ינס פיטר יאקובסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ינס פטר יעקבסן)
ינס פיטר יאקובסן
Jens Peter Jacobsen
JP Jacobsen.jpg
לידה 7 באפריל 1847
תיסטד, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1885 (בגיל 38)
תיסטד, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קופנהגן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה דנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ספרות ריאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1870 – 30 באפריל 1885 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ גוסטב פלובר, סטנדל, אמיל זולא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ינס פיטר יאקובסןדנית: Jens Peter Jacobsen; 7 באפריל 184730 באפריל 1885; בעברית נפוץ הכתיב ינס פטר יעקבסן, ובאנציקלופדיה העברית הוא נקרא ינס פטר יעקובסן) היה מדען, סופר ומשורר דני. נחשב לאבי הספרות הנטורליסטית בסקנדינביה,[1] ולאחד ממבשריה של הספרות המודרניסטית באירופה. הושפע מצ'ארלס דרווין ומגאורג ברנדס.[2] זמן קצר אחרי יום הולדתו ה-38, נפטר בעיירת הולדתו תיסטד (Thisted) ממחלת השחפת, שבה לקה 12 שנים קודם.

שנות ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינס פיטר יאקובסן נולד ב-7 באפריל 1847 בתיסטד, עיירה קטנה בצפון-מערב יוטלנד (Jutland).[3] יאקובסן (כונה בילדותו "פיטר") היה בנם הבכור של הזוג בנת'ה (Benthe) והסוחר כריסטיאן (Christian) יאקובסן.[4] מלבדו היו לזוג עוד שני בנים ושתי בנות, אחת מהן נפטרה בגיל צעיר.[5]

בילדותו בילה רבות בחיק הטבע,[6] הרבה לשחק עם בני גילו[7] והיה בעל נטייה לחולמנות.[8] נופי ילדותו וחולמנותו באו מאוחר יותר לידי ביטוי ביצירתו הספרותית. מגיל צעיר נטה הן למדעים – בייחוד לבוטניקה – והן לשירה.[9] כילד כתב מספר שירים ובהם חוזר מוטיב החלום.[10] הוריו שזיהו בו כישרון עודדו אותו ושלחוהו ב-1851, בהיותו בן 4 בלבד, ללימודים בבית הספר בת'יסטד.[11] את שיריו, וקומדיה אחת שכתב, פרסם בעלון בית הספר.[12]

בסתיו 1862, בהיותו בן 16, נשלח יאקובסן למכינה לקראת לימודיו באוניברסיטה בקופנהגן. ימי ילדותו, כמו גם תקופת ההכנה לאוניברסיטה, עברו עליו כנוצרי מאמין. הוא נהג להתפלל לעיתים תכופות ורק בשנות לימודיו באוניברסיטה התפתחו אצלו ספקות, עד שנעשה אתאיסט מוצהר.[13]בשנת 1867, בהיותו בן 20 ולאחר ניסיון אחד כושל, התקבל יאקובסן לבסוף לאוניברסיטת קופנהגן והחל להתעניין במחקר אצות ים.[14]

יצירתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את לימודיו האקדמיים עשה יאקובסן כסטודנט לבוטניקה בקופנהגן בין השנים 1867–1873.[15] יאקובסן נודע כמי שהתייחס לצמחים לא כאובייקט מדעי אלא ממש כבני אדם. אחד ממוריו אמר עליו כי מעולם לא ראה מישהו שאוחז בצמחים בעדינות רבה כמותו.[16]

במהלך לימודיו התוודע לכתביו של דרווין, הושפע ממנו רבות[17] והביע רצון לסייע בהפצת תורת דרווין בדנמרק.[18] באותה תקופה כבר הפך לאתאיסט מוצהר ומצא בתורת דרווין הסברים טבעיים לקיום אשר הביאו מרגוע לנפשו. בראשית שנות השבעים של המאה ה-19 פרסם יאקובסן מספר מאמרים על דרווין ותרגם שתיים מיצירותיו לדנית: את מוצא המינים שפורסם ב-9 חלקים בין השנים 1871–1872 ומאוחר יותר, בשנים 1874–1875, פרסם ב-13 חלקים את מוצא האדם.[19] מאמריו על דרווין ותרגום ספריו סייעו בהפצת תורת דרווין בארצות סקנדינביה.[20]

בשנת 1873 זכה יאקובסן במדליית הזהב של אוניברסיטת קופנהגן על מחקרו שעסק באצות הגדלות במים-מתוקים.[21]

יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיבים וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאקובסן כתב שני רומנים, מרת מריה גרוב (Fru Marie Grubbe, 1876) ונילס לינה (Niels Lyhne, 1880). בנוסף הוציא קובצי שירים וסיפורים קצרים, חלקם פורסמו לראשונה לאחר מותו. הוא נחשב לסופר של דורו בדנמרק, ונמנה עם מבשרי המודרנה בספרות בשנות ה-70 של המאה ה-19 בדנמרק.[22] הרומנים של יאקובסן ומיטב סיפוריו השפיעו השפעה רבה וחשובה על הספרות הסקנדינבית בשל האלמנטים הפסיכולוגיים שלו.[8] יאקובסן הניח את התשתית עבור הכתיבה האימפרסיוניסטית בגרמניה.[23] יאקובסן יצר יצירה מועטה אך כזו שהשפיעה על הזרם הנטורליסטי בספרות, הן בדנמרק והן בארצות אחרות.[24] הוא זוהה עם התנועה הנטורליסטית. בעיקר על ידי גאורג ברנדס אשר הכליל אותו במחקר שלו בשם "אנשי הזרם המודרניסטי" (Men of the Modern Breakthrough).[9] בסיפוריו ניתן למצוא מוטיבים של חלומות וכיסופים, של בדידות ועיסוק במוות. יאקובסן נטה בכתיבתו לפשטות ולריאליזם. יצירתו נחשבת ככזו המיטיבה לתאר דימויים ויזואליים.[25]

קשריו עם האחים ברנדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתו המדעית החל יאקובסן בכתיבת שירה ובשנת 1869 הוא קיבץ מספר שירים בשם Hervert Sperring ושלח אותם לגאורג ברנדס שדחה אותם. באותה שנה כתב יאקובסן את פריחת הקקטוס (A Cactus Bloom) (1869–1868) שהיווה קפיצת מדרגה ספרותית מכתביו האחרים. הפעם הכיר בו אדווארד ברנדס (Edvard Brandes), אחיו של גאורג, אשר כששמע את השיר קפץ מכורסתו וקרא "והרי אתה משורר!"[26]

בשנת 1972 לאחר פרסום קובץ סיפוריו מוגנס (Mogens) הכיר גם גאורג ברנדס בכישרונו של יאקובסן, אימץ אותו ותרם לפרסומו וקידומו בארצות סקנדינביה. יאקובסן אף הצטרף כחבר משפיע לחוג אנשי רוח בשם אנשי הפריצה המודרניסטית (Det moderne Gjennembruds Mænd) בראשו עמד ברנדס ובו היו שותפים אנשי רוח כהולגר דראכמן (holger drachmann), וילהלם מאהלר (Wilhelm Maler), סופוס סקנדורף (sophus schandorf), הנריק איבסן (henrik ibsen) ואחיו של ברנדס אדוארד.[27] חוג זה השפיע רבות על הפצת רעיונות של מודרניזם וריאליזם בספרות.[28] קובץ השירים הראשון שנדחה על ידי ברנדס פורסם על ידי אדוארד ברנדס רק ב-1886, לאחר מותו של יאקובסן.[29]

יצירתו המוקדמת (1868–1872)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1863, בהיותו במכינה בקופנהגן, פרסם יאקובסן שירים בכתב העת Twigs.[12] ההישג הספרותי הראשון שלו היה בשנת 1868 עם סיום ליקוט שיריו. הוצאות ספרים רבות דחו את שיריו, אך הוא לא אמר נואש.[12] באותה שנה פרסם יאקובסן קובץ שירים בשם שירי גוּרֶה (Gurresange) שנכתבו בשנים 1868–1869. שירים אלו נכתבו בסגנון רומנטי שתאם לתור הזהב הדני במחצית הראשונה של המאה ה-19.[9]

בשנת 1872, בעודו סטודנט בקופנהגן, פרסם קובץ נובלות, כשהמוכרת שבהן היא מוגנס. סיפור זה הקנה לו את פרסומו בדנמרק.[30] פרסומו הבין-לאומי בא לו רק בהמשך עם פרסום שני הרומנים שלו: מרת מריה גרוב (1876) ונילס לינה (1880).[9] ברומן מוגנס מופיע האדם כחיה המונעת מדחפים ביולוגיים ולא מאידיאלים או שאיפות חיצוניות. מסקנת הסיפור היא כי על האדם להסתפק בטבע ולהתנער מרצונות רוחניים. פרסום הסיפור היה קריאת תיגר על הספרות הרומנטית, אשר הושפעה מכתביו של דרווין העוסקים באדם כיצור אבולוציוני.[31]

