בית"ר ושמשון יוניצ'מן (במרכז) וחברי בית"ר מגדוד ההכשרה של בית"ר, קוסטופול (והלין)
יוסף כרוסט (שלישי מימין)

יוסף כרוסט (19081994) היה הוגה, היסטוריון, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר וחבר ההנהגה העולמית שלה, פעיל בצה"ר וחבר האצ"ל, איש הציונות הרוויזיוניסטית. יקיר העיר נתניה בשנת תשמ"ז 1986.[1] חתן פרס ז'בוטינסקי לשנת תש"ן (1990).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל פלוגות הגיוס של בית"ר. הסמל בהשראת בית מתוך "שיר הנדר": "ביום שירות אני כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון. חרשני כרצונך מגל, גלגל חרושת או חרב ופגיון."

יוסף כרוסט נולד בפולין בשנת 1908. נשלח ללמוד במוסדות חינוך יהודיים מסורתיים. אחר כך למד בתיכון ממלכתי פולני ובאוניברסיטת ורשה. בשנת 1929 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר והיה חבר בהנהגתה. כרוסט ניסח יחד עם אייזיק רמבה כללים להתנהלותה של תנועת בית"ר בחוברת בשם: ראשי פרקים: ספר עזר למנהלי בית"ר אשר ראתה אור בוורשה ב-1931, כחלק מפעילות הסברה רחבה של התנועה במזרח אירופה.[2] כרוסט וחבריו ביקרו את הכיוונים הפרו-קומוניסטים של תנועת השומר הצעיר מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20.[3] בעבודתו בתנועת בית"ר הופקד, בין השאר, על ההכשרה המקצועית ועל ההכנה לעלייה לארץ ישראל של חניכי בית"ר. הבריטים הערימו קשיים מרובים על קבלת אישורי כניסה לארץ ישראל. וההסתדרות הציונית נהגה אפליה כלפי בית"רים. כרוסט וחבריו יצאו למחות על האפליה בהפגנה שערכו מול "המשרד הארצישראלי" של ההסתדרות הציונית בוורשה.[4] בסתיו 1935, התמנה כרוסט לתפקיד המזכיר הראשי של נציבות בית"ר.[5] כרוסט עמד בראש בית-ספר למדריכי בית"ר וכיהן כמפקד בית"ר באזור גליציה ב-1937.[6] על פי ההיסטוריון חן מלך מרחביה, נהג כרוסט לנהל דיונים עקרוניים עם בני הנוער חניכי התנועה, על דרכה ועל עיקריה, בין השאר "בנושא הארגון הפנימי: עילית של נוער, או ארגון חינוכי לנוער כל העם, ומה טיבה של עילית של נוער: מהפכנות, חלוציות או נזירות".[7]

בשנת 1941 עלה לארץ ישראל עם רעייתו חישקה ושתי בנותיו פנינה ואביבה. בשנת 1942 התיישבה המשפחה בנתניה.

כרוסט היה חבר האצ"ל. לאחר מלחמת העולם השנייה, נשלח לצרפת לנהל בה את משרד ההנהגה העולמית של בית"ר, ופעל בקרב חברי הצה"ר ושארית הפליטה.[8]

בשנת 1964 נשלח כרוסט לדרום אמריקה כשליח "תנועת החרות".

כרוסט היה מעמודי התווך של "מכון ז'בוטינסקי", ושימש כעורך הרבעון האומה של מסדר ז'בוטינסקי.

שנים רבות עסק בכתיבה ועריכה של ספרים על תולדותיהן של קהילות ישראל במזרח אירופה ושל אישים בציונות הרוויזיוניסטית. הוא השתתף מצעירותו בכתיבת הספרות והעיתונות של תנועת ז'בוטינסקי בגולה. בארץ ישראל עבד בעיתון המשקיף, ואחר כך, בעיתון "חרות" עד סגירתו.[9] והיה חבר מערכת עיתון "מעריב" במשך 16 שנה.

