יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוצרפת
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו צרפתצרפת
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו צרפת
שטחקילומטר רבוע)
2,344,858 643,801
אוכלוסייה
104,755,408 64,850,857
תמ"ג (במיליוני דולרים)
58,066 2,782,905
תמ"ג לנפש (בדולרים)
554 42,912
משטר
ממשלת מעבר רפובליקה נשיאותית למחצה
שגרירות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בפריז

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–צרפת הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וצרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת שלחה את קולונל רוג'ר טרינקייר בשנת 1961 לתמוך במובוטו ססה סקו בהפיכה בקונגו הבלגית כנגד פטריס לומומבה, לטובת ג'וזף קסא וובו. בשנת 1994, במהלך רצח העם ברואנדה, אישר מובוטו ססה סקו לצרפת להשתמש באזור קיוו כבסיס עורפי למבצע טורקיז, מבצע צבאי צרפתי שנועד לשים קץ לטבח ברואנדה.

השפה הרשמית בקונגו היא צרפתית, והיא אף חברה בארגון לה פרנקופוני[1].

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן הסחר הדו-צדדי נוטה באופן מסורתי לטובת צרפת. היצוא הצרפתי מתרכז בתחומי הציוד המכני (30%), התרופות (28%), החקלאות והמוצרי מזון (24%). היבוא של צרפת (המייצג כ-1% מהיצוא מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) מורכב בעיקרו מתוצרת חקלאית וחקלאית (77%)[1].

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צרפת מחזיקה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שגרירות בקינשאסה[2].
  • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]