אברהם רביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם רביץ
Avraham Ravitz.JPG
תאריך לידה 13 בינואר 1934
תאריך פטירה 26 בינואר 2009 (בגיל 75)
חבר הכנסת
כנסות 12 - 17
סיעה דגל התורה, יהדות התורה
תפקידים בולטים

אברהם רביץ (13 בינואר 1934 - 26 בינואר 2009, כ"ו בטבת תרצ"ד - א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1934 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב לרב אריה לייב רביץ, שהיה רב השכונה ואב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו במשך עשרות שנים‏‏‏[1]. כאביו, למד אברהם רביץ בישיבת חברון מגיל 13 ובמשך 13 שנים לסירוגין, וקיבל ממנה סמיכה לרבנות. כנער בן 13, בשנה שלפני הקמת המדינה, הצטרף, עם כמה מחבריו לישיבה, לארגון הלח"י. לימים אמר כי רֶצח מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר), היה הסיבה להצטרפותו לשורות המחתרת. לאחר מכן שירת בצה"ל.

בשנות החמישים והשישים היה פעיל מרכזי בארגון "חבר הפעילים"‏[2].

רביץ ניהל את הישיבה התיכונית המקצועית "מרום ציון" שבקריית נוער בירושלים‏[3]. בין תלמידיו מני מזוז. שימש כריש מתיבתא במדרשיית נעם בפרדס חנה.

בשנות השבעים שימש כאחד מראשי ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה, שנוסדה באותו זמן. לפרנסתו עסק בקבלנות בניין.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1983, כאשר הריץ יחד עם ידידו הקרוב הרב איקא ישראלי ושמשון פוליקמן (מנהל תלמוד תורה "המסורה") רשימה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים, שכמעט הצליחה להכניס חבר למועצת העיר.

בשנת 1984 התנדב לסייע לש"ס ונאם בעצרות בחירות שלה. בשנת 1988 עלתה האפשרות שהוא ירוץ לכנסת ברשימת ש"ס, אך בסופו של דבר ויתר על הרעיון.

לקראת בחירות 1988 הוצב על ידי הרב שך במקום הראשון ברשימת דגל התורה לכנסת ‏‏‏[4]. שימש כח"כ מטעם דגל התורה ולאחר מכן ביהדות התורה, שהיא איחוד של דגל התורה ואגודת ישראל. מאז ועד מותו שימש יושב ראש מפלגת דגל התורה. נחשב למתון ולזהיר לגבי הדרך שבה החרדים צריכים להשתמש בכוחם בכנסת[5].

בשנים 1990‏-1992 כיהן כסגן שר השיכון, בשנים 1996‏-1999 כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ובתקופת הכנסת ה-15 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת עד מינויו לתפקיד סגן שר ובשנים 2001‏-2003 כסגן שרת החינוך. בשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו.

ב-27 בנובמבר 2008 הודיע על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים ולא להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה.

בשנת 2000, עקב סיבוכי מחלת הסוכרת ממנה סבל, עבר השתלת כליה‏‏‏[6], ולקראתה קיימו ילדיו דיון הלכתי למי תהיה הזכות לתרום את הכליה. בסופו של דבר הפילו גורל והבן הבכור משה, ר"מ בישיבת נהורא, זכה. בעקבות אירועים אלה הוציא רביץ בהוצאה עצמית ספרון בשם "כליות יועצות: משא ומתן בחיוב הצלת נפשות בגדרי הזכייה במצוה זו ובדברים המסתעפים ממנה".

נפטר ב-26 בינואר 2009, בגיל 75, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו הונצח שמו בכיכר בביתר עילית[7]. "מתחם גולובנציץ" ברמת בית שמש נקרא על שמו - "רמת אברהם"‏[8]. כמו כן חדר הישיבות של סניף דגל התורה בירושלים נקרא על שמו‏[9].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר על שמו בביתר עילית

היה נשוי לאביגיל ואב לשנים עשר ילדים. התגורר בבית וגן בירושלים.

בין בניו: הרב משה רביץ - ר"מ בישיבת נהורא; הרב יהושע רביץ - משגיח בישיבת בית מתתיהו (חתנו של הרב אברהם פולק, משגיח בישיבת סלובודקה בבני ברק); יצחק רביץ - ראש רשת כוללים ויו"ר דגל התורה בביתר עילית. כלתו רבקה, אשת בנו יצחק, היא מנהלת הלשכה של נשיא המדינה ראובן ריבלין.

בין חתניו: הרב אליהו דיסקין - מגיד שיעור בירושלים, היה ממקורבי הרב יוסף שלום אלישיב (נכדו של הרב יהושע זליג דיסקין); הרב ישעיהו גריינימן - ראש ישיבת כפר גנים בפתח תקווה (נכדו של הרב שמואל גריינימן); הרב מרדכי הריס, ר"מ בישיבת כנסת יעקב בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש ועדת הכספים בכנסות ישראל

דוד צבי פנקס | ישראל גורי, דוד צבי פנקס | ישראל גורי | ישראל קרגמן, יוסף קרמרמן | ישראל קרגמן | שלמה לורינץ, ישראל קרגמן | שלמה לורינץ | אברהם יוסף שפירא | מיכה חריש, משה זאב פלדמן, אברהם בייגה שוחט | גדליה גל | אברהם רביץ | אלי גולדשמידט, יעקב ליצמן, שלום שמחון | אברהם הירשזון, יעקב ליצמן | אבישי ברוורמן, יעקב ליצמן, סטס מיסז'ניקוב | משה גפני | ניסן סלומינסקי | משה גפני