לדלג לתוכן

יעקב גז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב גז
תא"ל גז כמפקד בסיס חיפה, 1998
תא"ל גז כמפקד בסיס חיפה, 1998
לידה 5 באפריל 1952
י' ניסן ה'תשי"ב
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 2019 (בגיל 66)
ל' שבט ה'תשע"ט
כפר סבא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית עלמין "חבר".
תאריך עלייה אפריל 1956
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1970–2000 (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
1970–2000
(כ־30 שנה)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גז (5 באפריל 1952 - 4 בפברואר 2019) היה קצין בכיר בחיל הים. מפקד בית ספר גנ"ק בה"ד חיל הים, היה מפקד אח"י בת-ים (ת-83), מפקד אח"י עכו, מפקד אח"י קשת, מפקד אח"י קוממיות, מפל"ג אג"ם אשדוד, מפל"ג 31 אשדוד, רמ"ח מבצעים ומש"ט 3. בתפקידו האחרון היה מפקד בסיס חיפה בדרגת תא"ל.

משפחה וילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת גואז בפריז 1955 האב חיים והאם אמיליה. למטה משמאל יעקב, מימין האחות מרטין והתינוקת אורנה בידי האם.
תמונת סיום מחזור ט"ו של בית הספר לקציני ים עכו. יעקב גז נמצא בצד ימין, שורה שלישית מלמטה, שני מימין.

אבי המשפחה חיים (ויקטור) גואז נולד בתוניסיה ועבר לצרפת. הכיר את אמיליה דיאמנטה ממשפחת סיאלום מאיטליה והם נישאו. הביאו לעולם עשרה ילדים מתוכם ארבע בנות. יעקב נולד בפריז בשנת 1952 היה ילד שני ובן ראשון. באפריל 1957 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בניר יפה, בחבל תענך שבדרום עמק יזרעאל. ניר-יפה הוקם בשנת 1956 על ידי גרעין עולי תוניסיה שהתארגן בתוניסיה לפני העלייה. האב, חיים, עיבד את המש, היה פעיל בסוכנות היהודית ועזר לכל המשפחות שהגיעו אחריו לארץ. הוא עבר קורס מדבירים ועבד במועצה אזורית גלבוע. נעשה מנהל מחלקת התברואה במועצה אזורית הגלבוע עד לפרישתו. חיים גואז נפטר בשנת 2007.

בנוסף לעברית, רכש בבית את השפה הצרפתית, בה דיברו הוריו. יעקב גז למד בבית הספר היסודי "משותף עמק חרוד" בעין חרוד איחוד. בגיל 14 התקבל לבית הספר לקציני ים עכו כקדט במגמת שייט (מחזור ט"ו) וסיים ביוני 1970 כקדט מצטיין.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 התגייס לצה"ל והצטרף לקורס חובלים מחזור כ'. לאחר הקורס בשנת 1972 שירת בשייטת ספינות הטילים, כסגן קצין גנ"ק באח"י סער. במלחמת יום כיפור שימש בתפקיד ממלא מקום קצין גנ"ק באח"י סער תחת פיקודו של רב-סרן דוד עזר (דאווה). בתום המלחמה, במהלך שנת 1974, עבר לבה"ד לקורס פי"ם שבו שימש כחניך ומדריך בו זמנית. עם סיום הקורס חזר לאח"י סער כקצין גנ"ק בדרגת סרן ותיפקד גם כסגן מפקד הספינה תחת פיקודו של סרן רוני איכר. לאחר תקופה מונה על ידי מפקד הפלגה סא"ל אריה רונה לשמש כקצין גנ"ק פלגתי בנוסף לתפקידו בספינה. מאוחר יותר שימש בתפקיד זה באח"י חנית (סער 3) אח"י מזנק.

בשנת 1976 חזר לבה"ד חיל הים כמפקד בית ספר לגנ"ק. בתחילת שנת 1977 הוסמך כמפקד ספינת הטילים ונשלח לזירת ים סוף כמפקדה האחרון של אח"י בת ים (ת-83). בסוף אותה שנה קיבל את הפיקוד על אח"י עכו שהייתה חצי שנה ללא מפקד קבוע. בשנת 1978 עבר לפקד על אח"י קשת בים האדום עד מאי 1979, אז קיבל את הפיקוד על אח"י קוממיות. בתפקיד זה, השתתף במאי 1980, במבצע "פעולה מוצלחת" ביקור ראשון היסטורי של צה"ל וחיל הים בנמל אלכסנדריה.

בשנת 1981 הועלה לדרגת סא"ל והושאל מחיל הים למוסד, שם שימש בתפקידים מיוחדים ומגוונים עד שנת 1985.

עם חזרתו לחיל הוצב בבסיס אשדוד כמפל"ג אג"ם. בשנים 1987–1989 שירת כמפקד פלגת ספינות טילים 31, בבסיס אשדוד. בשנת 1989 יצא ללימודי לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן במגמת מדעי המדינה אותם סיים בשנת 1991. ביוני 1991 החליף את אל"ם אריה גביש (גמבש) בתפקיד ראש מחלקת מבצעים והועלה לדרגת אל"ם.

במאי 1993 החליף את אל"ם דודו בן בעש"ט כמפקד שייטת 3 ושימש בתפקיד זה עד ספטמבר 1995, אז יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי שבמסגרתה השלים את לימודיו לתואר שני במדעי המדינה.

עם סיום לימודיו במב"ל בספטמבר 1996, חזר לבסיס חיפה כמפקד הבסיס והועלה לדרגת תא"ל. הוא החליף בתפקיד את תא"ל ידידיה (דידי) יערי. בתפקיד זה שירת עד אפריל 1999.

כהמשך טבעי למסלול קיווה להתמנות לראש מספן הים, אך המינוי לא יצא אל הפועל. הוצע לו תפקיד נספח צה"ל בצרפת אך גז החליט לסיים את שירותו הפעיל ובשנת 2000 יצא לחופשת פרישה.

תפקידים אזרחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד מספר שנים בחברת זוקו שילובים בישראל.

בשנת 2006 פנה אליו רני פלק, שהכיר את גז מתקופת השירות הצבאי, מנהל המשרד לביטחון פנים, והזמין אותו לשמש כראש אגף מצילה במשרד לביטחון הפנים.

עם הקמת "המועצה למניעת אלימות בספורט", בשנת 2008 מונה גז כחבר במועצה בנוסף לתפקידו ב"אגף מצילה".[1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 נישא לדורית בלוצ'רקובסקי שאותה פגש כששירתה כחיילת בבסיס חיפה. לזוג נולדו בן יוסף (סער) ושתי בנות אלמוגית ואדוה .

יעקב נפרד מאשתו דורית בשנת 1988 ובעת שרותו בבסיס אשדוד הכיר את ד"ר חלי אריה סקוט, רופאת הבסיס, ונישא לה בשנת 1989. יעקב וחלי גידלו ביחד את ביתה של חלי מנישואיה הקודמים אור, ונולדה להם בת משותפת נעמי - Noam.

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב גז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]