לצד פעילותו הספרותית והעיתונאית, עסק בתירגום לעברית של יצירות ספרותיות רבות מהשפות: יידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ליטאית ופולנית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף כרוסט, אייזיק רמבה, ראשי פרקים: ספר עזר למנהלי בית"ר, חוברות בית"ר, מס' 8, ורשה: המפקדה הראשית לבית"ר, תרצ"א 1931.
  • יוסף כרוסט, מאקס נארדוי; פארווארט פון ז' זשאבאטינסקי, ווארשע 1937.
  • יוסף כרוסט, יוסף פרנקל, קטוביץ; פריחתה ושקיעתה של הקהילה היהודית: ספר זיכרון, תל אביב: העמותה להנצחת יהדות קטוביץ, תשנ"ו 1996 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).
  • יוסף כרוסט, יהודה אלרואי, ‬ספר קהילת סובאלק ובנותיה: בקלורובה, ויז’אן, סייני, פונסק, פיליפובה, פשרושלה, ראצק, תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן, תשמ"ט (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).‬
  • יוסף כרוסט, קיידאן : ספר זיכרון, תל אביב: ארגון יוצאי קיידאן בישראל בהשתתפותם של יוצאי קיידאן בדרום אפריקה ובארצות הברית, תשל"ז 1977 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).‬
  • יוסף כרוסט, רודקי: ספר יזכור ליהודי רודקי והסביבה, תל אביב, תשל"ח 1978 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).
  • יוסף כרוסט, ספר ד"ר בנימין בקמן: קובץ מאמרים, רשימות וכתבים אחרים, נתניה : הוועד להוצאת ספר לזכרו של ד"ר בנימין בקמן, תשכ"ז 1967.
  • א"ש שטיין, יוסף כרוסט, א"מ אורז'יצר, ספר הזיכרון לקהלת קמין-קושירסקי והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי קמין-קושירסקי והסביבה בישראל, 1965 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק).
  • יוסף כרוסט, אברהם שמואל בן ישראל שטין, 1911-1960, תל אביב: ארגון יוצאי קמין-קושירסקי והסביבה בישראל, 1965.
  • יוסף כרוסט, בן-ציון קשת (קצנלנבוגן): תרע"ד-תשמ"ד 1914-1984: דיוקן, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1986.
  • יהושע הלוי (ציטרון), יוסף כרוסט, תולדות בית"ר צ'כוסלובקיה, תל אביב: הוצאת יוצאי בית"ר צ'כוסלובקיה, תשכ"א (1960).
  • יוסף כרוסט, יזכור לבנינו: מאסף הכולל תולדות חייהם, מבחר מכתביהם ועזבונם הרוחני של בני נתניה שנפלו במערכות ישראל (1976-1968), נתניה: עיריית נתניה, תשל"ו 1976.
  • יוסף כרוסט, יהודה בורוכוב, אלה שלא זכו: גולי קניה ואריתריאה ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי, תל אביב: לוחמי חרות ישראל, ברית חילי הארגון הצבאי הלאומי.
  • יוסף כרוסט, ללא כבלים: גולי אריתריאה-סודאן-קניה, תל אביב: לוחמי חרות ישראל, ברית חילי הארגון הצבאי הלאומי, תשכ"ח 1968.
  • יוסף כרוסט, אנשל שפילמן, מרדות ומעש: האיש שקיים את הנדר, תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן.
  • יוסף כרוסט, האיש שקיים את הנדר: דמותו של אברהם אמפר לוחם חרות ישראל, (התקין לדפוס: אנשל שפילמן), תל אביב: הוצאת ידידים.
  • יוסף כרוסט, אלכסנדר גורביץ': תרנ"ט-תש"ם 1899-1980, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1986.
  • יוסף כרוסט, משה הימלפרב: תרנ"ה-תשכ"ט 1895-1969: דיוקן, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1986
  • יוסף כרוסט, יהודה בנארי: תרס"ד-תשמ"ד 1904-1984: דיוקן, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1986.
  • יוסף כרוסט, יוסף פעמוני: תרס"ב-תשכ"ו 1902-1966: דיוקן, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1986.

