יחסי הולנד–צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הולנד–צרפת
הולנדהולנד צרפתצרפת
France Netherlands Locator.png
הולנד צרפת
שטחקילומטר רבוע)
41,543 643,801
אוכלוסייה
17,151,228 67,364,357
תמ"ג (במיליוני דולרים)
924,400 2,856,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
53,897 42,396
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה

בין ממלכת הולנד לבין צרפת מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת צרפת-הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעת הקמת הרפובליקה ההולנדית נתמכה הרפובליקה על ידי ממלכת צרפת, אולם בשנת 1668 ביצירת ברית-השלושה (אנגליה, הרפובליקה ההולנדית ושוודיה) שהביאו את צרפת להשיב לספרד את כל כיבושיה בארצות השפלה הספרדיות שהושגו במלחמת דבוליסיון. נחלות שלדעתו של לואי הארבעה עשר שייכת לו, לאחר מות חמיו פליפה הרביעי, מלך ספרד. בגלל יחסי הידידות שהיו בין צרפת לרפובליקה ההולנדית, החשיב לואי הארבעה עשר את תמיכתה של הרפובליקה ההולנדית בספרד כבגידה בצרפת.

בארבעה שנות השלום, תכנן מלך צרפת את הנקמה ברפובליקה ההולנדית כאשר המטרה שלו הייתה לפרק את ברית-השלושה. הצד העיקרי אותו רצה לצידו היה אנגליה אשר כבר ניצחה פעמיים את הולנד בקרבות ימיים במלחמת הולנד-אנגליה הראשונה ובמלחמת הולנד-אנגליה השנייה. כדי להגיע להסכם עם אנגליה, שלח מלך צרפת את גיסתו הנרייטה אן, נסיכת אנגליה לדון עם אחיה צ'ארלס השני, מלך אנגליה. בתחילה אנגליה לא רצתה לעזוב את ברית השלושה אולם מלך צרפת דחף אותה לעשות זאת על ידי תמיכה כלכלית באנגליה בערך של שלושה מיליון פאונד בשנה. ההסכם ההגנה והתקפה בין המדינות נחתם ב-1670 ונשארה סודית כדי שלא תגיע לאוזני שליטי הולנד.

ב-1671 השיגה צרפת את הסכמתה של שוודיה לתמוך בצורה עקיפה במלחמה בארצות השפלה על ידי תקיפת נסיכות הבוחר מברנדנבורג אם זו תצטרף ללחימה. בנוסף, הצליחה צרפת להשיג תמיכה של בישופות מינסטר ונסיכות הבוחר מקלן מהאימפריה הרומית הקדושה שאיפשרו לה להגיע לגבול הרפובליקה ההולנדית ללא הצורך לעבור בארצות השפלה הספרדיות. בתחילת שנת 1672 נשלחו 12 אלף חיילים (5,000 פרשים ו-7,000 חיילים רגלים) למדינות אלו והתאמנו בערים בון, נויס (Neuss) וקייזרסוורט (היום רובע בדיסלדורף).

ב-28 במרץ 1672 הכריז צ'ארלס השני, מלך אנגליה, מלחמה על הרפובליקה ההולנדית וב-6 באפריל עשה זאת לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. המלחמה נמשכה 7 שנים, והיו מעורבות בה גם דנמרק, שוודיה, ברנדנבורג, קלן ומינסטר וכוחות מהאימפריה הרומית הקדושה ומדוכסות לורן, ולבסוף נחתמו הסכמי ניימכן שהסדירו את הגבול הצפוני של צרפת עד ימינו. מבחינת הצרפתים, הסכמי ניימכן היו עדות לניצחונו של לואי הארבעה עשר שלאחר מכן כונה Louis le Grand "לואי הגדול" וזאת אף על פי שלא הצליח לכבוש את הולנד, מטרת המלחמה המקורית, ובנוסף גרם לאיחוד אירופה נגדו.