יצירתו המאוחרת (1873–1885)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1873 נסע יאקובסן לטיול ברחבי אירופה וביקר בין היתר בברלין ובאיטליה.[32] בתקופה זו היה יאקובסן עמוס תוכניות לכתיבה מדעית.[8] בביקורו באיטליה למד ציור ואף הכין קטלוג של ציורים שראה.[33] באוקטובר 1873, בעודו שוהה בפירנצה שבאיטליה, התברר לו כי הוא חולה בשחפת. משנודע לו הדבר שב לת'יסטד עיירת הולדתו. הרופא המקומי העריך כי יאקובסן, אז בן 26, יחיה לכל היותר שנתיים נוספות, בפועל יאקובסן חי עוד כמעט 12 שנים עד שהמחלה הכריעה אותו.[34] 12 שנות חייו האחרונות היו הפוריות ביותר מבחינת יצירותיו. בשנים אלו הוא כתב שני רומנים שהביאו לו פרסום בין-לאומי, ומספר רב של שירים וסיפורים קצרים. בידיעה כי זמנו קצוב, נטש יאקובסן את תוכניותיו המדעיות, ובהשפעת גאורג ברנדס התמקד בכתיבת פרוזה, לה התמסר עד מותו.[6]

לאחר פרוץ מחלתו החל יאקובסן בכתיבת הרומן מרת מריה גרוב, ובאותו זמן סיים את תרגום "מוצא האדם" של דרווין.[35] כבר בשנת 1874 הופיעו חלקים מהרומן מרת מריה גרוב, בהוצאת הספרים של האחים ברנדס, אך רק בשנת 1876 פורסם הרומן הראשון של יאקובסן במלואו. מדובר ברומן היסטורי פסיכולוגי העוסק באשה, בת לאצולה הדנית של המאה ה-17, שנוטשת את בעלה בן המעמד הגבוה לטובת מאהב כפרי פשוט ולבסוף נשאת לו.[36] ברומן זה מראה יאקובסן כיצד האינסטיקטים הטבעיים חזקים מהאינסטינקים החברתיים.[17] מריה גרוב מואסת בחיים של זיוף ומלאכותיות.[37] הרומן צבוע בצבעים ריאליסטיים ונחשב לרומן הנטורליסטי הראשון שיצא בדנמרק.[8] מרבית הביקורות היו חיוביות והספר התקבל על ידי הציבור בהתלהבות גדולה. זמן קצר לאחר מכן כבר הופיעו תרגומים של הרומן בשווייץ ובגרמניה.[38]

בשנת 1880 פרסם יאקובסן את הרומן השני שלו, נילס לינה, המתרחש במאה ה-19 ומהווה מעין אוטוביוגרפיה.[24] ברומן מסופר על נילס, רומנטיקן מטבעו שחולם להיות משורר. הוא מטיף לחיים יפים ומלאים אך הוא נתקל במציאות הריאליסטית אשר טופחת על פניו שוב ושוב ומונעת ממנו להגשים את חלומותיו. הוא עובר תהליך של שחרור מהאמונה הנוצרית והתקרבות לאתאיזם.[39] הוא מגלה שהמציאות מאפילה על חלומותיו הרומנטיים והוא מוצא את מותו בעצב ובחוסר תקווה. המסקנה העולה מהסיפור היא שיש לשאת את החיים כפי שהם ולאפשר לחיים עצמם לעצב את האדם על פי חוקיהם. יאקובסן ביקש לתאר אב טיפוס של הדור שלו, צעירים במאה ה-19 הקוראים מילדות ספרות רומנטית ובבגרותם נתקלים בעולם הממשי שאינו עולה בקנה אחד עם העולם הבדיוני.[40] הוא ביטא את המבוכה והתסבוכת של דחיית ערכים ישנים, חלומות רומנטיים ודת,[22] של דור שגדל בתקופה בה התפיסות הדאיסטיות מפנות את מקומן לתפיסות הנטורליסטיות. נילס מסוגל אינטלקטואלית לנטוש את עולם החלום והאמונה אך רגשית הוא נכשל בכך.[8] בשנות כתיבתו את נילס לינה התגברה מחלתו, דבר שהאט מאוד את קצב הכתיבה.[41]