ספרים שערך (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף כרוסט (עורך), הוראות לשבוע הרביעי של חודש הבית"ר, ורשה: נציבות בית"ר בפולניה, אדר תרצ"ו 1936.
  • יוסף כרוסט, הכנוס העולמי הרביעי (ה-4) לבית"ר: דיונים והחלטות, ספרית בית"ר, חוברת ג, תל אביב: הוצאת מחלקת התרבות וההדרכה, שלטון בית"ר, אדר תש"י (1950).
  • ה-10 בדצמבר: היום הבינלאומי להגנה על זכויות האדם: האידאולוגיה הקומוניסטית בתאוריה ובמציאות, (קטעים ממאמרים המתארים את מאבקם של עמים שונים לחרות ברוסיה הסובייטית), (תרגום מרוסית: יוסף כרוסט, צ' נבון), תל אביב: מעוז-אגודה למאבק על שחרורם של היהודים מברית המועצות.
  • משה (מוסקה) שטיין, ה"קונצרט" במחתרת: רשמיו של קריין "קול ציון הלוחמת", תחנת השידור של הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל: קורות, עדויות, זכרונות, (עורכים: שלמה אוקון, יוסף כרוסט), תל אביב: ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי, תשנ"ד 1933.
  • משה שטיין, ביום שירות: מרשמיו של בוגר הפלוגות לתולדות פלוגות הגיוס לבית"ר, (עורכים: יוסף כרוסט, יוסף קיסטר), תל אביב: הוועד לבוגרי פלוגות הגיוס לבית"ר בישראל, תשמ"ו 1986.
  • יוסף כרוסט (עורך), קיידאן - ספר זיכרון, הוצאת ארגון יוצאי קיידאן בישראל, תל אביב, תשל"ז 1977.

ספרים שתרגם (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשון מגרלישווילי (עורך), משפט קוטאיסי: 100 שנים למשפט עלילת הדם הראשון ברוסיה, 1978-1878: דין וחשבון סטנוגראפי, (תרגום מרוסית: יוסף כרוסט), לשכת בני ברית של יוצאי גאורגיה בישראל על שם יוסף טרומפלדור, 1978.
  • נאטאלי יאבלונסקאיה, איך חזרתי לעמי, (תרגום מרוסית: יוסף כרוסט), הוצאת מעוז - אגודה למאבק על שחרור יהדות ברית המועצות, תשל"ו 1976.
  • י' מרגולין, הדו"ח הפאריסאי: המשפט של דויד רוסה נגד המשמיצים הקומוניסטיים, (תרגום מרוסית: צבי נבון, יוסף כרוסט), מעוז - אגודה למאבק על שחרורם של יהודים מברית המועצות: תל אביב, תשל"ה 1975.
  • יהושע השל ייבין, די גלגולים פון השומר הצעיר: א באוועגונג בארג אראפ, (תרגום מיידיש: יוסף כרוסט), ורשה: נציבות בית"ר, 1933.
  • יצחק מראס, על מה העולם עומד: רומן בלדה, (תרגום מליטאית: יוסף כרוסט), ספרית שבות על שם חיים הזז, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ד 1993.
  • יוסף נדבה, טרוצקי והיהודים, (תרגום מאנגלית: יוסף כרוסט), ירושלים: ר"ח הכהן, תש"ן.
  • הרי ברלין, והשמש הסתירה פניה: זכרונות מתקופת השואה, (תרגום מפולנית: יוסף כרוסט), תל אביב תשל"ה.
  • יחיאל דמבה, בסופת הדמים, (תרגום: יוסף כרוסט), תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ו 1996.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוגרפיה של יוסף כרוסט, סימול התיק : כ 25 - 11/ 23, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל.
  • חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), כרך ב: (חלק ראשון): אל העם (1933 – 1935), (חלק שני): אל העם (1935 – 1938), ירושלים – תל אביב: בהוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט – תשל"ו (1969 – 1976).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף כרוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתניה: ראשי היישוב ויקיריו, באתר netanya-moreshet.org.il.
  2. ^ יוסף כרוסט, אייזיק רמבה, ראשי פרקים: ספר עזר למנהלי בית"ר, חוברות בית"ר, מס' 8, ורשה: המפקדה הראשית לבית"ר, תרצ"א 1931.
  3. ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), עמ' 292, באתר כותר.
  4. ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), עמ' 397, באתר כותר.
  5. ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך ב, עמ' 561, באתר כותר.
  6. ^ על פעילותו ראו: זאב ז'בוטינסקי, מכתב אל אהרון צבי פרופס (בוקרשט), אגרת 2179, סימול התיק: א 1 - 2/ 24/ 1, ארכיון מכון ז'בוטינסקי. חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך ב, עמ' 816, באתר כותר.
  7. ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך ב, עמ' 982, באתר כותר.
  8. ^ ראו: יוסף כרוסט, מכתב לאריה פוסק, ה-16 ביוני 1946, סימול התיק : ג 9 א - 20, ארכיון מכון ז'בוטינסקי.
  9. ^ ראו התכתבותו כחבר מערכת עיתון "חרות": בתיק מערכת חרות התכתבויות, סימול התיק : ל 14 - 2/ 8, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.