יוסף קרמרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף קרמרמן
לידה 10 בינואר 1926
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 בנובמבר 1981 (בגיל 55)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה תנועת החרות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה תנועת החרות, גח"ל, הליכוד
חבר הכנסת
20 באוגוסט 196413 ביוני 1977
(12 שנים)
כנסות 5 - 8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף קרמרמן (10 בינואר 192612 בנובמבר 1981) היה איש עסקים, חבר הכנסת ועסקן פוליטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמרמן נולד בחיפה. בצעירותו הצטרף קרמרמן לאצ"ל והשתתף במספר מבצעים. אחרי תום מלחמת העולם השנייה נשלח לאירופה להדריך צעירים ניצולי שואה, עם חלקם חזר לישראל על סיפון ה"אלטלנה"[1], ממנה ירד לפני שהופגזה.

הצטרף למרכז תנועת החרות ב-1957 ומונה לגזבר התנועה[2][3]. במהלך שנות ה-60 כיהן כיושב ראש מרכז הספורט הארצי של בית"ר[4]. היה לתקופה מסוימת העורך האחראי של העיתון "היום" של תנועת החרות[5]. בשנת 1970 מונה ליו"ר מרחב תל אביב של התנועה[6]

נכנס לכנסת החמישית ב-20 באוגוסט 1964 אחרי פטירתו של אברהם דרורי[1]. כיהן ברציפות עד תום כהונתה של הכנסת השמינית. בסוף שנת 1969 התמודד על תפקיד שר בממשלת הליכוד הלאומי מטעם תנועת החרות, במטרה להעביר את התפקיד לידי עזר ויצמן[7]. הוא הצליח בהתמודדות לגבור על יוחנן בדר[8] וויתורו על התפקיד זכה לתשואות רבות על נכונותו לותר, אך גם לביקורת מצד מנחם בגין ויוחנן באדר שראו במהלך טעם לפגם[9]. גם בהמשך היה קרמרמן מתומכיו של ויצמן במפלגה[10].

מתוקף תפקידו כגזבר היה יו"ר קרן תל חי. בקיץ 1975, כאשר נודעו היקפי החובות של הקרן, הוא נוטרל מתפקיד הגזבר, למרות שלא הודח, ובמקום זאת איתן לבני טיפל בשיקום הקרן. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית הוא לא שובץ שוב במקום ריאלי ברשימה לכנסת בגלל הפרשה[11].

יוסף קרמרמן נפטר מדום לב.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 השתתף אביו שאול קרמרמן בהקמת חברת עץ לבוד תעשיות והשקעות בע"מ, לצד משפחות יהודאי וסלט[12], ובשנות ה-60 השתלב יוסף בעסקי החברה יחד עם אחיו, דוד קרמרמן, שימש מנהל כללי משותף[13]. פעילותו כמנהל המפעל גזלה חלק נכבד מזמנו ומנעה ממנו להטביע חותם בפעילותו בכנסת[14]. חברת ההחזקות "עץ לבוד תעשיות והשקעות" החלה ממפעל בפתח-תקוה בו יוצר עץ לבוד ("דיקט")[15] והתרחבה לתחומי הנדל"ן, תעופה ואלקטרוניקה. בין השאר הקימה את שכונת גבעת אורנים בירושלים[16][17], החזיקה 50% ממניות "סאיקלון מוצרי תעופה" בכרמיאל[18] עד למכירתה לחברת אלביט מערכות[19], והייתה בעלת השליטה בחברת תעשיות לייזר[20] ו"מפעלי רכב אשדוד"[21].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לפעילת הליכוד רחל קרמרמן-מרידור, בתו של חבר הכנסת והשר יעקב מרידור. יחד עם חותנו היה מעורב במספר מיזמים כלכליים, בהם הקמת "תעשיות לייזר" שאפשרה שימוש בלייזר בניתוחים במקום בסכין.

יוסף קרמרמן הוא אביהן של מלייקה קרמרמן ושל הדוגמנית לשעבר איה קרמרמן, שהשתתפה בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס כמגישה בצמד איה ושירלי, וחזרה בתשובה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף קרמרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יוסף קרמרמן הושבע כחבר כנסת, חרות, 20 באוקטובר 1964
  2. ^ בתנועת החרות, חרות, 7 בינואר 1959
  3. ^ מ. בגין: נביא לכל בית את בשורת עליתה של תנועת החרות, חרות, 30 בנובמבר 1958
  4. ^ ממלאי התפקידים בבית"ר, חרות, 21 ביוני 1964
  5. ^ י. רגר - עורך היום, דבר, 22 בספטמבר 1968
  6. ^ חרות מתכוננת להוציא שבועון, מעריב, 9 במרץ 1970
  7. ^ אלוף עזר וייצמן יכהן, מעריב, 15 בדצמבר 1969
  8. ^ הושלם הרכב הממשלה, דבר, 14 בדצמבר 1969
  9. ^ א. כינרתי, עזר שלא נקף אצבע בתנועה, דבר, 13 ביוני 1980
  10. ^ חרות מחפשת יו"ר להנהלה, מעריב, 2 באפריל 1970
  11. ^ בגין ייבחר היום לראש רשימת הליכוד, דבר, 23 במרץ 1977
    אריה ארד, התרוצצות בחירות בשאלת בחירת המועמדים לכנסת, דבר, 6 בפברואר 1977
  12. ^ מפעלי תעשיה מבקשים משר המסחר הגנה על תוצרת הארץ, הַבֹּקֶר, 28 במאי 1954
    שאול קרמרמן נפטר בארצות הברית, הַבֹּקֶר, 5 באוקטובר 1964
  13. ^ דוד חיון, ‏משפחת קרמרמן השתלטה על עץ לבוד - לאחר חילוקי דעות עם משפחת יהודאי, באתר גלובס, 9 ביולי 1999
  14. ^ דניאל בלוך, גליון הציונים של חבר הכנסת, דבר, 27 ביוני 1969
  15. ^ עץ לבוד וטית בית יבנו 1,350 דירות על קרקעות המפעלים בצפון פ"ת, באתר גלובס, 24 בפברואר 1997
  16. ^ מתכננים הקמת שכונה מפוארת בסן סימון בירושלים, דבר, 24 בפברואר 1971
  17. ^ קולק שוקל תביעה נגד אזרחי, דבר, 24 בינואר 1973
  18. ^ פרטים על "ציקלון", מעריב, 19 באוקטובר 1971
  19. ^ הדס מגן, ‏שני אנשי עסקים מבקשים מביהמ"ש לחייב את עץ לבוד למכור להם את סאיקלון, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
  20. ^ הפסדים ב"עץ לבוד", דבר, 20 באוקטובר 1980
  21. ^ קבוצת קרמרמן חיסלה השקעתה ב"רכב אשדוד", דבר, 11 בספטמבר 1981