בשנים 1881–1884 שהה יאקובסן בקופנהגן. בשנת 1884, כשחש שכוחו עוזב אותו שב לבית הוריו בת'יסטד שם נפטר ב-30 באפריל 1885, זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-38. בשנים האחרונות לחייו הידרדר מצבו הבריאותי, הוא תכנן לכתוב בקופנהגן רומנים נוספים, אך בשל בריאותו הרופפת לא עמד בכך. כל שהצליח לכתוב היו שני סיפורים קצרים "המגפה בהרגמו" (The pestilence in Hergamo) 1881, ו"גברת פונס" (Fru Fonss) במאי 1882.[40]

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאקובסן נודעת השפעה על הספרות הן בסדנקינביה והן באירופה. יצירתו הנטורליסטית השפיעה רבות על הזרם המודרניסטי והאימפרסיוניסטי בספרות. סופרים והוגים אירופאיים, בייחוד בגרמניה ובאוסטריה, בראשית המאה ה-20 הושפעו ממנו. יאקובסן היה מוערך הרבה פחות בעולם דובר האנגלית, אם כי תרגומים חדשים של הפרוזה שלו, מוערכים כעת.[42]

תומאס מאן וזיגמונד פרויד התעניינו ברומן "נילס לינה" בשל האינטנסיביות והעומק הפסיכולוגי שבו.[17] תומאס מאן אף כתב בהשפעת נילס לינה את הסיפור "טוניו קרגר". הידוע שבסופרי אירופה אשר הושפע מיאקובסן היה ריינר מריה רילקה אשר העיד כי הוא נושא עמו את ספריו של יאקובסן בכל אשר יפנה.[43] עד יומו האחרון היה רילקה ממליץ לחבריו לקרוא את כתבי יאקובסן אם ברצונם להעשיר את חייהם.[44] רילקה אף לימד את עצמו, החל מ-1904 דנית, כדי שיוכל לקרוא את כתביהם של יאקובסן וקירקגור בשפת המקור.

סופרים נוספים שהושפעו מיאקובסן הם: הוגו פון הופמנסתאל (Hugo von Hofmannsthal),[45] הרמן הסה (Hermann Hesse), פרנץ קפקא (Franz Kafka),[22] שטפן גֵאוֹרגֶה (Stefan Anton George)[17] וש"י עגנון.[46]

רשימת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאקובסן פרסם בחייו שירים רבים ומספר סיפורים קצרים בבמות שונות. יצירותיו שפורסמו כספרים הן (על פי סדר כרונולוגי):

  • מוגנס (1872) – Mogens
  • מרת מריה גרוב (1876) – Fru Marie Grubbe
  • נילס לינה (דצמבר 1880) – Niels Lyhne
  • מוות בברגאמו (1881) – Pesten i Bergamo
  • מוגנס ונובלות אחרות (1882) – Mogens og andre Noveller
  • שירים (1886) – Digte
  • סקיצות וטיוטה (1886) – Skitser og Udkast

יצירותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נילס לינה. מדנית: פסח גינזבורג (תל אביב: עם עובד 1981).
  • מוגנס (סיפורים, שירים, אגרות). מדנית: יעקב פיכמן (תל אביב: שטיבל 1929).

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נוף". ליקוט, עריכה ותרגום מדנית: גילה אוריאל. בתוך: עולמו של המשורר - לקט משירת העולם (תל אביב: רשפים 1992).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיכמן, יעקב. "הקדמה למוגנס" בתוך יעקבסן, ינס פטר. מוגנס (סיפורים, שירים, אגרות). מדנית: יעקב פיכמן (תל אביב: שטיבל 1929).
  • רילקה, ריינר מריה. מכתבים למשורר צעיר. מגרמנית: עדה ברודסקי (ירושלים: כרמל, 2004).
  • Baer, Lydia. "Rilke and Jens Peter Jacobsen", PMLA Vol. 54, No. 3 (Sep. 1939), pp. 900-932.
  • Banks, William. "Jens Peter Jacobsen: Denmark's Greatest Atheist". in Jon Stewart et al. (eds.), Kierkegaard's Influence on Literature, Criticism and Art: Denmark . (England: Ashgate 2013), pp. 101-120.
  • Brigge, Laurids. "Intransitive Love in Rainer Maria Rilke's The Notebooks of Malta". in Leonardo F. Lisi et al. (eds.), Marginal Modernity: The Aesthetics of Dependency from Kierkegaard to Joyce (New York: Fordhanf University Press, 2013), pp. 247-269. Gustafson, Alrik. Six Scandinavian Novelists (New York: Bilbo and Tannen, 1969), pp. 73-122.
  • Strumper-Krob, Sabine. "The Image of Colours: The presentation of Visual Impressions in the Prose of Jens Peter Jacobsen", in Jeffrey Morrison and Florian Krobb et al. (eds.), Text Into Image, Image Into Text (Rodopi, 1997), p.183-192.

אנציקלופדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Entry "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation Into English: A-L, Vol 1, pp. 723-725, 2000 Edition.
  • The entry "Jacobsen, Jens Peter", Merriam-Webster's Biographical Dictionary, 1995 Edition.
  • The entry "Jacobsen; Jens Peter", The Columbia Encyclopedia, p. 1391, 1975 Edition.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינס פיטר יאקובסן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Poul, Britannica; "Jacobsen, Jens Peter", Merriam-Webster's Biographical Dictionary, p. 631.
  2. ^ "Jacobsen, Jens Peter", Merriam-Webster's Biographical Dictionary, p. 631.
  3. ^ "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation into English, p. 723.
  4. ^ Poul, Britannica; "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation Into English, p. 723.
  5. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 74.
  6. ^ 1 2 "יעקובסן, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 38.
  7. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 75.
  8. ^ 1 2 3 4 5 "Jens Peter Jacobsen Facts", The Encyclopedia of World Biography.
  9. ^ 1 2 3 4 "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation into English, p. 723.
  10. ^ Baer, "Rilke and Jens Peter Jacobsen", p. 75.
  11. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 78.
  12. ^ 1 2 3 Banks, "Jens Peter Jacobsen: Denmark's Greatest Atheist", p. 103.
  13. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 80.
  14. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 77.
  15. ^ Hjermitslev, "Jens Peter Jacobsen".
  16. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 81.
  17. ^ 1 2 3 4 Poul, Britannica.
  18. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 81.
  19. ^ "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation into English, p. 723; Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 85; Hjermitslev, "Jens Peter Jacobsen"."יעקובסן, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 38.
  20. ^ "Jens Peter Jacobsen Facts", The Encyclopedia of World Biography.
  21. ^ "Jens Peter Jacobsen Facts", The Encyclopedia of World Biography; de Mylius, "JENS PETER JACOBSEN", THE OFFICIAL WEBSITR OF DENMARK; Hjermitslev, "Jens Peter Jacobsen". "יעקובסן, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 38.
  22. ^ 1 2 3 de Mylius, "JENS PETER JACOBSEN", THE OFFICIAL WEBSITR OF DENMARK.
  23. ^ Baer, "Rilke and Jens Peter Jacobsen", p. 904.
  24. ^ 1 2 "Jacobsen; Jens Peter", The Columbia Encyclopedia, p. 1391.
  25. ^ Strumper-Krob, "The Image of Colours: The presentation of Visual Impressions in the Prose of Jens Peter Jacobsen". P. 184.
  26. ^ Banks, "Jens Peter Jacobsen: Denmark's Greatest Atheist", p. 104; Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p,85.
  27. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 73.
  28. ^ "Jens Peter Jacobsen Facts", The Encyclopedia of World Biography.
  29. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 79.
  30. ^ "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation Into English, p. 723. Banks, "Jens Peter Jacobsen: Denmark's Greatest Atheist", p. 104.
  31. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 84.
  32. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 84.
  33. ^ Baer, "Rilke and Jens Peter Jacobsen", p. 87.
  34. ^ "Jens Peter Jacobsen Facts", The Encyclopedia of World Biography; Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 88. "יעקבסון, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 38.
  35. ^ Hjermitslev, "Jens Peter Jacobsen".
  36. ^ "יעקובסן, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 39.
  37. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 86.
  38. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 86.
  39. ^ יעקובסן, ינס פטר", האנציקלופדיה העברית, עמ' 39.
  40. ^ 1 2 Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 90.
  41. ^ Gustafson, Six Scandinavian Novelists, p. 93.
  42. ^ "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation Into English, p. 723.
  43. ^ רילקה, מכתבים למשורר צעיר, עמ' 26; 29-28.
  44. ^ Baer, "Rilke and Jens Peter Jacobsen", p. 902.
  45. ^ "Jens Peter Jacobsen", Encyclopedia of Literary Translation Into English, p. 723.
  46. ^ גלסנר, "קצרים".