שתי המדינות לחמו ביניהם גם במלחמת תשע השנים ובמלחמת הירושה הספרדית, אולם בעקבות המלחמות הללו נחלש כוחה של הרפובליקה ההולנדית.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1795 הוקמה בהולנד הרפובליקה הבטאווית, אשר נכבשה זמן קצר לאחר מכן על ידי צרפת. בשנת 1806 הפך נפוליאון את הרפובליקה לממלכה בשם ממלכת הולנד, והכתיר את אחיו לואי בונפרטה למלכהּ. ב-1810 סיפח אותה ישירות לצרפת, כיוון שלואי נקט מדיניות עצמאית מדי וסירב לקבל את הוראותיו.

בקונגרס וינה, אחרי תבוסת נפוליון בשנת 1815, האזור ניתן לשליטת וילם הראשון, מלך הולנד כהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, אך כעבור 15 שנה, בשנת 1830 התרחשה המהפכה הבלגית: המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה מרדו בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי. הם זכו בעצמאות, והקימו את ממלכת בלגיה.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 נכבשו הולנד וצרפת על ידי גרמניה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ונותרו תחת כיבוש גרמני עד לשנת 1944 (צרפת) ו-1945 (הולנד).

לאחר המלחמה הצטרפו הולנד וצרפת לנאט"ו ולאיחוד האירופי. כיום היחסים בין שתי המדינות מוגדרים "מצוינים", ונהנים מקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מנהליים ואישיים.

האי סן-מרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ 1648 הסכימו צרפת והולנד לחלק ביניהן את האי סן-מרטן. עד שנת 2003 היה סן מרטן חלק מגוואדלופ. בשנת 2003 הצביעו תושבי האי שהאי יהפוך לאזור עצמאי נפרד מגוואדלופ. ב-2007 העניק הפרלמנט הצרפתי לאי מעמד של קולקטיב מעבר לים.

שיתוף פעולה כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת היא המשקיעה הרביעית בגודלה בהולנד; היצואנית השלישית בגודלה, והיבואנית השישית בגודלה[1] הולנד היא גם היצואנית השביעית בגודלה בצרפת, והיבואנית הרביעית בגודלה[2][3] על פי משרד החוץ הצרפתי, כ-400 חברות צרפתיות בענפי השירות, המתכות, והחקלאות פעילים בהולנד, כולל אקור, אייר פראנס-KLM, ועוד הרבה חברות. כמו כן פעילות הרבה חברות הולנדיות בצרפת, וקיים שיתוף פעולה מלא בין המדינות בצרכי הסחר השונים.

שיתוף פעולה ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות משתפות פעולה בלחימה בסמים, ומקיימות מפגשים שנתיים בהאג ובפריז כדי לייעל את הפיקוח על כך.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז, ו-13 קונסוליות באז'אקסיו, בורדו, ברסט, קאלה, לה האבר, ליל, ליון, מרסיי, מונפלייה, סטרסבור, פרפיניאן, ניס וטולוז. מאידך, צרפת מחזיקה בהולנד שגרירות בהאג, ו-8 קונסוליות בהאג, אמסטרדם, חרונינגן, מאסטריכט, מידלבורך, רוטרדם, דן בוס ואוטרכט [4].

ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא צרפת פרנסואה הולנד ביקר בהולנד ב-20 בינואר 2014, ונפגש עם וילם-אלכסנדר, מלך הולנד, מקסימה, מלכת הולנד, ועם ראש הממשלה מארק רוטה. הוא גם נפגש עם בית הנבחרים ועם הסנאט, והתייחס לקשרים הדיפלומטיים והפוליטיים בין שתי המדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הולנד–צרפת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחסי הולנד-צרפת (הקישור אינו פעיל, 8 בספטמבר 2019)
  2. ^ שותפי יצוא של צרפת (הקישור אינו פעיל, 8 בספטמבר 2019)
  3. ^ שותפי יבוא של צרפת (הקישור אינו פעיל, 8 בספטמבר 2019)
  4. ^ אתר על יחסי מדינות