יחסי צרפת–קמבודיה
| יחסי צרפת–קמבודיה | |
|---|---|
|
|
| |
| צרפת | קמבודיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 643,801 | 181,035 |
| אוכלוסייה | |
| 64,850,857 | 17,077,508 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,782,905 | 29,957 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 42,912 | 1,754 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית למחצה | מונרכיה חוקתית |
יחסי צרפת–קמבודיה הם היחסים הדו-צדדיים בין קמבודיה לצרפת. קמבודיה הייתה מדינת חסות של צרפת בין 11 באוגוסט 1863 ועד 9 בנובמבר 1953. המלך נורודום התקרב לצרפתים בשנת 1861 בניסיון לעצור את ניסיונות תאילנד ווייטנאם לכבוש את אדמת קמבודיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם נחתם בשנת 1863 על ידי המלך נורודום ואושר על ידי מקבילו נפוליאון השלישי. קמבודיה הפכה רשמית למדינת חסות של האימפריה הצרפתית ב-11 באוגוסט 1863.[1] קמבודיה קיבלה את עצמאותה בנובמבר 1953, הודות לנסיך נורודום סיאנוק.[2]
צרפת וקמבודיה נהנות מיחסים קרובים, הנובעים בחלקם מימי הפרוטקטורט הצרפתי ובחלק מהתפקיד שמילאה צרפת בחתימת הסכמי השלום בפריז בשנת 1991,[3] אשר הוגברו עוד יותר על ידי השפה הצרפתית. יחסים אלה מסתגלים בהדרגה להשתלבותם ההולכת וגדלה של קמבודיה בסביבתה האזורית והתקדמותה לקראת מעמד של מדינה עם הכנסה בינונית, בתקווה עד 2020. "מסמך התמצאות ושיתוף פעולה" שנחתם בשנת 2010, מנחה את שיתוף הפעולה של המדינות למטרה הבאה: "תמיכה בצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה בקמבודיה על ידי פיתוח הון אנושי וקידום השקעות פרטיות בצרפת".[4]
נשיא צרפת שארל דה גול ביקר בקמבודיה בשנת 1966 והתקבל על ידי הנסיך נורודום סיאנוק.[5]
סיוע צרפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרפת הייתה חלק מרשות המעבר של האו"ם בקמבודיה.
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצרפת קיימת את אחת מקהילות הפזורה הקמבודיות הגדולות ביותר מחוץ לארצות הברית, בעיקר בשל הפליטים שנמלטו מקמבודיה שנמלטו מהקמר רוז' בשנות ה-70.[6] נכון לשנת 2015 גרים בצרפת כ-80,000 קמבודים.[7] מסעדה קמבודית בשם "Le Petit Cambodge" הייתה בין אתרי הפיגועים בנובמבר 2015, אם כי לא ברור אם קמבודים היו בין ההרוגים.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Forest, Alain (1 במרץ 1993). "Chapter 1: Les années d'impuissance coloniale". Le Cambodge et la colonisation française [Histoire d'une colonisation sans heurts (1897 - 1920)] (בצרפתית). Editions L'Harmattan. pp. 6–12. ISBN 9782858021390.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Sihanouk, Norodom; Lacouture, Jean (1972). L'Indochine vue de Pékin [Entretiens] (בצרפתית). Éditions du Seuil. p. 53.
- ^ Levy, Tali; Greenberg, Melanie; Barton, John H.; McGuinness, Margaret E. (1 בדצמבר 1999). "The 1991 Cambodia Settlements Agreements". Words over War [Mediation and Arbitration to Prevent Deadly Conflict]. Rowman & Littlefield. pp. 139–142. ISBN 978-0847698929.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ http://www.diplomatie.gouv.fr/en/country-files/cambodia-485/france-and-cambodia/political-relations-6764/ Retrieved 3 March 2014.
- ^ Pantheon-Sorbonne University (ed.). "La visite du général de Gaulle à Phnom Penh. Entre mythes et réalités". אורכב מ-המקור ב-2014-10-06.
- ^ https://www.washingtonpost.com/lifestyle/travel/in-phnom-penh-cambodia-the-french-influence-lives-on/2014/01/23/8023ea12-7eec-11e3-9556-4a4bf7bcbd84_story.html
- ^ Danaparamita, Aria (21 בנובמבר 2015). "Solidarité". The Cambodia Daily. נבדק ב-19 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "In Paris, a Cambodian Restaurant Caught in the Attack". VOA Cambodia. 17 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה)
